ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה ארלט
על דבריו מוסיף בעל ספר 'הלקח והלבוב', שיוסף הצדיק אמר להם שהשמחה שלהם לא תהיה רק על כך שהוא חי, אלא, כשאתם עושים תשובה, תראו שעשיית התשובה תהיה רק בשמחה 'ואל תעצבו'.
הרב הקדוש רבי לייבל איגר זיע"א, מדמה את זה למה שעזרא הסופר אמר לעם ישראל בנוגע ליום הדין בראש השנה (נחמיה ח, י): "ויאמר להם, לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו, כי חדות ה' היא מעוזכם". עזרא אמר כי אין מקום לעצבות ביום הדין משום שהתשובה צריכה להיות רק מתוך שמחה.
כותב רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן י): "אַךְ דַּע, שֶׁעַל יְדֵי מָרָה שְׁחוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהַנְהִיג אֶת הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְעַל כֵּן קָשֶׁה לוֹ לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ. רַק עַל יְדֵי הַשִֹֹּמְחָה יוּכַל לְהַנְהִיג הַמֹּחַ כִּרְצוֹנוֹ, וְיוּכַל לְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ, כִּי שִׂמְחָה הוּא עוֹלָם הַחֵרוּת, בִּבְחִינַת (יִשְׁעַיָה נ"ה) "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה נַעֲשִׂין בֶּן - חוֹרִין וְיוֹצְאִין מִן הַגָּלוּת. וְלָבוֹא לְשִׂמְחָה הוּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עַל כָּל פָּנִים, כַּמְבֹאָר עַל פָּסוּק: "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" (בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן, בְּסִימָן רפב), עַיֵּן שָׁם. וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ לִשְׂמֹחַ בַּמֶּה שֶׁזָּכָה לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא עָשַֹנִי גּוֹי".
כתוב "כי בשמחה תצאו" (ישעיהו נה, יב), שמחה היא עצה לצאת מכל המיצרים, והפירוש הוא על דרך משל לאדם שנמצא במקום חשוך, ואינו יכול לראות דרך לצאת, הרי הוא מלא ייאוש. אבל, אם יהיה לו אור קטן שיאיר את פתח היציאה, זו כבר התחלת הגאולה. כך הוא בנמשל, שמחה היא האור הקטן המאיר את הפתח. היא התקווה שלא הכל אבוד.
צריך לדעת, שלא משנה באיזה מצב האדם נמצא, הרי שתמיד יש פתח הצלה. גם אילו חס ושלום נכשל בדבר חמור ונדמה לו שהוא בשאול תחתית, היצר הרע רוצה לפתותו שחלילה אין לו עוד תקווה, כי זו כל מגמתו. ועל כך אומר הרב הקדוש 'החוזה מלובלין' זיע"א, שמטרת היצר בלהכשיל את היהודי בעבירה היא העצבות והייאוש שבאים אחר העבירה כדי להפיל אותו עולמית בתוך רשתו, והיצר רוצה את הייאוש יותר מעצם העבירה, עם כל זאת אין ייאוש בעולם כלל.
הרבי 'הפני מנחם' זיע"א אמר על פי דברי חז"ל (יומא לח, ע"ב) "הבא לטמא פותחין לו", שלכן השתמשו חז"ל בלשון 'פתח', כי מקובל לנו ש'פתח' פירושו, שהוא עשוי להכניס ולהוציא (שבת קמו, ע"א). כך מודיעים לאדם, שהפתח משם יצא מעולמו לחטוא חס ושלום, הרי הוא פתוח לו שיחזור חזרה, כי ימינו של ה' יתברך פשוטה לקבל שבים. ולכן אין מקום לעצבות מחמת שחטא, רק שיקבל עליו מהיום והלאה להיות טוב כרצון אביו בשמים.
כותב 'הלקח והלבוב': "העיקר הוא לידע שרק על ידי שמחה ובטחון בה' יתברך יכול האדם לתקן את דרכיו מהיום והלאה. הנביא אומר 'חדות ה' היא מעוזכם', זה כל העוז של יהודי שתהיה לו חדות ה'. ואומר ה'אמרי אמת' זיע"א כי יוסף הצדיק רמז זה כאן בדבריו "כי למחיה שלחני" 'מחיה' ראשי תיבות "ח'דות ה'' ה'יא מ'עזוכם". ובעת שאדם בשמחה, הרי רואה כי באמת "ח'סד ה'' מ'לאה ה'ארץ" (תהלים לג, ה) שהוא גם כן ראשי תיבות 'מחיה', כי על ידי תשובה שאינה בעצבות אלא רק מאהבה ושמחה הרי נהפך הרע לטוב, וממילא כל מה שהיה נראה כמו 'חימה' נהפך ל'מחיה'".
ישנה עוד נקודה שכדאי ללמוד מדברי חז"ל "אין ועתה אלא לשון תשובה", בהקדם דברי רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות גזלה, ה): "וְזֶה בְּחִינַת אֵין לְהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, הַיְנוּ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְדֻשַּׁת יִשְֹרָאֵל, עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, דְּהַיְנוּ אוֹתָהּ הַשָּׁעָה
וְהַמָּקוֹם שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ וְלֹא יַחֲשֹׁב עַל שָׁעָה הָאַחֶרֶת וְעַל מָקוֹם אַחֵר כְּלָל רַק יִשְׁתַּדֵּל לְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם כִּי הַשָּׁעָה וְהַמָּקוֹם הָאַחֵר הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ' וְכַנַּ"ל".
יש לאדם רגעים בחיים שהוא רוצה להיות טוב, אך הוא חושב למה לי עכשיו לעשות טוב, הרי אני יודע מה הייתי בעבר או מה אהיה בהמשך. צריך לדעת שזו קליפת עמלק, כפי שרמזו בספרים ש'רגע' ראשי תיבות 'ראשית גויים עמלק'. עמלק הוא 'אשר קרך בדרך', הוא מקרר את האדם מהחשיבות של ה'ועתה', שעכשיו אפשר לעשות תשובה, שעכשיו אפשר לחטוף איזה טוב אמיתי ונצחי, שהרגע הזה שאני עומד בו הוא יקר וחשוב שלא יחזור לעולם ואני יכול לזכות בו לחיי נצח. ויותר מכך אפשר לומר, שעל ידי שמחה, האדם נמצא בעולם החירות, ויש לו ישוב הדעת איך לנצל ולתפוס כל רגע ורגע בימי חייו להתקרב לבוראו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
