ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
בזמן שמפלגות מתנגשות זו בזו סביב שאלת הגיור, וויכוח עז ניטש בשאלה אם להקל או להחמיר בגיור, שכחו כולם שאפשר לנסות ולחסום מראש את האפשרות להגירת אוכלוסייה גדולה של נכרים לארץ.
כולם מסכימים שמצויים אנו בבעיה קשה, שיש בקרבנו אוכלוסיה גדולה של גויים, המתבוללת בקרבנו. כה קשה הבעיה, עד שיש המוכנים להקל בהלכות גיור, הקריטיות כל כך לעתיד האומה, ובלבד שבעיית ההתבוללות תקטן משמעותית.
אולם, עד שאנו מתווכחים בשאלה איזה בית חולים עלינו לבנות מתחת לגשר, חשוב שנבנה מעקה לגשר ונמנע מאנשים ליפול ממנו. המעקה הוא למצוא את הדרכים שימנעו מאוכלוסיית נכרים נוספת להגר מארצנו, ויבורכו כל הפועלים בעניין.
וכאן זה מתחבר בדרך מעניינת לפרשת השבוע.
קטונתי מלתת טעמי מצוות, וודאי מחשבות ה' גדולות ורחבות ממחשבותינו, ובכל זאת אפשר לראות ששורת מצוות בפרשתנו יוצרת מציאות שמונעת התבוללות, וניסיונות גיור שאינם לשם שמיים.
בזמן שנכנסו ישראל לארצם, הם פגשו בארץ ובסביבתה מספר עמים. בארץ עצמה שכנו שבעת עממי כנען. בגבולות הארץ שכנו – העמים העמלקי, העמוני, המואבי והמצרי.
והנה, התורה מצווה עלינו להרוג את העמלקים ועמי כנען. ואילו לגבי שאר העמים השוכנים בגבולינו – העמוני, המואבי, האדומי והמצרי, נצטווינו לא להתחתן עימם גם אם התגיירו. חלק מעמים אלו נאסרו עלינו לעולם, וחלקם נאסרו עד דור שלישי.
בדרך זו, נחסמה האפשרות הפשוטה להתבוללות. הגברים הגויים פשוט לא אמורים להימצא בארץ, ואם הם נמצאים הרי שאסור להתחתן איתם או לחילופין – מותר רק אחרי שהם כבר כמה דורות בתוך עם ישראל.
אמת, הלכה ידועה היא מבית מדרשו של בועז, "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", ואם כן יש אפשרות למפגש עם גויות שיגויירו בדיעבד לאחר נישואין. ובכל זאת, דומה שבמציאות הימים ההם, אשה רגילה לא הייתה עוזבת את בית אביה ויוצאת למסע לארץ הסמוכה, כך שסיכויי המפגש קטנים יותר, אלא אם כן היא אישה מיוחדת כרות המואבייה חשקה נפשה באמת להתגייר ולהידבק בישראל.
כמובן, המציאות היום שונה מהמציאות בעבר. כיום, יש מפגשים רבים בין עמים שונים, והעמים הסובבים אותנו ומצויים בינינו, מותרים בגיור ויכולים להתחתן עימנו.
ובכל זאת, קשה להתעלם מכך, שהגדר הראשון שהציבה התורה למניעת התבוללות, לא הייתה פתרון הגיור, כי אם הפתרון המציאותי המונע מראש מפגשים עם נכרים, ובמקרה שיש מפגש – קובע מראש שאין אפשרות כלל מבחינה הלכתית להתחתן.
ואף אנו בימינו נלמד מכך, שההתמודדות המרכזית עם נושא ההתבוללות בארצנו, היא לצעוד בדרך הפשוטה ולהעלות לארץ יהודים ולא גויים. וכך באמת הגיור יהיה מקומו של מי שחשקה נפשו באמת להצטרף ליהדות, לא מתוך אילוץ של החברה הישראלית, כי אם מתוך רצון להידבק באלוקי ישראל ובעמו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
