ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- גירושין
התובע התגרש מאשתו בשנת תשס"ג במסגרת הסכם הגירושין נקבעו דמי מזונות לבתם בסך של 1,200 ₪ לחודש, עם מנגנון הצמדה, נקבע בהסכם שהאשה מתחייבת שלא לתבוע את האיש להגדלת המזונות. על הסכם הגירושין חתמו ערבים משני הצדדים, והתחייבו לשפות את התובע במידה והאשה תפר את ההסכם, וייפסק שסכום המזונות יגדל.
בשנת תשס"ט פנתה גרושת התובע לבית המשפט בתביעה להגדלת מזונות הילדה, ובסופו של ההליך נפסקו לה מזונות בסך 2,500 ₪. כעת התובע מבקש שהנתבעים שחתמו לו כערבים, ישפו אותו על סך 1,300 ₪ בחודש, מהחודש שבו הוגדלו המזונות.
לטענת הנתבעים יש לדחות את התביעה, מכמה סיבות: א. משום שלא נעשה מעשה קניין על ההסכם. ב. ההתחייבות הינה בגדר אסמכתא, ולא נעשתה בפני בית דין חשוב. ג. ההתחייבות היא בגדר דבר שאינו קצוב, שלפי הרמב"ם (מכירה יא, טז) לא חלה, וניתן לומר "קים לי" כהרמב"ם. ד. הגדלת המזונות בבית המשפט היתה בהסכמת הבעל. ה. יש לתבוע את האשה ורק לאחר שמוצו ההליכים נגדה יש לפנות לערב.
התובע השיב לגבי הטענות ההלכתיות, לגבי שתי הטענות האחרונות הוא טוען שלא היתה לו ברירה אלא להסכים להגדלת המזונות משום שהשופטת היתה מחייבת אותו יותר ללא הסכמתו, כמו כן שלא ניתן לתבוע את האשה, והדבר היה ידוע בעת החתימה על ההסכם.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
218 - תשלום על השקעה כושלת בשותפות חקלאית
219 - תוקף ערבות להסכם שיפוי על תביעה להגדלת מזונות
220 - עורך דין התובע את שכרו על בסיס סיכום בדוא"ל
טען עוד
יש לחייב את הנתבעים הערבים בסכום ההפרש בין סך-1,200 ₪ שנקבעו בהסכם הגירושין לאחר ההצמדה, לבין סך 2,000 ₪ בכל חודש.
נימוקים בקצרה:
א. תוקפה של ההתחייבות
בית הדין קבע כי ההתחייבות של הנתבעים בהסכם תקפה, לאחר שהסכם הגירושין אושר בבית הדין הרבני, והיה הבסיס לנתינת הגט. ולכן אין מקום לטענות ביחס לתוקפו של ההסכם, וזאת מכמה סיבות:
א. משום שבית דין לא רשאי לערער על החלטתו של בית דין אחר (בבא בתרא קלח ע"ב, רמב"ם הלכות עדות פרק ו) ויש להניח שהדברים נעשו כהלכה ובצורה תקפה. במקרה שלנו, ההנחה היא שהדברים נעשו על ידי מעשה קניין המסלק את פגם האסמכתא.
ב. לא ניתן לטעון טענת אסמכתא או התחייבות בדבר שאינו קצוב, שהם בעיות בגמירות דעתו של המתחייב במקרה זה. כיוון שאדם שחותם על הסכם ויודע שבית הדין נותן לו תוקף של פסק דין, יודע שבית הדין יחייב אותו על בסיס ההסכם, והוא גומר בדעתו להתחייב (פד"ר י, עמ' 365).
ג. משאושר הסכם הגירושין בבית הדין יש לו תוקף לא רק מכוח התחייבות הצדדים, אלא גם מתוקף פסק הדין.
ד. לא ניתן לטעון "קים לי" לאחר אישור בית הדין (פד"ר חלק ט עמ' 226) משום שטענת קים לי שייכת רק כשרוצים שבית הדין יפסוק בצורה אחרת, אך כאן בית הדין כבר פסק.
ה. חתימה על חוזה כמוה כקניין סיטומתא שקונה גם בדבר שאינו קצוב (יביע אומר ג, חו"מ ד)
ב. האם ההתחייבות נוגדת את תקנת הציבור
בתי המשפט דנו האם יש תוקף להסכמי שיפוי בהסכמי גירושין, או שמא הם נחשבים לכאלה הנוגדים את תקנת הציבור, ולכן הם בטלים מכוח סעיף 30 לחוק החוזים הפוסל חוזה שמטרתו איננה חוקית. בתי המשפט דנו בהרחבה בעניין זה והיו בין השופטים גישות שונות.
אולם בית הדין סבור שהדיון בבתי המשפט אינו נוגע למקרה זה. החשש לפגיעה בתקנת הציבור מצויה רק במקום שבו האם חתמה על הסכם עם האב בו היא מתחייבת לשפות אותו במידה והיא תתבע מזונות. הסכם זה מנוגד לחובת האפוטרופסות שלה כלפי ילדיה, ולחובתה לדאוג לטובתם. לעומת זאת כאן ההסכם נחתם בין האב לבין קרובי האשה, ולכן אין בהסכם זה משום פגיעה בתקנת הציבור. אמנם יתכן שיש להסכם זה השפעה מסוימת על הרצון של האשה לתבוע הגדלת מזונות, מאידך, דבר זה אינו מצדיק את ביטול ההסכם.
ג. האם התקיימו התנאים הכתובים בהסכם לגבייה מהערבים
ב"כ הנתבעים טען שהתנאים הכתובים בהסכם לא התקיימו, בית הדין התייחס לטענות אלו:
1. גבייה מהערב לפני גבייה מהחייב - במקרה שלנו ברור כי הערבים התחייבו לשלם גם לפני תביעת האשה, משום שהאשה כלל לא התחייבה, ולכן יש לחייבם גם במידה ולא תבעו את האשה.
2. הגדלת המזונות נפסקה בהסכמה - בית הדין קבע כי אף שאכן התובע הסכים לחיוב המזונות, הרי שההתחייבות של הנתבעים היתה "לכל ההוצאות שייגרמו לו עקב התביעות", ולכן יש לחייב את הערבים., אמנם וודאי שאין לחייבו אילו היה מסכים לשיעור מזונות גבוה מאוד, שהרי ברור שלא עלה על דעתם להתחייב במקרה כזה.
לכן יש לקבוע מהו שיעור הסכום שהושת עליו עקב התביעה, ומהו השיעור שהושת עליו עקב הסכמתו. במקרה של ספק ידו של התובע על התחתונה שכן הדין הוא ש"יד בעל השטר על התחתונה". בית הדין קבע כי יש לראות בסך 2,000 ₪ כמשקף את הסכום שוודאי בית המשפט היה פוסק, ולכן יש לחייב את הנתבעים בפער שבין המזונות המקוריים לסכום זה.
ד. האם ניתן לגבות מנתבעת 2 שהיא אשה נשואה?
ב"כ הנתבעת טען שאין לגבות מנתבעת 2 שהיא אשה נשואה, ולפי ההלכה נכסיה משועבדים לבעלה. בית הדין הבהיר כי טענה זו אינה קשורה לעצם חיוב הנתבעת, אלא רק לאפשרות הגבייה ממנה. בכל מקרה כיון שהנתבעים התחייבו ביחד ולחוד, הרי שאם לא ניתן לגבות מנתבעת 2, הרי שנתבע 1 חייב לשלם את כל הסכום. בנוסף, בימינו לאשה נשואה בדרך כלל יש נכסים משל עצמה, משום שהיא בגדר "אשה הנושאת ונותנת בבית". בכל מקרה בית הדין קצב לאשה זמן על מנת לדון בטענתה, אם תביא ראיות לכך שאכן אין לה כסף, ואז נתבע מס' 1 יוכל להשיב על טענותיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
