ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
מסדר הקידושין רמז לרב מנחם, שהיה אחד העדים - שיסייע בעניין. בינתיים המשיכה החופה להתנהל כסדרה - רבנים נכבדים ובני משפחה קרובים הוזמנו אל תחת החופה לברך את שבע-הברכות. הרב מנחם רץ לתוך האולם וחיפש כוס אחרת שהחתן יוכל לשבור בקלות, אולם לדאבונו נוכח לדעת שכל הכוסות עשויים זכוכית קשה ביותר. הרב, שהיה נבוך לרגע, לא איבד את עשתונותיו ולאחר מבט ימינה ושמאלה הבריק במוחו רעיון נפלא. במהירות טיפס על סולם שניצב במסדרון, הוריד את אחת הנורות הדקיקות, עטפה בנייר כסף ורץ חזרה לחופה. במהירות הוחלפה הכוס בנורה מצופה כסף, כך שאיש מהקהל לא הבחין בשינוי.
מייד בסיום שבע-הברכות הרים החתן את רגלו וניפץ בקלות את הנורה. קריאות "מזל טוב!" נשמעו מכל עבר ומיד לאחר מכן פצחו בשירת "אם אשכחך" נרגשת. הרב מנחם הזדרז להושיט מטה את ידו, לקחת את ה'כוס' השבורה ולשומרה אצלו. החתן והכלה הובלו אחר כבוד בשירה ובריקודים לעבר האולם והם חיים באושר עד היום הזה; הם זכו כבר לראות את בניהם שוברים את הכוס תחת חופתם, אך עדיין אינם יודעים כיצד נראתה הכוס שלהם...
א. האם טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה בלי רשות מבעלי האולם - ע"מ לחסוך בושה מהחתן?
ב. האם מותר לשבור נורה במקום המנהג הוותיק של שבירת כוס?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
א. טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה ולא היה בכך חשש גזל, אך חייב לשלם עליה.
ליתר פירוט:
לדעת הש"ך מותר לאדם להשתמש בחפץ או באוכל של חבירו כאשר ברור לו בוודאות שחבירו יתרצה בדבר כאשר ישמע על כך. אולם לדעת התוספות הדבר אסור משום שבשעת הלקיחה הבעלים עוד לא הסכימו והלקיחה היתה באיסור (ראה חושן משפט שנח, ש"ך ס"ק א).
בעניננו, אף התוספות יודו שמותר היה לקחת את הנורה משום שבעל האולם מרוויח מכך שהרב לקח את הנורה שהרי רצונו הוא שאורחיו יקבלו שירות טוב וישמחו באולם וכך אכן היה בזכות הנורה שנלקחה ממנו.
ב. אמנם המנהג הוא לשבור כוס, כפי שעשה רב אשי ששבר כוס זכוכית לבנה בחתונה של בנו (ברכות לא.), מכל מקום במקרה הזה, שלא היה משהו אחר, ודאי שאין מניעה כלל לקחת נורה במקום כוס.
לסיכום:מצוה עשה הרב מנחם, אבל חייב לשלם לאולם.
הערה:בסיפור המקורי, הרב מנחם קיבל רשות מבעל האולם להשתמש בנורה ולא עשה זאת על דעת עצמו. נציין שהרב מנחם הוא הגאון הרב מנחם בורשטין שליט"א ומסדר הקידושין ששלח אותו לחפש פתרון היה מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל. אגב, התברר לנו כי הרב שפירא ידע מה מוחבא בתוך המפית, וסימן לרב מנחם להגישה לחתן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
