ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנוך בן רבקה
כחצי שעה לאחר מכן נכנסו הורי משפחת כהן אל האולם והופתעו לגלות את האירוע המיוחד אותו אירגנו ילדיהם לכבוד יום נישואיהם. הנכדים הרבים קפצו על הסבא וסבתא המופתעים וגררו אותם אל עבר שולחן הכבוד.
כך עבר הערב עם הפתעות ופעילויות לרוב וכולם ישבו יחד באווירה משפחתית מרגשת ושמחה. או אז, הרימו שני הנכדים הבוגרים ביותר את העוגה המיוחדת והניחוה מול עיניהם המשתאות של סביהם וסבתם. "כיצד עשיתם זאת? קראה הסבתא בהתפעלות ולא הצליחה להתיק עיניה מהעוגה שדמותם משתקפת בה. "סבתא" התערבה תמר "העוגה אינה רק יפה אלא טעימה מאד. בואי אפרוס לכם פרוסה ותתכבדו לטעום ממנה ראשונים".ממקום כלשהו נשלף הסכין כשלפתע קרא יוסי, אחד הבנים: "רגע, עצרי!" תמר נבהלה וכמעט שמטה מידה את הסכין "מה קרה?" שאלה. "לא נראה לי שראוי שנחתוך את העוגה עם התמונה, הרי בכך נפגע בתמונה של אבא ואמא!" ענה. מיד התפתח דיון בין הילדים והנכדים האם ראוי הדבר או לא. מה יעשו?
תשובת הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א: אין שום היתר לחתוך את העוגה עם תמונת ההורים. מדוע? - כי יש בכך זלזול בהם!
כדמות ראיה לדברים, ניתן אולי להביא מדברי חז"ל המובאים בילקוט שמעוני (פר' ויחי רמז קס"ב, ושמואל-ב רמז קס"ג): "בשעה שמת יצחק אבינו, הלכו יעקב ועשו וכל השבטים לקבור אותו, שנאמר 'ויקברו אותו עשו ויעקב בניו', והיו כולם במערה עומדים ובוכים, והשבטים יצאו חוץ למערה כדי שלא יהא יעקב בוכה ומתבזה לפניהם. התחיל עשו נכנס למערה, נסתכל יהודה וראה שנכנס אחרי יעקב, אמר יהודה בליבו, שמא הורג את אבא בפנים... נכנס ומצא את עשו שהוא מבקש להרוג את אביו, מיד עמד יהודה והרגו מאחריו! ולמה לא הרגו מכנגד פניו? מפני שהיה קלסתר פניו של עשו דומה לאביו, לפיכך חלק לאביו כבוד והרגו מאחריו, לפיכך ברכו יעקב בעורף - יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ".
ונוכל לכאורה ללמוד מדברי המדרש, שפגיעה בדמות קלסתר פניהם של ההורים, נחשבת לפגיעה בהורים עצמם, ולכן גם לא ראוי לחתוך ולאכול את דמות הוריו שעל גבי העוגה.
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א: אין בעיה להכין ולחתוך את העוגה הזאת. אין זה ביזוי להורים אלא להיפך, זהו כבודם של ההורים שהילדים שלהם הכינו עבורם עוגה לשמח אותם. (יש לציין שבשבת יחתכו את העוגה מסביב לתמונה.
לסיכום: לדעת הגר"י זילברשטיין אין להכין עוגה כזאת שחותכים את התמונה של ההורים. לדעת הגר"א נבנצל זהו כבודם של ההורים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













