ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תוצאות הבחירות מאכזבות. אמנם כאשר מנתחים את פעילותן של מפלגות הימין בשנים האחרונות, ניתן להבין את התוצאות, ואף לראותן כהצלחה יחסית. אבל בפועל, קיווינו שאולי למרות הכול יצליחו מפלגות הימין להגיע לרוב חוסם, ולא הצלחנו. גם האיחוד בין שתי המפלגות, האיחוד הלאומי והמפד"ל, הכזיב.
ואע"פ כן גם להפסד יש צד טוב. הרי כולנו ידענו את חסרונן של המפלגות שקיווינו שינצחו. כמה מרורים היו מאכילים אותנו. כמה היו מתקוטטים ביניהם. אבל לא רצינו להרבות בביקורת פנימית, כדי שלא לפגוע במה שיש.
עתה, לאחר ההפסד, אפשר לבקר ולתקן. מי יודע, אולי השהייה באופוזיציה תוכל לאוורר מעט את האוויר המזוהם שהצטבר.
אולי אלה שנכשלו, התקוטטו, דאגו לעצמם והפילו את כולנו - יפנו את מקומם לטובים מהם.
אולי סוף כל סוף יעסקו בטיפוח מכוני מחקר, שישקדו על הכנת תוכניות מפורטות לחיזוקה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. תוכניות חינוכיות, חברתיות, כלכליות, התיישבותיות, מדיניות חוץ ומדיניות פנים ביחס לערבים החיים עמנו, ולתת לכל זה ביטוי חקיקתי.
עתיד הישובים
שאלה: האם תוצאות הבחירות הכריעו את גורל היישובים לחורבן?
תשובה: אכן הסכנה לכך גוברת, אולם בהחלט יתכן שהתוכניות הרעות לא ייצאו אל הפועל. לבני היישוב ששאלוני על כך השבתי שאינני יודע מה יהיה, או במילים אחרות אפשר לומר שיש חמישים אחוז לכל צד. לפי תוכנית שתי המפלגות הגדולות אכן ינסו לגרש ולהחריב. אבל מנגד ישנם תרחישים רבים שיכולים להפר את עצתם, ועל כן אסור להתייאש. הרי העולם נמצא בתנועה, יכולים להתרחש במשטרים שסביבנו משברים ותהפוכות שישנו את המצב לחלוטין. ואולי חברי הכנסת יחזרו בתשובה, ואולי הערבים ירצו שלום ויבקשו כי כמה שיותר יהודים יתגוררו ביהודה ושומרון, שהרי מאז שהיהודים כבשו את יהודה ושומרון מצבם השתפר, ואם יחיו עמנו בשלום יוכלו הרי לשגשג ללא גבול...
ובחזרה למציאות שלנו: עלינו להמשיך לבנות את היישובים, לקיים את המצווה ולא להתייאש. יש סיכוי סביר שיזדמנו לפנינו אפשרויות להפוך את המהלך לטובתנו, ועלינו להמתין בדריכות ובסבלנות לשעת הכושר. בינתיים נמשיך לטפח את הקהילות והמשפחות לתפארת התורה, העם והארץ.
ואל יאמרו הבונים שכל עמלם ויגיעם עלול לרדת ח"ו לטמיון, ומה להם להשקיע מאמצים בבתים שאולי יחריבום. שכל הבונה בארץ ישראל לשם שמיים זוכה לברכה רבה. אלא שעלינו לבנות באופן מאוזן, כך שכל בנייה למען הכלל תיטיב גם עם הפרט, ואם לא יזכו לראות לעת עתה ברכה בהתיישבות, הברכה כולה תשרה עליהם ועל משפחתם, שיזכו לראות בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות, ויזכו לשמחה ולעשירות.
כיצד לבנות את הכלל והפרט
שאלה: האם לא עסקנו יותר מדי בהתנדבות למען העם בהתיישבות ובצבא? אולי היינו צריכים יותר לעשות לבתינו ופחות להתנדב? בקיצור, כיצד מוצאים את האיזון בין השקעה למען הכלל לבין צרכי הפרט?
תשובה: אכן יתכן שיש מי שהזניחו את חינוך ילדיהם או את פרנסת משפחתם בהיותם עסוקים בצורכי הכלל, ועליהם לתקן זאת.
ועל עצם השאלה מהו האיזון הנכון, לכל אדם ישנו איזון מיוחד בהתאם לכישרונותיו, אופיו וסביבתו. יש מי שהאיזון שלו הוא להשקיע את מירב מאמציו לטובת הכלל, ותוך כך כל ענייני משפחתו וחינוך ילדיו יסתדר על הצד הטוב ביותר בזמן קצר. ויש מי שהאיזון שלו הוא בכך שישקיע את מירב מאמציו בחינוך ילדיו ובפרנסת משפחתו, ותוך כדי כך יתרום לכלל. והעיקר המשותף לכולם, שכל אדם צריך לכוון תמיד לתרום לכלל וגם לתרום לפיתוח עצמו ומשפחתו ברוחניות ובגשמיות, בחינוך לתורה ודרך ארץ. וכשאדם מכוון לכך תוך שהוא עוסק במצוות יישוב הארץ, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות, יזכה לברכה גדולה בבניין משפחתו כפי שכבר זכינו לראות עד עתה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
