ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
ומוסיף ה'שם משמואל', שבשבת קודש הקב"ה מצוה "הוציאו כל איש מעלי", היינו שיש ייחוד בין בני ישראל עם הקב"ה, כי אז נעשים בני ישראל מיוחדים לה' יתברך.
בליל שבת כשחוזרים מבית הכנסת, אנו מבקשים בפזמון לפני הקידוש 'בצאתכם לשלום מלאכי השלום', ונשאלת השאלה מה עניינה של בקשה זו?
עונה רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א על פי מדרש המבאר את הפסוק "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" (במדבר כג, כג), 'כי בני ישראל יהיו לפנים ממחיצתן של המלאכים, וישאלו מבני ישראל מה פעל אל'.
היינו, בגאולה העתידה שאנו מצפים לה, בני ישראל יהיו לבדם קרובים אל הקב"ה, והקב"ה יכניס אותנו לבית גנזיו ויגלה לנו סודות תורתו ומה הן גבורותיו בעולם. והמלאכים לא יהיו רשאים להיכנס רק יעמדו על הפתח, וכשנצא ישאלו אותנו המלאכים מה למדתם מפי הגבורה.
על פי מדרש זה מחדש ר' צדוק, שסעודת שבת היא 'מעין עולם הבא', כשאיש יהודי ובני ביתו יושבים לאכול בצוותא סעודת שבת, יש להם טעימה מה'לעתיד לבוא'. באותם רגעים הם נמצאים בבית גנזיו של בורא עולם, ויש קירוב נפלא אליו יתברך באהבה ובחיבה גדולה.
וזו הסיבה שאומרים 'בצאתכם לשלום', שהרי ידוע שהמלאכים מלוים את האדם מבית הכנסת ונכנסים לביתו, וכאשר ניגשים לעשות קידוש ולערוך סעודת שבת, הרי זה בבחינת הייחוד של יוסף הצדיק עם השבטים. לכן אומרים 'הוציאו כל איש מעלי', היינו - 'צאתכם לשלום מלאכי השלום'.
למדים אנו מדבריו על גודל החשיבות בשעת אכילת שבת בסעודות, ואת גודל הקדושה הנפלאה השורה בבית של יהודי כשיושב ליד שולחנו הטהור עם בני ביתו, עד כדי כך שאומרים למלאכים 'צאתכם לשלום' בבחינת 'הוציאו כל איש מעלי'.
ועוד על פי דבריו אלו, מבינים אנו כי ראוי להתנהג בצורה נאה ומכובדת בזמן מרומם כזה כשיושב בשולחן המלך. לא לדבר על דברים בטלים, אלא לנצל רגעים יקרים אלו בדיבורים על פרשת השבוע, לספר סיפורי צדיקים, לשיר זמירות שבת בהנאה ובשמחה.
האדם ישמח במעלתו שהוא יהודי, שיחד עם היותו אדם גשמי שעוסק בחומריות, הרי הוא בן של מלך. וישמח ויחזק את עצמו בכך שברגעים אלו הוא שרוי בבית גנזיו יתברך בבית קודש הקודשים ונאמר עליו 'הביאני המלך חדריו'.
אנו יוצאים מימים קדושים של חג החנוכה, חג האורות, שההלכה אומרת 'נר איש וביתו'- הדלקנו אור של אמונה בה' ובתורתו כדי שיחול שם שמיים וישרה בתוך הבית.
מובא מצדיקים שבנרות חנוכה מאיר האור הגנוז שהקב"ה גנזו לעתיד לבוא, שאפילו מלאכים אינם רשאים להינות מאורו. רק אנו זכינו להמשיך עלינו את האור הטהור הזה שיאיר בביתנו, וזכינו לדבקות של אמת ששייכת רק לנו ולבוראנו.
בכל שבת עלינו לכוון בתיבות התפילה ובייחוד במילים "ולא נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי אלילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים, כי לעמך ישראל נתתו באהבה, לזרע יעקב אשר בם בחרת".
וראיתי פירוש נפלא בשם 'האור גדליהו' זצ"ל: 'לא ישכנו ערלים'- "שאומות העולם לא ראויים אפילו להיות 'שכנים' לשבת". כי שבת מקודשת ומיוחדת רק לעם הנבחר, לזרע יעקב, שהקב"ה הבטיחו בפרשה שלנו "אנכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה".
שבכל מקום שיהודי נמצא תמיד הוא שייך ומקושר בקשר אמיץ וחזק לאביו שבשמיים, ותמיד מאירים עליו נרות החנוכה- "כי אשב בחושך ה' אור לי".
במשך השבוע האדם ימשיך על עצמו את קדושת השבת, באופן שיפנה לעצמו זמן ביום, שבדקות אלו הוא מתייחד עם בוראו, רבנו נחמן מברסלב זיע"א קורא לזה בשם 'התבודדות'. היינו, שהאדם מקדיש זמן לדבקות בה' על ידי שיחה בינו לבין קונו ברצונות ובכיסופים, זמן שאין יכולת למלאכים לקטרג וכל התפילה עולה.
האדם זוכה בזמן זה להיכלל בו יתברך באהבה ובחיבה, ולקשר עצמו עם הקב"ה בקשר נצחי, באופן שיהיה 'בלתי לה' לבדו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
