ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
השבוע נקרא את ההבטחה הנפלאה שהיא כל כך כואבת אבל גם כל כך גדולה. היא גדולה בעוצמתה מראש ואדירה במבט היסטורי לאחור, בהתקיימותה. וז"ל הכתוב:
"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כ"ו מד).
לא הייתה בתולדות העמים תופעה מקבילה. לא ידוע על אף עם שיצא לגלות, התפזר בעולם, סבל מכל כך הרבה צרות עד כדי שהיה נראה שהקב"ה ח"ו "מאס וגעל בהם" ובכל אופן שרד (כדאי להשוות את לשון פסוק זה ללשון פסוק טו בפרק). אף עם לא החזיק מעמד מאות בשנים במצב שכזה, עם ישראל שרד ושורד 2700 שנות גלות. מאז גלות שומרון רוב ישראל אינם על אדמתם. על זה נאמר "מֵאֵת יְקֹוָק הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קי"ח כג). ואנו נוסיף ונאמר "מאת ד' הובטחה זאת, על כן אינה נפלאת בעינינו".
ב"עיונים חדשים לספר ויקרא", לפרשתנו, מביאה המחברת:
"פסוק זה היה נחמתם של יהודים בארצות גלויותיהם. ומסופר על הקיסר פרידריך השלישי (מת בסוף המאה ה-15), שהיה מכבד את ישראל ומקל עליהם ברדיפות ובצרות, שהיה משתומם כל ימיו על החזון הנפלא של קיום עם ישראל במשך אלף וחמש מאות שנים על אף הסבל, העינויים והרדיפות, ואמר שכבר חזה משה את עמידתם זו בפסוק שהזכרנו: "ואף גם זאת ...". ההיסטוריון גרץ מספר לנו שהיה רגיל לומר: "היהודים יש להם שמירה מעולה ב'אף' הגדול וראוי להם לכתוב אותו באותיות זהב""
ה"משך חכמה" על פסוק זה, מנסה להסביר כיצד התרחש הנס הגדול של "ההישרדות". לדבריו שלשה גורמים חברו יחדיו:
א. הדרכת אבות האומה אברהם יעקב ויוסף, שהיו ראשוני הגולים, שיש להחדיר את הקשר ל"ארץ ישראל" והכמיהה אליה כערך יסודי לדורות הבאים.
ב. חז"ל בעקבותיהם, גזרו גזרות רבות שמטרתן למנוע קירוב לבבות בין יהודים לשאינם יהודים. קירבה שנוצרת, לרוב באמצעות אכילה ושתיה בצוותא. דוגמא מובהקת לכך היא סוגיית י"ח דברים שנגזרו בעלייתו של חנניה בן חזקיה בן גוריון (שבת פ"א משנה ד). גזירות שאפילו אליהו הנביא איננו יכול לבטלן. (זאת בניגוד הגמור להמלצה של התורה ואח"כ חז"ל ליהודים לאכול ולשתות יחד).
ג. טילטולו של עם ישראל בגויים בידי הקב"ה, מה שמנע התבססות טובה מדי, שתוצאותיה הרוחניות מסוכנות מאוד (עי"ש בדבריו העמוקים). כאן פותח הוא במסה כמעט נבואית וז"ל:
"כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח א-לקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות,עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו, הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש?! יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל בעמים" (הושע ט', א). אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנוחמיו ניחומי נביאי ד', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים".
כמה עלינו להודות ולהלל לקב"ה על כך שאנו, יושבי ארץ ישראל, אזרחי מדינת ישראל, זכינו להנצל במידה רבה, מעונשו של "האף הארוך". הבה נחזק את הקשר לארץ ישראל של כל האומה, נגביר את האחדות ונעודד יהודים לאכול עם חבריהם, וכך גם נגרום שטלטולם של יהודים יהיה רק מארץ העמים אל ארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
