ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנוך קירש
היה זה בבוקרו של עוד יום עבודה חורפי וקר. השלג כבר כיסה את הבתים והרחובות ומיכאל היה בדרכו למקום עבודתו בשדרת היהלומנים שבעירו. השנה היתה 1917 והשלג הרב שנערם ברחובות רוסיה, לא הקל על הליכתו של מיכאל.
לפתע, כאילו משום מקום, נעמד מולו יהודי ישיש וקרא "צענתר, צענתר! יארצייט" מיכאל הביט אנה ואנה בתקווה שמישהו אחר יהיה עשירי לקדיש במקומו, אך גם הוא ידע שאיש אינו יוצא בקור זה למעט במקרי הצורך. כך, מצא את עצמו נכנס לשטיבלך קטן שהיה מתפלל בו מפעם לפעם. "לפחות אחמם מעט את גופי הקפוא" ניחם את עצמו, אך כשהסיר את כובע הפרווה והביט סביבו הבין שהוא אינו עשירי כלל וכלל! בשטיבלך ישבו שלושה אנשים מלבדו וכיצד יהיה כאן מניין?! הרהר לעצמו. בינו לבין עצמו התלבט האם כל זה כדאי, הרי כל שעה שהוא מפסיד בחנותו יכול להיות שווה ממון רב. תוך כדי מחשבותיו העביר את ידו על מזוודת היהלומים שבאמתחתו.
הדקות עברו, כשכל רגע מבטיח האיש הזקן שבחוץ- "תיכף נתחיל.." לאחר כמחצית השעה, כשעצביו של מיכאל כמעט ופקעו נכנס הישיש כשעל פניו חיוך ניצחון ולצידו צעיר יהודי נוסף שנקרא להיות שותף ביארצייט של הישיש.
מיכאל היה סבור שסוף, סוף יאמר הזקן קדיש, ישתו לחיים וילך לדרכו. אולם מה רבה היתה הפתעתו כשניגש הזקן לעמוד והחל בתפילת שחרית! קולו הצרוד של הזקן קטע את מחשבותיו של מיכאל וסלסוליו הרבים הבהירו לו שעליו להתאזר בסבלנות רבה.
סוף, סוף הסתיימה התפילה ומיכאל ניגש לדלת כשכובע הפרווה כבר לראשו. "עצור! צעיר יהודי!" קרא הזקן "לאן אתה ממהר? בא סעוד עימנו פת שחרית ונוקיר את זכרו של אבי המנוח" שוב הוריד מיכאל את כובעו ומעילו וניגש יחד עם שאר המשתתפים לפת שחרית. בעודם סועדים ומביטים במחוגי השעון בחרדה, נכנס לפתע יהודי מתנשף ומזיע: "הבולשביקים! הוי, הנה אתה מיכאל, איזה טוב לראותך!" הנוכחים, לא הבינו על מה המהומה, אך היהודי מיהר להסביר בבהלה: "הבולשביקים הגיעו! השתלטו על שדרת היהלומנים ומחפשים את כל היהודים שבעסק. ניצלת מיכאל! אך אינך בטוח כאן. קח את עצמך וברח הרחק מכאן! עכשיו!"
מיכאל שמע את דבריו של חברו ופתאום ראה את יד ההשגחה בשרשרת העיכובים שהיו מנת חלקו הבוקר. "אפילו מזוודה ובה יהלומים רבים יש בידי" חשב לעצמו. הוא מיהר לברך ולהודות לזקן ולנוכחים על הצלתו המופלאה ויצא לדרך.
אכן בחסדי ה' יתברך הצליח מיכאל לחצות ימים ונהרות והגיע למקום מבטחים. שנים רבות סיפר את נס הצלתו המופלא לילדיו ולנכדיו.
סיפור מופלא זה ממחיש לנו את יד ההשגחה שבכל אירוע, אולם בכל זאת שאלה עולה ממנה. האם היה מותר ליהודי הישיש לקרוא "צענתר!" כשבפועל לא היה מיכאל עשירי כלל וכלל?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א: מכיון שהרבה אנשים שאוספים מניין קוראים 'צענטר צענטר' (עשירי עשירי), וכולם יודעים שאין הכוונה שבהכרח חסר רק אדם אחד לכן אין זה נחשב שקר. (הרי צריך עשרה אנשים עשיריים בשביל מניין...). אולם אם משתמע מדבריו שבאמת חסר רק אחד כמובן שאסור לשקר. אולם נראה שבמקרה שלנו אף אם הוא שיקר הוא לא ייענש מכך. כעין זה מצינו באור החיים הקדוש פרשת ויגש על הפסוק "ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשות היום הזה להחיות עם רב". כתב אור החיים: "והרי זה דומה למתכוין להשקות חבירו כוס מוות והשקהו כוס יין שאינו מתחייב כלום והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים" כלומר יוסף אמר לאחיו שאף שהם התכוונו לרעתו של יוסף כשמכרוהו, מכל מקום מכיון שבסופו של דבר נגרם דבר טוב הם פטורים וזכאים בדיני שמיים.
לסיכום: הוא לא עשה איסור שאמר לאיש שהוא 'עשירי'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
