ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
דין זה שיש לומר למלאכים לחכות לפני שאדם נכנס לבית הכסא, נפסק להלכה ברמב"ם (ז, ה), אלא שהבית יוסף (או"ח ג) הביא בשם אבודרהם שאין לאדם לאומרו, משום שנראה כיוהרא לומר שהמלאכים מלווים אותו, וכתב שלכן היום לא נהגו לאומרו. וכך גם כתב בשולחן ערוך (ג). סמך לדברים אלו ניתן להביא מדברי החבר בכוזרי (ג, יא) שהסביר על החסיד וכתב שהוא מגיע למעלה כזו שהוא רואה כל הזמן את השכינה ואת המלאכים עמו, ולכן "אל יגדל בעיניך" מה שהוא אומר "התכבדו מכובדים" כשהוא נכנס לבית הכסא.
היעב"ץ (מור וקציעה ג) דחה את דברי הבית יוסף וכתב שטעם זה אינו נכון, משום שמובא בגמרא בכמה מקומות ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם, וכך גם נאמר בגמרא בשבת (קיט ע"ב) ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם לביתו, והוא מוכיח שגם אם אדם חוטא מלווים אותו שני המלאכים. אלא שהסיבה שלא נהגו לאומרו היא משום שבזמן הגמרא היו בתי הכסא היו בשדה, והיתה סכנה של מזיקים, וביקשו מהמלאכים שיעזרו להם וישמרו אותם מהיזק, אבל בימינו שבתי הכסא בעיר לא נהגו לאומרו, משום שבתי הכסא אין בהם סכנה בכלל, ואם כן אדם שהולך להתפנות בשדה צריך לומר "התכבדו מכובדים". ומכל מקום כתב שכיון שלא נהגו בימינו לאומרו הרי שאם אדם אומר את זה יש בכך משום יוהרא. לפי דבריו שיש כאן תפילה למלאכים הוא האריך בשאלה האם מותר לפנות בתפילה למלאכים או לא (ולולי דבריו היה ניתן לפרש שהמילה שמרוני פירושה - חכו לי, ויש שלא גרסו את המילה עזרוני, וכ"כ הרב עידאן בירחון ויען שמואל חלק ה, עמ' שכח).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
7 - ברכת הגומל לאחר נסיעה ברכב
8 - האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכים?
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
טען עוד
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (דברי יציב או"ח קכג) כתב שהחתם סופר סבר שכיון שבימינו זו יוהרא לומר שמלאכי השרת מלווים אותנו, אין לומר את הפיוט "שלום עליכם" בליל שבת. ואם אכן מלאכי השרת מלווים אותנו כל השבוע כדברי היעב"ץ, אם כן מה עניין לומר כלל שלום עליכם? והסביר שאולי לשבת באים מלאכים אחרים. בשבט הלוי (א, רה) כתב שאף שבכל יום לא זוכים למלאכים, בליל שבת כל אחד זוכה, ולכן אומרים את הפיוט "שלום עליכם. הרב זוננפלד (שלמת חיים או"ח יא) כתב שגם בליל שבת אין לומר למלאכים "התכבדו מכובדים", משום שהם באים רק לשליחות של ליל שבת, הרי שאין חשש שהם יבואו עם האדם לבית הכסא, שאין מתפקידם ללוות אותו כל הזמן.
בשערי תשובה (או"ח ג, א) הביא בשם האר"י שאמירת התכבדו מכובדים בכניסה לבית הכסא טובה על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא. ופתחי תשובה (יור"ד רמו, י) כתב שלדעתו כלל לא שייך בזה יוהרא, משום שהאדם אינו עושה את זה בפני הציבור אלא ביחידות.
סיכום: בגמרא נאמר שיש לפנות למלאכים לפני שנכנסים לבית הכסא ולומר להם "התכבדו מכובדים" בשו"ע נאמר שאין לאומרו, משום שנראה כיוהרא שאדם אומר שמלאכי השרת מלווים אותו. היעב"ץ חולק עליו וסובר שהטעם שאין אומרים אותו הוא משום שבתי הכסא שלנו שמורים. אמנם, מפרשים אחרים פירשו שאף שמלאכי השרת מלווים את האדם, הרי בימינו אין אדם מרגיש בקיומם, או שאין הוא במדרגה לפנות אליהם באופן זה. האר"י אמר שיש טעם נוסף לאמירת התכבדו מכובדים על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
