ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
היסוד החברתי שחורטים תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ
במערכת הבחירות הקרובה נשמע בוודאי על מסרים חברתיים. איך אנחנו צריכים להתייחס למסרים כאלה?
הנטייה הראשונית היא להרגיש הזדהות פנימית עם סיפורים אישיים של מחסור, עוני ורעב ולתת יד לכל מי שאומר שיפעל לתיקונם.
תלמידי הגר"א מלמדים אותנו היבט רוחני בנושא הזה, כשבעלותם לארץ חרטו על דגלם כמה יסודות לגאולת הארץ, וביניהם גידול אנשי אמנה בארץ. יסוד זה הוא על-פי הגמרא "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה" (שבת קיט). הדרך להגיע למעלת אנשי אמנה היא על-ידי תיקון המידות והשערים שנאמר: "אין בן דוד בא אלא עד שיהיו המידות והשערים שקולים".
כוונתם של תלמידי הגר"א היא שוויון מלא בין עניים לעשירים בכל מהלך החיים בארץ.
"כל זמן שיש אפליה אין תקווה לקיום אנשי אמנה, ע"י תיקון מידה זו ייתמו גורמי הקנאה והשנאה, המחלוקת והמפלגתיות וכל יתר המידות הרעות"
וכך זוכים לפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה" - החזקה ויישוב הארץ תהיינה מובטחות ובנות קיימא לעד בעז"ה (כך מתוך ספר "חזון ציון" המבוסס על "קול התור").
לא כל טענה חברתית מתקבלת
ממרים בת בילגה נלמד שלא כל טענה חברתית היא לגיטימית, וכך מביאה הגמרא במסכת סוכה (דף נו עמוד ב):
תנו רבנן, מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה, והלכה ונשאת לסרדיוט (אחד ממלכי יוונים). כיוון שנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב, זאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק!
תגובת חכמי ישראל על כך היתה שהם סתמו את חלונה.
כאן הטענה היא חברתית אך יוצאת נגד דבר ה'. אותה מומרת יוצאת כנגד הקרבת קורבנות, בטענה של כילוי ממון ישראל, כדי לתת מוסריות לקלקול מעשיה, ומצאנו שחכמים לא נותנים כלל מקום לתפיסה כפירתית מעין זו, אלא הם מבערים אותה מן העולם.
מה קורח רצה באמת?
לאחר שראינו שלא כל טענה מתקבלת, ננסה להתבונן בטענת קורח על-פי מדרש תהילים.
קורח ממשיל משל כטענה נגד משה ואהרון, וכך מספר המדרש: "ובמושב לצים לא ישב" - זה קרח, שהיה מתלוצץ על משה ואהרן, מה עשה, כינס עליהם כל הקהל, שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה (במדבר טז, יט), התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות, ואמר אלמנה אחת יש בשכונתי, ועמה שני נערות יתומות, והיה לה שדה אחת, באתה לחרוש, אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו (דברים כב, י), [באת לזרוע, אמר לה שדך לא תזרע כלאים (ויקרא יט, יט)], באתה לקצור ולעשות ערימה, אמר לה לקט שכחה ופיאה, באתה לעשות גורן אמר לה תני לי תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו, מה עשתה עניה, מכרה את השדה, וקנתה שתי כבשות, כדי ללבוש מגזותיהן, וליהנות מפירותיהן. כיון שילדו, בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות, שכך אמר לו הקב"ה, כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך וגו' (דברים טו, יט), הצדיקה עליה את הדין, ונתנה לו את הולדות, הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן, בא אהרן ואמר לה תני לי ראשית הגז, אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה, הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטתן, בא אהרן ואמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקבה, אמרה אחר ששחטתי אותן לא נוצלתי מידך, הרי הם חרם עלי, אמר לה אם חרם הן כולן שלי, דכתיב כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח, יד), ונטלן והלך לו, והניחה בוכה עם שתי בנותיה, אריך כדין הא בזתה עלובתא, כלהן עושין ותולין בהקב"ה.
גם טיעונו של קורח נובע מקשיי הפרט, אך אם נשים לב למגמתו, נראה שעניינו לתקוף את משה ואהרון ועל-ידי זה להעלות את עצמו לגדולה, ובמסכת אבות כבר נאמר על מחלוקת זו שהיא אינה לשם שמים. דבר זה יכולים לראות בביטוי "אלמנה אחת יש בשכונתי" שיכול להתפרש: אני, לא כמשה ואהרון, לא מורם מעם. אני נמצא בשטח, בשווקים ובשכונות, ורואה את הקשיים ואת סבל אחיי, בני ישראל. ואולם אנו מכירים את הביטוי "עשיר כקורח", שמעיד על כך שבאמת הוא רחוק מלהיות בשווקים, ובכל זאת הוא משתמש בטענה הזאת על-מנת לקבל שררה.
אנו פוגשים אפוא במסר החברתי ככלי לשררה ושלטון.
"תכבד עליהם העבודה" מדוע?
מרים בת בילגה וקורח טענו טענות חברתיות לטובת עצמם. פרעה, לעומתם, טען טענות אנטי חברתיות.
כשפרעה רצה לדכא את רוח עם ישראל הוא ציווה עליהם:
"לא תוסיפון לתת לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום וכו' נרפים הם על כן הם צועקים לאמר נלכה נזבחה לא-לוהינו תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר".
רש"י במקום מסביר:
"ואל ישעו בדברי שקר: ואל יהגו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה".
פרעה דרש עמל מעם ישראל, אך לא העמל הוא מבוקשו. כל רצונו הוא שעם ישראל לא יעלה לרצונות ולשאיפות גדולות, שלא יגיע למעוף וחזון, אלא יישאר עבד ואדם
רש במחשבותיו. כך העיסוק המוקצן בצרכים אישיים מחליש את הרוח הלאומית.פרעה דרש עמל מעם ישראל, אך לא העמל הוא מבוקשו. כל רצונו הוא שעם ישראל לא יעלה לרצונות ולשאיפות גדולות, שלא יגיע למעוף וחזון, אלא יישאר עבד ואדם
שעבוד יכול להיעשות גם על-ידי לחץ חברתי. חברה המעוניינת ליצור שוויון אמיתי חותרת לשימוש מושכל בכסף ומכבדת את האדם הנהנה מיגיע כפיו ומסייע לזולתו, לעומת חברה העוסקת בעיקר בצרכי היום-יום על-ידי עידוד אנשים להמר בפיס, לשנות מלתחת בגדים מדי עונה או להתעדכן במלה האחרונה בעולם המכוניות.
לסיכום
למדנו להיזהר מאהדת מוסרי מסרים חברתיים והזדהות מיידית עמם. למדנו שיש לבחון ולבקר מה המניע לנאומיהם. טענה חברתית שוויונית יכולה לבא מתוך "אמנה", רצון להשלמת המציאות כולה, אך גם מתוך רצון להתבוננות פרטית העוסקת בהנאות ולא ברוח כללית; ממקום שמקנה כוח ולא מתוך רצון לתיקון, דבר שיביא לדיכוי החברה ולא להעלאת מעופה ורצונותיה.
כבר אמר קהלת (בפרק ח) "אין אדם שליט ברוח לכלא את הרוח". כלומר, הרוח אינה נעצרת על-ידי מגבלות טכניות כעוני, אבטלה וכדו', ובכוחה לפרוץ את כל המחסומים והשעבודים.
מי ייתן ובעז"ה רוח האמונה של שוויון אמיתי וגאווה לאומית תובילנו להמשיך ולהתעורר לקראת הגאולה האמיתית ולקראת משיח צדקנו במהרה בימינו.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











