ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
יש מעשה שהרב הקדוש רבי זושא זיע"א פעם אחת נסע בדרך עם בעל עגלה גוי, העגלה הייתה מלאה בשחת ותוך כדי נסיעה התהפכה על הארץ. הגוי ביקש ממנו שיסייע לו להרים, השיב לו ר' זושא שאינו יכול, אמר לו הגוי "יכול יכול רק שאינך רוצה".
כששמע זאת ר' זושא אמר לעצמו שיש פה לימוד עצום על כוח הרצון של האדם בעבודת ה', שחיסרון ברצון גורם לחיסרון במעשה המצווה. וממילא עיקר התביעה על האדם שאם לא עשה את המצווה בשלמות זה מפני שהרצון שלו לא היה מספיק חזק ותקיף.
על פי המעשה הזה פירש ה'אמרי אמת' מגור זיע"א כשבני ישראל אמרו למשה רבינו "אנא אנחנו עולים", שאין אנו יכולים לעלות, ומשה רבינו השיב להם- לא שאתם לא יכולים, אלא "לא אביתם" אתם לא באמת רציתם לעלות.
ועוד ביאר ה'אמרי אמת' את המימרא הידועה בשם החיד"א הקדוש זיע"א "אין לך דבר העומד בפני הרצון", הכוונה היא על רצונותיו של האדם. כי אין דבר שמעכב את האדם שלפחות יחזיק ברצון, לרצות את מה שצריכים לעשות באמת כדי להתקרב לאבינו שבשמיים.
ואף על פי שבמציאות היומיומית יש ליהודי מניעות שלא מאפשרים לו להוציא מכוח אל הפועל את מה שרוצה בקדושה, אבל על כל פנים יכול האדם לרצות מה שצריכים, ואין שום מניעה ומעכב על הרצון. וזה 'אין לך דבר העומד', היינו עומד בדרך למנוע את הרצון.
כתוב בתורה "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם"( בפשטות הפירוש לשון כליה ח"ו) ופירש רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בספרו 'זרע קודש' ש'לכלתם' הוא מלשון תשוקה ו'כלות הנפש'. שאפילו בקושי הגלות, הקב"ה אינו מואס בתשוקתם של ישראל, כי כוח התשוקה הוא המפתח של גאולת ישראל.
שאפילו אם הגלות מעכבת לעשות מה שצריכים, אבל הרי התשוקה שיש בגלות להיות טוב, זה אין הקב"ה מואס, וזו העבודה של האדם להיות משתוקק לטוב.
על מעלת הרצון כותב רבי נתן מברסלב זיע"א "כי איש הישראלי החפץ באמת לאמיתו, ואינו רוצה להטעות את עצמו, אזי אפילו כשהתאוות והמניעות מתגברין עליו כמו שמתגברין, ומניחין עצמן לאורך ולרוחב, ומתפשטין כנגדו מאוד עד שאינו יכול לצאת מהם, גם אז בעוצם ריחוקו הוא כוסף וחומד בכל עת לה' יתברך ואינו מניח את הרצון והכיסופין לעולם, זה יקר מאוד מאוד בעיני ה' יתברך, וה' יתברך משבח את ישראל בזה שבשביל זה זוכין למה שזוכין".
אנו נכנסים ל'שבת חזון', ואמרו צדיקים כי שבת זו היא שבת גדולה מאוד ויש בה קדושה יתירה מכל שאר שבתות השנה. ובספר הקדוש 'תפארת שלמה' נתן רמז לכך מהפסוק "רב לך שבת בעמק הבכא", כי השבתות שהם בימי המיצרים הם 'רב מאוד'.
אמרו חז"ל "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", ועמדו המפרשים על לשון 'זוכה ורואה' בהווה, ולא 'יזכה ויראה' בעתיד.
והחידוש הוא כי בשבת קודש האדם פטור מלהתאבל על חורבן הבית. בשולחן ערוך מבואר כי אדם צריך להיות מיצר ודואג על חורבן המקדש, אבל בשבת מבקשים "שלא תהא צרה ויגון ביום מנוחתנו", היינו שאין מיצר ואין דאגה.
כי עיקר מעלת הבית המקדש הוא שתהיה השכינה שורה בישראל, וביום השבת גם עתה בזמן הגלות השכינה שורה בתוכנו. והראיה מהפסוק "אך את שבתותי תשמורו" שדרשו חז"ל על המילה 'אך' "למעט ממלאכת המשכן", שבשבת אין צורך למלאכת המשכן מפני שבשבת שכינה שורה בישראל.
והנה על שבת אומרת הגמרא "כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים", כי מחמת גודל המצווה של עונג שבת בהיותו מאמין בזה שהקב"ה שורה בישראל, הנה זה שכרו 'נחלה בלי מיצרים'.
ועל פי זה מובן מאוד מה שזוכים לגלוי הכי גדול דייקא בשבתות של ימי המיצרים ובפרט בשבת זו 'שבת חזון', כי היות שבימים אלה מתאבלים ביתר שאת על ירושלים ועל מיעוט כבוד שמיים, ועצם הימים מסייעים ביד האדם לבוא לידי אבלות ובכי על ירושלים, לכן זוכים בהווה לראות בשמחתה בשבתות אלו.
וביותר בשבת קודש שעל פתחנו, עלינו לראות לקיים 'כל המענג את השבת' ומתוך כך נזכה שיתקיים בנו ה'נחלה בלי מיצרים', לזכות לאור הגדול השורה בשבת נעלה זו ולגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
