ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
שאלה
פנה אלי רופא וביקש ממני תשובה תוך שבועיים, מכיון שהמדובר בניתוח.
תינוק שנולד כשביצה אחת שלו בחלל הגוף. יש צורך לנתח זאת אצל התינוק, מפני שאם מחכים, יש חשש לניוון הביצה (האשך) ואפילו לסכנת סרטן (קרדינומה). החסרון הוא שצינור הזרע דק, והסכנה לפגוע בו גדולה.
ברור הוא שהוא יקח את המנתח הטוב והזהיר ביותר שיוכל למצוא לביצוע הניתוח.
הרופא היחודי יהיה נוכח במקום.
חלקי השאלה הם כדלקמן:
א. אם בכל זאת ייקרע צינור הזרע - האם יש להודיע להורים?
היתרון בהודעה להורים הוא האמת. החסרון הוא שהם יחיו באי-ודאות עד לניתוח שאפשר לעשותו רק בבגרות (בגיל שש-עשרה).
(הרב זילברשטיין העלה להלכה בשיעור שמוטב לא לספר עד הבגרות, ובינתיים לרשום זאת בניירות, כדי שהרופא המטפל ידע על כך).
ב. (וזאת השאלה העיקרית) באילו מקרים מותר לנתק את צינור הזרע ולהוציא את הביצה בכלל?
1. אם נראים סימני סרטן - דבר נדיר בגיל זה - אז יש פיקוח נפש.
2. אם הביצה מנוונת - אין חשש פיקוח נפש - יכולים להיות נזקים מאוחרים.
3. אם צינור הזרע קרוע בצורה שאין לתקנו, יש חשש שהביצה המנותקת תיצור נוגדנים נגד הזרע של הגוף, ואז הביצה השניה תהיה עקרה.
באם תוסר ביצה אחת - השניה תהיה על פי רוב פוריה יותר. מצד שני, מה הדין של הוולד לגבי "פצוע דכה וכרות שפכה"?
אי הוצאת האשך מסוכנת מבחינה בריאותית. מצד שני - אם הילד לא יוכל להתחתן, הרי איכות החיים גבוהה יותר ללא הניתוח.
רוב השאלה הוא עניין תיאורטי, אבל מכיוון שהועלתה - אשמח לשמוע חוות דעתכם בנידון.
תשובה
מותר לנתח תינוק שנולד עם אשך אחד בתוך הגוף[1]. אם במהלך הניתוח מתברר, שאי-אפשר להורידה למאשכה (-שק האשכים) (האשך השני הנמצא במאשכה תקין) מותר לכרות את האשך שנמצא מחוץ למאשכה, ואין בזה משום איסור סירוס[2] ואין לילד דין פצוע דכה[3]. ואם האשך מנוון, מותר להסירו מן הגוף[4].
1 לפי הידוע לנו לאחר בירור עם הרופאים מומחים בארץ, ד"ר בירנבאום - סגן מנהל בביה"ח "שערי צדק", ורופא משפחה מומחה, ד"ר גרפשטיין - מרצה בבי"ס האוניברסיטאי לרפואה הדסה עין כרם - אין בניתוח זה סכנה לפגיעה בצינור-הזרע, ואחוז הנפגעים מניתוח כזה הוא אפסי. כמו-כן אין דחיפות מרובה בעשיית הניתוח, ואפשר לדחותו עד לגיל שנתיים.
2 מכיוון שהאשך אינו נמצא במקומו הטבעי, ואין לו שום תפקיד, הרי הוא כבשר בעלמא, ולכן אין זה נקרא סריס אדם אלא סריס חמה - הגרש"ז אויערבך, מובא בספר "נשמת אברהם" (חלק אבן העזר סי' ה ס"ק ה), הלכות חולים, רופאים ורפואה לד"ר אברהם סופר, הוצ' וגשל, ירושלים. ועיין עוד ב"אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' יב) (גם הוא מובא בספר "נשמת אברהם", באותו הסעיף).
4 הטעם הוא כדלעיל בהערה 2. אך ככל הידוע לנו מהתייעצות עם הרופאים הנ"ל אין האשך מתנוון כתוצאה מהיות צינור-הזרע קרוע, אלא כתוצאה מפגיעה בכלי-הדם המגיעים אל האשך.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
