ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ג - לקראת הבחירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
היסוד החברתי שחורטים תלמידי הגר"א בעלייתם לארץ
במערכת הבחירות הקרובה נשמע בוודאי על מסרים חברתיים. איך אנחנו צריכים להתייחס למסרים כאלה?
הנטייה הראשונית היא להרגיש הזדהות פנימית עם סיפורים אישיים של מחסור, עוני ורעב ולתת יד לכל מי שאומר שיפעל לתיקונם.
תלמידי הגר"א מלמדים אותנו היבט רוחני בנושא הזה, כשבעלותם לארץ חרטו על דגלם כמה יסודות לגאולת הארץ, וביניהם גידול אנשי אמנה בארץ. יסוד זה הוא על-פי הגמרא "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה" (שבת קיט). הדרך להגיע למעלת אנשי אמנה היא על-ידי תיקון המידות והשערים שנאמר: "אין בן דוד בא אלא עד שיהיו המידות והשערים שקולים".
כוונתם של תלמידי הגר"א היא שוויון מלא בין עניים לעשירים בכל מהלך החיים בארץ.
"כל זמן שיש אפליה אין תקווה לקיום אנשי אמנה, ע"י תיקון מידה זו ייתמו גורמי הקנאה והשנאה, המחלוקת והמפלגתיות וכל יתר המידות הרעות"
וכך זוכים לפסוק "וירשתם אותה וישבתם בה" - החזקה ויישוב הארץ תהיינה מובטחות ובנות קיימא לעד בעז"ה (כך מתוך ספר "חזון ציון" המבוסס על "קול התור").
לא כל טענה חברתית מתקבלת
ממרים בת בילגה נלמד שלא כל טענה חברתית היא לגיטימית, וכך מביאה הגמרא במסכת סוכה (דף נו עמוד ב):
תנו רבנן, מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה, והלכה ונשאת לסרדיוט (אחד ממלכי יוונים). כיוון שנכנסו יוונים להיכל היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח, ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב, זאב), עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק!
תגובת חכמי ישראל על כך היתה שהם סתמו את חלונה.
כאן הטענה היא חברתית אך יוצאת נגד דבר ה'. אותה מומרת יוצאת כנגד הקרבת קורבנות, בטענה של כילוי ממון ישראל, כדי לתת מוסריות לקלקול מעשיה, ומצאנו שחכמים לא נותנים כלל מקום לתפיסה כפירתית מעין זו, אלא הם מבערים אותה מן העולם.
מה קורח רצה באמת?
לאחר שראינו שלא כל טענה מתקבלת, ננסה להתבונן בטענת קורח על-פי מדרש תהילים.
קורח ממשיל משל כטענה נגד משה ואהרון, וכך מספר המדרש: "ובמושב לצים לא ישב" - זה קרח, שהיה מתלוצץ על משה ואהרן, מה עשה, כינס עליהם כל הקהל, שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה (במדבר טז, יט), התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות, ואמר אלמנה אחת יש בשכונתי, ועמה שני נערות יתומות, והיה לה שדה אחת, באתה לחרוש, אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו (דברים כב, י), [באת לזרוע, אמר לה שדך לא תזרע כלאים (ויקרא יט, יט)], באתה לקצור ולעשות ערימה, אמר לה לקט שכחה ופיאה, באתה לעשות גורן אמר לה תני לי תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו, מה עשתה עניה, מכרה את השדה, וקנתה שתי כבשות, כדי ללבוש מגזותיהן, וליהנות מפירותיהן. כיון שילדו, בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות, שכך אמר לו הקב"ה, כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך וגו' (דברים טו, יט), הצדיקה עליה את הדין, ונתנה לו את הולדות, הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן, בא אהרן ואמר לה תני לי ראשית הגז, אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה, הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטתן, בא אהרן ואמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקבה, אמרה אחר ששחטתי אותן לא נוצלתי מידך, הרי הם חרם עלי, אמר לה אם חרם הן כולן שלי, דכתיב כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח, יד), ונטלן והלך לו, והניחה בוכה עם שתי בנותיה, אריך כדין הא בזתה עלובתא, כלהן עושין ותולין בהקב"ה.
גם טיעונו של קורח נובע מקשיי הפרט, אך אם נשים לב למגמתו, נראה שעניינו לתקוף את משה ואהרון ועל-ידי זה להעלות את עצמו לגדולה, ובמסכת אבות כבר נאמר על מחלוקת זו שהיא אינה לשם שמים. דבר זה יכולים לראות בביטוי "אלמנה אחת יש בשכונתי" שיכול להתפרש: אני, לא כמשה ואהרון, לא מורם מעם. אני נמצא בשטח, בשווקים ובשכונות, ורואה את הקשיים ואת סבל אחיי, בני ישראל. ואולם אנו מכירים את הביטוי "עשיר כקורח", שמעיד על כך שבאמת הוא רחוק מלהיות בשווקים, ובכל זאת הוא משתמש בטענה הזאת על-מנת לקבל שררה.
אנו פוגשים אפוא במסר החברתי ככלי לשררה ושלטון.
"תכבד עליהם העבודה" מדוע?
מרים בת בילגה וקורח טענו טענות חברתיות לטובת עצמם. פרעה, לעומתם, טען טענות אנטי חברתיות.
כשפרעה רצה לדכא את רוח עם ישראל הוא ציווה עליהם:
"לא תוסיפון לתת לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום וכו' נרפים הם על כן הם צועקים לאמר נלכה נזבחה לא-לוהינו תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר".
רש"י במקום מסביר:
"ואל ישעו בדברי שקר: ואל יהגו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה".
פרעה דרש עמל מעם ישראל, אך לא העמל הוא מבוקשו. כל רצונו הוא שעם ישראל לא יעלה לרצונות ולשאיפות גדולות, שלא יגיע למעוף וחזון, אלא יישאר עבד ואדם
רש במחשבותיו. כך העיסוק המוקצן בצרכים אישיים מחליש את הרוח הלאומית.פרעה דרש עמל מעם ישראל, אך לא העמל הוא מבוקשו. כל רצונו הוא שעם ישראל לא יעלה לרצונות ולשאיפות גדולות, שלא יגיע למעוף וחזון, אלא יישאר עבד ואדם
שעבוד יכול להיעשות גם על-ידי לחץ חברתי. חברה המעוניינת ליצור שוויון אמיתי חותרת לשימוש מושכל בכסף ומכבדת את האדם הנהנה מיגיע כפיו ומסייע לזולתו, לעומת חברה העוסקת בעיקר בצרכי היום-יום על-ידי עידוד אנשים להמר בפיס, לשנות מלתחת בגדים מדי עונה או להתעדכן במלה האחרונה בעולם המכוניות.
לסיכום
למדנו להיזהר מאהדת מוסרי מסרים חברתיים והזדהות מיידית עמם. למדנו שיש לבחון ולבקר מה המניע לנאומיהם. טענה חברתית שוויונית יכולה לבא מתוך "אמנה", רצון להשלמת המציאות כולה, אך גם מתוך רצון להתבוננות פרטית העוסקת בהנאות ולא ברוח כללית; ממקום שמקנה כוח ולא מתוך רצון לתיקון, דבר שיביא לדיכוי החברה ולא להעלאת מעופה ורצונותיה.
כבר אמר קהלת (בפרק ח) "אין אדם שליט ברוח לכלא את הרוח". כלומר, הרוח אינה נעצרת על-ידי מגבלות טכניות כעוני, אבטלה וכדו', ובכוחה לפרוץ את כל המחסומים והשעבודים.
מי ייתן ובעז"ה רוח האמונה של שוויון אמיתי וגאווה לאומית תובילנו להמשיך ולהתעורר לקראת הגאולה האמיתית ולקראת משיח צדקנו במהרה בימינו.
--------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 02-9974425.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
