ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- זמנים
- צומות החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הכלל הוא שאין אבלות בשבת, ולכן נוהגים לענג את שבת חזון ככל שבת. ואפילו אם שבת חזון בערב תשעה באב או שתשעה באב עצמו חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון, בשבת שלפני הצום אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת.
וכן כששבת בר-מצווה נופלת בשבת חזון, חתן בר המצווה עולה לתורה ועושים לו קידוש ושמחה כמקובל בכל השבתות. וכן כשנולד בן זכר עורכים מסיבת "שלום זכר" כרגיל.
ואף שככלל אין נוהגים אבלות בשבת, מכל מקום היו באשכנז שנהגו מקצת מנהגי אבלות, בעניין הלבוש והרחצה לקראת שבת חזון. וזאת מפני שכל מנהגי האבלות על החורבן מתחילים לפי מנהג אשכנז מראש חודש אב, וממילא יוצא ששבת חזון נופלת בתוך ימי האבלות. אבל למנהג הספרדים רוב מנהגי האבלות נוהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, וממילא יוצא שלמנהג ספרדים שבת חזון אינה בשבוע שחל בו תשעה באב ואין בה שום מנהגי אבלות.
לבושי השבת : רבים באשכנז נהגו להשאר בשבת חזון עם בגדי החול, וכן כתב הרמ"א (תקנא, א). אבל כמה מגדולי אשכנז חלקו על מנהג זה, משום שאין להראות סימני אבלות בשבת. וכיום המנהג הרווח בקרב יוצאי אשכנז ללבוש לכבוד שבת חזון בגדי שבת מכובסים כבכל שבת. ויש שאין לובשים בגד אחד מבגדי השבת, כמו למשל את העניבה, כדי לבטא את הצער שבתקופה זו (מ"ב תקנא, ו). ולמנהג הספרדים נהגו תמיד ללבוש בשבת חזון בגדי שבת כרגיל.
רחצה : לכבוד שבת מתרחצים כרגיל בסבון ושמפו, אלא שהאשכנזים שנמנעים מרחיצה של תענוג כבר מראש חודש, מתרחצים לכבוד שבת במים פושרים. ולמנהג ספרדים שנמנעים מרחיצה של תענוג רק בשבוע שחל בו תשעה באב, אפשר להתרחץ לקראת שבת חזון במים חמים כרגיל.
גילוח : רבים מיוצאי אשכנז נוהגים שלא להתגלח בכל שלושת השבועות, ואף למקילים להתגלח לקראת שבתות שבשלושת השבועות, לקראת שבת חזון אסור להתגלח. ולמנהג ספרדים, מותר להתגלח לקראת שבת חזון. וגם כששבת חזון סמוכה לתשעה באב מצד הדין מותר לפי מנהג ספרדים להתגלח לקראת שבת, והמחמיר שלא להתגלח תבוא עליו ברכה.
בהפטרה נוהגים האשכנזים לקרוא מקצת פסוקים מההפטרה, ופסוק אחד מפרשת דברים במנגינת איכה. והספרדים נמנעים מזה, כדי שלא לבטא אבלות בשבת.
2 - המעבר משבת לצום
בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי צום תשעה באב. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום, בשקיעת החמה או בשעה שיוצאים הכוכבים, ואם כן הזמן שבין שקיעה החמה, הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא "בין השמשות". ולכן השבת נמשכת עד אחר צאת הכוכבים, ועוד כמה דקות, כדי לקיים מצוות תוספת שבת. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה. ומי שהתפנה בבין השמשות, כשיצא יטול ידיו כרגיל.
ונפרט יותר: בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת (עיין מ"ב תקנב, כג). אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה. ואף שהשבת יוצאת רק מעט אחר צאת הכוכבים, ואין להראות שום סימן אבלות בשבת, מכל מקום כיוון שאכל ושתה כל השבת, אין נראה מכך שמפסיק לאכול לפני שקיעת החמה שהוא מתענה בשבת. וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות הואיל וממילא אין רגילים לשיר בכל שעה משעות השבת שירי שמחה.
אבל נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים עד צאת השבת. כלומר עד שיצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת, ואז יאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה יצאו משבת, ויסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי החול. וילבשו בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, שאין ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב. ויש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, ובתנאי שיעשו זאת בלא שירגישו שהסרת הנעליים נעשית לשם אבלות. אולם כאמור, המנהג הרווח להסיר את הנעליים אחר צאת השבת. 1
וכן המנהג שלא לשבת על הכסא ולא לומר שלום, מתחיל רק לאחר צאת השבת.
ונוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת בכרבע שעה אחר צאת השבת, כדי שכל המתפללים יספיקו לצאת מן השבת בביתם ולחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם ולבוא לבית הכנסת בבגדי חול לתפילת ערבית וקריאת איכה.
3 - הבדלה
כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל את ההבדלה שבתפילת ערבית - "אתה חוננתנו" כמובן שאומרים. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו", ומי שאינה מתפללת תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואז תוכל לעשות מלאכות (מ"ב תקנו, ב).
בנוסף לכך מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך עליו אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת איכה שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. מי שהשתהה ולא ברך על הנר בתחילת הלילה יכול לברך כל הלילה, שכל הלילה של מוצאי שבת הוא זמן ברכת הנר.
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס, ומברכים שתי ברכות, על הגפן והמבדיל. אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר.
כאן המקום להרחיב ולבאר כי בכל מוצאי שבת, למרות שכבר יצאו הכוכבים, תקנו חכמים שלא לעשות מלאכה עד שיאמרו נוסח מסוים של הבדלה, כגון על ידי אמירת "אתה חוננתנו", ושלא לאכול עד שיאמרו את ההבדלה על הכוס. לפיכך במוצאי שבת זה אפשר להסתפק בהבדלה שבדיבור שעל ידה מותר לעשות מלאכה. ובמוצאי תשעה באב, שאז צריכים לאכול, יש לומר הבדלה על הכוס.
לפיכך חולה שצריך לאכול בתשעה באב, לפני שיאכל צריך להבדיל על הכוס. ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך, מוטב שהקטן שעדיין אינו מבין את משמעות החורבן ישתה מהיין ולא החולה. ואם אין שם שם קטן, ישתה החולה מהיין כמלא לוגמיו (בערך 40 מ"ל). ועדיף להבדיל אז על מיץ ענבים שאינו משמח.
וקטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.
^ 1 עיין בהלכות ומנהגי בין המצרים פ"ח הערות 2 ו7, שמבאר עפ"י הגר"א שאין עינוי בשבת, ולפי"ז מותר לרחוץ ולסוך עד צאת השבת. אבל למנהג המקובל כל שאינו ניכר כאבלות או עינוי יש להמנע ממנו. ולכן לכתחילה אין לרחוץ ולסוך, אבל היוצא משירותים ירחץ ידיו כרגיל, היינו כל ידו, ולא רק אצבעותיו כפי שנוטלים בתשעה באב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
