ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
אנו נמצאים בימי ספירת העומר, אשר ידוע שבאלו הימים עלינו להתחזק במידת אהבת חינם בין אדם לחברו.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' מביא בשם אביו בעל ה'אור גדליהו' זצ"ל שפירש את הלשון "ולא תשא עליו חטא", שהכוונה היא בזמן שאומרים לאדם תוכחה על מעשיו הלא טובים יש להיזהר לא להגדיל את החטא יותר ממה שהוא.
גם מצד האמת של הדבר וגם מצד הסיכון שאם תגדיל את חטאו יתר על המידה, עלול להיווצר מצב שהחוטא ירגיש שאין לו אפשרות לתקן את עצמו וכך יתייאש מן התשובה.
האור החיים הקדוש זיע"א מדייק מהפסוק "לא תשנא את אחיך בלבבך", בזמן שאתה רואה דבר שאינו עולה יפה אצל הזולת ומתפלא 'איך אפשר לחטוא מול הקב"ה?' תזכור ש'בלבבך' לא שייך לחטוא, אבל בלב של חברך מונח יצר הרע גדול שנסתר ממך, וגם נסתר מעינך הסכנות והניסיונות שחברך מתמודד איתן, והקשיים שיש לו בחיים וכו'.
לכן הרגל עצמך לדון אותו לכף זכות ולמצוא בו נקודות טובות, כדי לתת לו תקווה טובה שיאמין בעצמו שגם הוא יכול להצליח בעבודת ה'.
בנו של החוזה מלובלין זיע"א שאל על הפסוק "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", איך אפשר לאהוב יהודי שיש בו חסרונות? והשיב, 'כמוך אני ה''.
היינו, כמו שהקב"ה אוהב אותך על אף שיש בידך כל כך הרבה חסרונות, כי לב יודע מרת נפשו, וכל אחד יודע עד כמה אינו בסדר כלפי מעלה, ואף על פי כן הקב"ה אוהב אותך, כמו כן צריכים אנו לאהוב כל איש ישראל עם כל החסרונות שיש לו.
השבוע חל יום ההילולא של הצדיק האדמו"ר מקאמרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין זיע"א, שכותב בספרו 'אוצר החיים' אשר "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" עולה אותה הגימטריה של "ואהבת את ה' אלוקיך".
להורות שיש לכל אחד כור המבחן על אהבתו את ה' יתברך עד כמה הוא אוהב את בניו, עם ישראל.
הפטרת פרשת אחרי מות מתחילה בפסוק "הלא כבני כושיים אתם לי", ופירש רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א כי הקשר לפרשתנו הוא, כי פסוק זה מדבר ממי שנעשה פניו ככושי מצד העברות שפגם בענייני קדושה וכו', שדבר זה משנה את מראה האדם, ולכן שייך דבר זה לפרשה זו שמדברת מענייני קדושה.
והפסוק בא לחזק לב האדם, כי כל הפגמים שנכשל בהם אינם מהווים שינוי בקדושתו העצמית, והאדם לא נעשה באמת שחור שאינו יכול להשתנות עוד, וכפי שנאמר בשיר השירים "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש".
הכול אינו אלא מראה חיצוני, כל החטאים של יהודי אינם עצם מהותו, ויש ביכולת האדם להעביר את הלכלוך ולטהר עצמו על ידי תשובה.
וזה לימוד עבור כל אחד ואחד מאיתנו, שרואה אח אהוב שבתואר פניו נראה כלפי חוץ שרחוק מקדושת ישראל, לא להתבלבל ולא למהר לתת עליו תווית שלילי אלא לזכור שזה רק מעטה חיצוני, אבל בשכבה הפנימית שבתוכו נטוע ניצוץ יהודי יחיד ומיוחד לאביו שבשמיים.
כותב על כך רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ראשית הגז ג'):
"וזֶה הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְרָאֵל וְכוּ', וְהוּא פְּלִיאָה נִשְגָּבָה מְאֹד וְכָל רוֹאֶה יִשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְדַמֶּה אֶת יִשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, לִבְנֵי כֻּשִׁיִּים הֲלֹא כְּבָר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְהִבְטִיחָנוּ שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם וְלֹא יַחֲלִיף אוֹתָנוּ בְּאֻמָּה אַחֶרֶת לְעוֹלָם...
עַל כֵּן בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא בְּעַצְמוֹ מְהַפֵּךְ הַדָּבָר וּמַתְחִיל לְהַשְׁווֹת יִשְרָאֵל לְכָל הָאֻמּוֹת, וְתֵכֶף כְּשֶׁמְּדַמֶּה וּמַשְׁוֶה אוֹתָם לִשְׁאָר הָעַכּוּ"ם בְּוַדַּאי הַכֹּל יוֹדוּ וְיֹאמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ חִלּוּק רַב וְנִפְלָא כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב בֵּין יִשְרָאֵל לְבֵין הָעַכּוּ"ם.
כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם נִמְצָא תָּמִיד בְּיִשְרָאֵל כַּמָּה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, כִּי אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד עֲדַיִן אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבָּהֶם מָלֵא מִצְוֹת כָּרִמּוֹן.
נִמְצָא, שעַל יְדֵי שֶׁמְּדַמֶּה אֶת יִשְרָאֵל לִבְנֵי כּוּשִׁיִּים וְלִשְׁאָר הָעַכּוּ"ם עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא מְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה וּמֵאִיר לְעֵין כֹּל הַזְּכוּת וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם. כִּי כְּנֶגֶד הָעַכּוּ"ם 'עַמֵּךָ יִשְרָאֵל כֻּלָּם צַדִּיקִים', כִּי כֻּלָּנוּ מַנִּיחִים טַלִּית וּתְפִלִּין בְּכָל יוֹם וּמִתְעַנִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ' וְכוּ'".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
