ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
תשובה: לכאורה בשאלה זו אין שום נידון העוסק במלאכות-שבת. שהרי אין במניעה-מראש של פעולה חשמלית שום מלאכה, מדאורייתא או מדרבנן. אם היה מדובר על הרמת כפתור או מתג כדי שלאחר זמן השעון שבת יפעיל את התאורה או המכשיר-החשמלי – אז היה לנו לדון מצד דיני "גרמא" במלאכת הבערה או מצד מלאכות אחרות מדאורייתא או מדרבנן. אך כאשר מדובר על מניעה של הפעולה החשמלית, עוד טרם הפעילות החשמלית – אין לפנינו שום מעשה של מלאכה [עי' שש"כ פי"ג הע' קיב שכן העיד הגרש"ז אורייבך ע"פ מכתב שבידו מהחזו"א].
עם זאת, הגרש"ז אוירבך סובר שיש בעיה להזיז את המתג אפילו בשעה שאין זרם חשמלי – מחמת איסור מוקצה של "מיגו דאתקצאי". והיינו, שכל דבר שהיה אסור להזיזו בערב שבת בין השמשות – אסור לטלטלו כמוקצה כל השבת. לפיכך, אם האור היה דלוק בערב שבת בין השמשות ואז היה אסור להזיז את המתג – ממילא ממצב זה נגזר גם איסור הזזה מחמת מוקצה" לאורך כל השבת. ה"פתרון" שהציע הרב אוירבך במקרה זה הוא להוריד את המתג בשינוי (כגון על ידי המרפק), שהרי להלכה הזזת מוקצה בשינוי מותרת [כ"ז בשש"כ פרק יג הלכה לג ועיי"ש בהע' קיב-קיד].
מרן הראי"ה קוק זצ"ל דן בשאלה זו [אורח משפט סי' סז], ומכריע שאין בהזזת מתג (ללא זרם) בעיה של מוקצה. טענתו של הרב היא, ש"אין מוקצה במחובר" – והואיל והמתג מחובר לקיר שמחובר לקרקע – אין בהזזתו איסור טלטול מוקצה.
הרב מסביר את שיטתו על-פי המבואר בתלמוד [שבת קכד; ביצה לז], שהטעם היסודי שבגללו גזרו חכמים על איסור מוקצה, הוא על-מנת לצמצם את הסיכוי שהאדם יעבור על מלאכת "הוצאה" ע"י טלטול מרשות היחיד לרשות הרבים. על ידי הימנעות מהזזת חפצים שונים, יש לאדם פחות הזדמנויות לעקור דבר ממקום אחד ולהעבירו לרשות אחרת. לכן טוען הרב, שבמקרה של מתג ה"מחובר" לקרקע – לא שייכת לגביו כלל גזירה שמא יעבירנו מרשות לרשות – וממילא נעקר ממנו כליל דין "מוקצה" לכל סוגיו.
בדבריו, הרב קוק גם מביא לידי ביטוי את "שיטת הלימוד" שלו בדברי הרמב"ם. הרמב"ם כתב בהל' שבת [פרק כד הל' יב-יג] מספר טעמים לאיסור מוקצה – ולא הזכיר את הטעם שמוזכר בתלמוד שגזרו על מוקצה משום "מלאכת הוצאה". לכאורה, על-פי הטעמים שברמב"ם יש מקום לאיסור מוקצה גם ב"מחובר", ובכלל זה המתג המחבר לקיר – יכול להיאסר משום מוקצה. אך הרב קוק מבאר, שגם הרמב"ם מסכים שעיקר הטעם הוא כפי שמבואר בתלמוד משום "הוצאה", ומה שהרמב"ם כתב טעמים אחרים – זה נאמר כתוספת בלבד - אך לא עוקר את הטעם שבתלמוד. ממילא, גם לפי הרמב"ם, אין לאסור מוקצה במחובר לקרקע, שכאמור, לא שייך בו חשש טלטול.
הסבר זה מתאים לשיטת הרב שהעמוד המרכזי שעליו סומכים בטעמי ההלכות הוא התלמוד [אורח משפט סימן קנב וע"ע משפט כהן סי' צו, אגרות ראיה ח"ג אג' תתסט ופנקס יג אות קד], וכדברי הרא"ש והריב"ש שאין להורות מתוך הרמב"ם אלא אחר העיון בתלמוד [שו"ת הרא"ש לא ט; שו"ת הריב"ש מד].
לכן, למעשה, התיר הראי"ה קוק זצ"ל את הזזת המתג – אך הוסיף סייג "והמחמיר משום חשש עובדין דחול לא הפסיד". יש לציין שהרצי"ה קוק זצ"ל בסוף ספר "אורח משפט" הפנה לכתביו של הג"ר יוסף משאש זצ"ל - שאף הוא פסק כדעת הרב לגבי מוקצה במחובר, והתיר למעשה את הורדת המתג ללא חשש [תשו' מים-חיים סי' צד-צו, ואוצר מכתבים ח"ג סי' קמט]. כמו"כ כשיטה זו פסקו הגרי"ל צירלסון [לב יהודה או"ח טז], הגרח"ד הלוי [מקור חיים ג עמ' שח] הרצ"פ פראנק [ע"פ עדות הגח"ד הלוי שם] ועוד.
לעומת זאת, הגרש"ז אוירבך [שש"כ יג, לג], הציץ אליעזר [ט, כג], המנחת יצחק [א, נח] ועוד – לא קיבלו את הסברא הזו. לשיטתם, יש מוקצה במחובר - והמתג הוא מוקצה. לכן, לדעתם אין להקל להזיז את המתג אפי' בשעה שאין זרם - אלא ב"שינוי" בלבד.
הגר"ע יוסף [יבי"א ח"ז או"ח סי' לו] הביא את לשונו של הראי"ה קוק והכריע מעיקר הדין כמותו שאין מוקצה במחובר, אך כתב שלכתחילה יש להוסיף "צירוף תנאי מערב שבת, שיוכל לסבב או ללחוץ על כפתור החשמל, לאחר שיכבה בשעה הקבועה, כדי שלא יידלק שוב לאחר מכן. ואז יהיה מותר לעשות כן לגרום מניעת הדלקת החשמל לאחר מכן בשעה הקבועה להדלקתו, ותנאי אחד די לכל השנה".
יש לציין שבאותה תשובה, הראי"ה קוק מציין שכל ה"קולא" היא דווקא במתג שהוא ממש חלק מהקיר והוא בטל לקרקע. לעומת זאת, מכשיר חשמלי שמחובר לקיר ע"י תקע, אין הוא נחשב "כמחובר לקרקע" לעניין זה - ולגביו שייכים דיני מוקצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
