ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
ראש הישיבה היה שרוי באבל כבד. גם לאחר תום ימי השבעה מאן להתנחם על אשת נעוריו הצדקנית, שהייתה ידועה במידותיה האציליות. יגונו של ראש הישיבה היה ניכר לעיני כול.
המקובל הקדוש רבי ישראל אביחצירא, הבבא סאלי, שמע על כך ושלח את מקורביו להזמין את רבי יהודה לביתו בנתיבות לרגל השלושים לפטירת הרבנית, כדי שיקיים עמו שיחת ניחומים ויסעד ברוב עם לעילוי נשמתה.
ראש הישיבה נסע עם תלמידו הרב בן ציון מוצפי. בבית בנתיבות נערכו השולחנות וציפו לאורחים. הבבא סאלי הושיב את ראש הישיבה לצידו, עודדו ופייסו בדברים. הוא האיץ בו לאכול והטעימו מהמעדנים הערוכים על השולחן. רבי יהודה, שתמיד הצטמצם במאכל ומשקה, קיים את דברי חז"ל "אין מסרבין לגדול", ונאלץ לאכול הרבה מעבר לרגילותו.
בתום הסעודה החל הבבא סאלי לספר: "לפני שנים התגוררו בשכנותי שני דיירים שהסתכסכו ביניהם קשות. צעקותיהם נשמעו בכל האזור, וכל אנשי הסביבה היו מודעים לסכסוך המר ביניהם. הצעקות, שנשמעו ביום ובלילה, הפריעו לכולם והפריעו גם לי בלימודי, פרט לכך שכאב לי ששני יהודים מתקוטטים כך.
"לכן הזמנתי את אחי הצדיק רבי יצחק זצ"ל, הבבא חאקי, שכיהן אז כרבה הנערץ של יהדות צפון אפריקה בארץ וכרב הערים רמלה ולוד, להשכין שלום ביניהם. רבי יצחק נהג לנסוע רבות לערי הארץ כדי למסור שיעורי יהדות, לקרב יהודים לאביהם שבשמיים ולרשום ילדים לחינוך תורני.
"ביום חמישי כ"ה באדר תש"ל הגיע הבבא חאקי לנתיבות לפי בקשתי. הוא נכנס אל בתי הניצים, והסביר כי בא להשכין שלום ביניהם. השניים הטיחו זה בזה דברים, ואילו אחי הצדיק שמע באורך רוח את טענותיהם, פרק אותן אחת לאחת, הפריכן ודיבר על לב הניצים שיחדלו ממריבתם הקשה. הוא לא הניח להם עד אשר חזרו ביניהם השלום והשלווה, ופניהם שחקו זה אל זה.
"אחי היקר היה מאושר על שנפלה בחלקו זכות אהרון הכהן, ולאחר מכן סר לביתי כדי להיפרד ממני ולשוב לביתו ברמלה. הודיתי לו מעומק ליבי על השליחות הקדושה שמילא וניסיתי לשכנע אותו ללון בביתי בלילה. אולם אחי הצדיק סירב באומרו שעליו להגיע לבר מצווה שהתקיימה באותו ערב ברמלה. נפרדתי ממנו לשלום והוא נסע לעירו.
"אבל אז בצומת הכביש הישן בין נתיבות לקריית גת אירעה תאונה מחרידה, כאשר המכונית שבה נסע אחי התנגשה במשאית. לכוחות ההצלה שהוזעקו למקום לא נותר אלא לקבוע את מותם של ארבעת הנוסעים - אחי הצדיק ושלושה תיירים יהודים שהגיעו ארצה. במהרה פשטה בשורת האיוב ברחבי הארץ. רבים התעטפו ביגון, והערים רמלה ולוד לבשו אבל כבד.
"למחרת, ביום שישי, הגיעו רבבות למסע הלוויה ברמלה. הייתי הלום צער ויגון. אחי היקר, הגאון הצדיק, שמשחר ילדותי סייע לי לגדול בתורה, נקטף לפתע לבית עולמו. שעה קלה לפני כן שוחחנו בדברי תורה, והנה בפתע פתאום עזב בחטף את העולם...
"ימים רבים לא יכולתי להתנחם על האובדן. מילאתי באבלי נאדות של דמעות כמים, ולא הועילו כל מילות הניחומים שהרעיפו עליי.
"חודש ימים לאחר הפטירה נגלה אליי אחי הצדיק בחלום הלילה. הוא היה לבוש בבגדים נאים ביותר, פניו קרנו והפיקו אור של קדושה ופיו היה מלא בשחוק. הוא קרב אליי וציווה: 'הפסק לבכות! לו היית יודע אילו תענוגות יש לי בעולם האמת, לא היית בוכה אלא שש ושמח. יושב אני במחיצת קדושי עליון, ויחד נהנים אנו מזיו השכינה. עליך לרקוד משמחה על כל הטוב שנפל בחלקי.
"עדיין לא נרגעתי והשבתי לו: 'מיצר אני עליך מאוד. הרי נהרגת בחטף במיתה משונה. איבריך התרסקו רחמנא ליצלן, דמך נשפך כמים והסתלקת מהעולם בפתאומיות. על כך עיני יורדה מים'.
"השיב לי אחי הצדיק: 'אומנם היה לי צער של רגע אחד באותו אירוע, אולם מיד לאחר מכן הגיעו אליי שמחה גדולה ותענוג. אני שרוי בגן עדן ונהנה מזיו השכינה. בבקשה אחי היקר', התחנן אליי, 'הפסק להתאבל עליי!'.
"הקצתי מחלומי, ומאותו יום הפסקתי לבכות ולהתאבל על אחי. ידעתי כי הוא נמצא במחיצה הראויה לו בגן עדן, במנוחה המתאימה לו...".
הנוכחים במעמד אזכרת השלושים לרבנית צדקה הקשיבו קשב רב לסיפורו של המקובל הצדיק, ולאחר מכן השתררה דממה בחדר הרחב. ובעוד השקט תלוי באוויר, פנה הבבא סאלי לראש הישיבה ואמר: "רבי יהודה, עליך להתעודד, כי הלוא מאמינים אנו באמונה שלמה ששכר עצום צפון לצדיקים בעולם האמת".
***
על פי הספר 'דורש טוב לעמו'
***
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
