ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנוך בן רבקה
כחצי שעה לאחר מכן נכנסו הורי משפחת כהן אל האולם והופתעו לגלות את האירוע המיוחד אותו אירגנו ילדיהם לכבוד יום נישואיהם. הנכדים הרבים קפצו על הסבא וסבתא המופתעים וגררו אותם אל עבר שולחן הכבוד.
כך עבר הערב עם הפתעות ופעילויות לרוב וכולם ישבו יחד באווירה משפחתית מרגשת ושמחה. או אז, הרימו שני הנכדים הבוגרים ביותר את העוגה המיוחדת והניחוה מול עיניהם המשתאות של סביהם וסבתם. "כיצד עשיתם זאת? קראה הסבתא בהתפעלות ולא הצליחה להתיק עיניה מהעוגה שדמותם משתקפת בה. "סבתא" התערבה תמר "העוגה אינה רק יפה אלא טעימה מאד. בואי אפרוס לכם פרוסה ותתכבדו לטעום ממנה ראשונים".ממקום כלשהו נשלף הסכין כשלפתע קרא יוסי, אחד הבנים: "רגע, עצרי!" תמר נבהלה וכמעט שמטה מידה את הסכין "מה קרה?" שאלה. "לא נראה לי שראוי שנחתוך את העוגה עם התמונה, הרי בכך נפגע בתמונה של אבא ואמא!" ענה. מיד התפתח דיון בין הילדים והנכדים האם ראוי הדבר או לא. מה יעשו?
תשובת הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א: אין שום היתר לחתוך את העוגה עם תמונת ההורים. מדוע? - כי יש בכך זלזול בהם!
כדמות ראיה לדברים, ניתן אולי להביא מדברי חז"ל המובאים בילקוט שמעוני (פר' ויחי רמז קס"ב, ושמואל-ב רמז קס"ג): "בשעה שמת יצחק אבינו, הלכו יעקב ועשו וכל השבטים לקבור אותו, שנאמר 'ויקברו אותו עשו ויעקב בניו', והיו כולם במערה עומדים ובוכים, והשבטים יצאו חוץ למערה כדי שלא יהא יעקב בוכה ומתבזה לפניהם. התחיל עשו נכנס למערה, נסתכל יהודה וראה שנכנס אחרי יעקב, אמר יהודה בליבו, שמא הורג את אבא בפנים... נכנס ומצא את עשו שהוא מבקש להרוג את אביו, מיד עמד יהודה והרגו מאחריו! ולמה לא הרגו מכנגד פניו? מפני שהיה קלסתר פניו של עשו דומה לאביו, לפיכך חלק לאביו כבוד והרגו מאחריו, לפיכך ברכו יעקב בעורף - יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ".
ונוכל לכאורה ללמוד מדברי המדרש, שפגיעה בדמות קלסתר פניהם של ההורים, נחשבת לפגיעה בהורים עצמם, ולכן גם לא ראוי לחתוך ולאכול את דמות הוריו שעל גבי העוגה.
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א: אין בעיה להכין ולחתוך את העוגה הזאת. אין זה ביזוי להורים אלא להיפך, זהו כבודם של ההורים שהילדים שלהם הכינו עבורם עוגה לשמח אותם. (יש לציין שבשבת יחתכו את העוגה מסביב לתמונה.
לסיכום: לדעת הגר"י זילברשטיין אין להכין עוגה כזאת שחותכים את התמונה של ההורים. לדעת הגר"א נבנצל זהו כבודם של ההורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
