ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- זמנים
- צומות החורבן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הכלל הוא שאין אבלות בשבת, ולכן נוהגים לענג את שבת חזון ככל שבת. ואפילו אם שבת חזון בערב תשעה באב או שתשעה באב עצמו חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון, בשבת שלפני הצום אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת.
וכן כששבת בר-מצווה נופלת בשבת חזון, חתן בר המצווה עולה לתורה ועושים לו קידוש ושמחה כמקובל בכל השבתות. וכן כשנולד בן זכר עורכים מסיבת "שלום זכר" כרגיל.
ואף שככלל אין נוהגים אבלות בשבת, מכל מקום היו באשכנז שנהגו מקצת מנהגי אבלות, בעניין הלבוש והרחצה לקראת שבת חזון. וזאת מפני שכל מנהגי האבלות על החורבן מתחילים לפי מנהג אשכנז מראש חודש אב, וממילא יוצא ששבת חזון נופלת בתוך ימי האבלות. אבל למנהג הספרדים רוב מנהגי האבלות נוהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב, וממילא יוצא שלמנהג ספרדים שבת חזון אינה בשבוע שחל בו תשעה באב ואין בה שום מנהגי אבלות.
לבושי השבת : רבים באשכנז נהגו להשאר בשבת חזון עם בגדי החול, וכן כתב הרמ"א (תקנא, א). אבל כמה מגדולי אשכנז חלקו על מנהג זה, משום שאין להראות סימני אבלות בשבת. וכיום המנהג הרווח בקרב יוצאי אשכנז ללבוש לכבוד שבת חזון בגדי שבת מכובסים כבכל שבת. ויש שאין לובשים בגד אחד מבגדי השבת, כמו למשל את העניבה, כדי לבטא את הצער שבתקופה זו (מ"ב תקנא, ו). ולמנהג הספרדים נהגו תמיד ללבוש בשבת חזון בגדי שבת כרגיל.
רחצה : לכבוד שבת מתרחצים כרגיל בסבון ושמפו, אלא שהאשכנזים שנמנעים מרחיצה של תענוג כבר מראש חודש, מתרחצים לכבוד שבת במים פושרים. ולמנהג ספרדים שנמנעים מרחיצה של תענוג רק בשבוע שחל בו תשעה באב, אפשר להתרחץ לקראת שבת חזון במים חמים כרגיל.
גילוח : רבים מיוצאי אשכנז נוהגים שלא להתגלח בכל שלושת השבועות, ואף למקילים להתגלח לקראת שבתות שבשלושת השבועות, לקראת שבת חזון אסור להתגלח. ולמנהג ספרדים, מותר להתגלח לקראת שבת חזון. וגם כששבת חזון סמוכה לתשעה באב מצד הדין מותר לפי מנהג ספרדים להתגלח לקראת שבת, והמחמיר שלא להתגלח תבוא עליו ברכה.
בהפטרה נוהגים האשכנזים לקרוא מקצת פסוקים מההפטרה, ופסוק אחד מפרשת דברים במנגינת איכה. והספרדים נמנעים מזה, כדי שלא לבטא אבלות בשבת.
2 - המעבר משבת לצום
בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי צום תשעה באב. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום, בשקיעת החמה או בשעה שיוצאים הכוכבים, ואם כן הזמן שבין שקיעה החמה, הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא "בין השמשות". ולכן השבת נמשכת עד אחר צאת הכוכבים, ועוד כמה דקות, כדי לקיים מצוות תוספת שבת. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה. ומי שהתפנה בבין השמשות, כשיצא יטול ידיו כרגיל.
ונפרט יותר: בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת (עיין מ"ב תקנב, כג). אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה. ואף שהשבת יוצאת רק מעט אחר צאת הכוכבים, ואין להראות שום סימן אבלות בשבת, מכל מקום כיוון שאכל ושתה כל השבת, אין נראה מכך שמפסיק לאכול לפני שקיעת החמה שהוא מתענה בשבת. וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות הואיל וממילא אין רגילים לשיר בכל שעה משעות השבת שירי שמחה.
אבל נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים עד צאת השבת. כלומר עד שיצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת, ואז יאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה יצאו משבת, ויסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי החול. וילבשו בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, שאין ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב. ויש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, ובתנאי שיעשו זאת בלא שירגישו שהסרת הנעליים נעשית לשם אבלות. אולם כאמור, המנהג הרווח להסיר את הנעליים אחר צאת השבת. 1
וכן המנהג שלא לשבת על הכסא ולא לומר שלום, מתחיל רק לאחר צאת השבת.
ונוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת בכרבע שעה אחר צאת השבת, כדי שכל המתפללים יספיקו לצאת מן השבת בביתם ולחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם ולבוא לבית הכנסת בבגדי חול לתפילת ערבית וקריאת איכה.
3 - הבדלה
כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל את ההבדלה שבתפילת ערבית - "אתה חוננתנו" כמובן שאומרים. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו", ומי שאינה מתפללת תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואז תוכל לעשות מלאכות (מ"ב תקנו, ב).
בנוסף לכך מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך עליו אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת איכה שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. מי שהשתהה ולא ברך על הנר בתחילת הלילה יכול לברך כל הלילה, שכל הלילה של מוצאי שבת הוא זמן ברכת הנר.
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס, ומברכים שתי ברכות, על הגפן והמבדיל. אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר.
כאן המקום להרחיב ולבאר כי בכל מוצאי שבת, למרות שכבר יצאו הכוכבים, תקנו חכמים שלא לעשות מלאכה עד שיאמרו נוסח מסוים של הבדלה, כגון על ידי אמירת "אתה חוננתנו", ושלא לאכול עד שיאמרו את ההבדלה על הכוס. לפיכך במוצאי שבת זה אפשר להסתפק בהבדלה שבדיבור שעל ידה מותר לעשות מלאכה. ובמוצאי תשעה באב, שאז צריכים לאכול, יש לומר הבדלה על הכוס.
לפיכך חולה שצריך לאכול בתשעה באב, לפני שיאכל צריך להבדיל על הכוס. ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך, מוטב שהקטן שעדיין אינו מבין את משמעות החורבן ישתה מהיין ולא החולה. ואם אין שם שם קטן, ישתה החולה מהיין כמלא לוגמיו (בערך 40 מ"ל). ועדיף להבדיל אז על מיץ ענבים שאינו משמח.
וקטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.
^ 1 עיין בהלכות ומנהגי בין המצרים פ"ח הערות 2 ו7, שמבאר עפ"י הגר"א שאין עינוי בשבת, ולפי"ז מותר לרחוץ ולסוך עד צאת השבת. אבל למנהג המקובל כל שאינו ניכר כאבלות או עינוי יש להמנע ממנו. ולכן לכתחילה אין לרחוץ ולסוך, אבל היוצא משירותים ירחץ ידיו כרגיל, היינו כל ידו, ולא רק אצבעותיו כפי שנוטלים בתשעה באב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











