ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- המלאך והאיש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יעקב בן יוסף ז"ל
מגדל בבל הוא המקום הראשון בתורה שמזכיר דברים המונחים זה על גבי זה. וזו לשון הכתוב בבראשית (יא, ב-ח):
"וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:"
אין מציאות של מגדל גדול כל-כך שכל יושבי כדור-הארץ יראוהו מכל מקום. ואם כך, לא מובן מדוע הקב"ה ראה צורך לבוא ולמנוע בניית מגדל שממילא אי-אפשר לבנותו! בנוסף לכך לא מובן מדוע ראה הקב"ה את השאיפה לבניית המגדל כשאיפה גרועה?!
"חומרי הבניה" של המגדל
הכתוב משתמש ברמזים כדי לבאר את מה שמסתתר מאחרי בניית המגדל.
הכתוב רואה את האֶבֶן כמרכיב האידיאלי לבניית המגדל, ומספר שבוני המגדל לקחו את הלְּבֵנָה כתחליף לאֶבֶן.
כמו כן הם לקחו את הַחֵמָר כתחליף לַחֹמֶר. הַחֵמָר הוא הטיט שעשוי מהעפר הלח 1 שממנו היו מייצרים גם את הלבנים למגדל; ואילו ה"חֹמֶר" שמוזכר כאן כתחליף, מתורגם כ"שיע" - שהוא טיח המשמש כצפוי. גם כאן, החומר האידיאלי הוא טיח מסיד לבן שעשוי מאבן שרופה 2 ; אלא שבוני המגדל העדיפו צפוי שעשוי מעפר.
מקריאת הכתוב עולה צליל של ביקורת, וכאילו עדיף היה אם בוני המגדל היו משכילים לבנותו מהאבן ומוצריה; אך הדבר מצריך ברור. ידוע שבבקעה מצוי העפר ולא האבן, וידועים דברי חז"ל ש"הכרח האונס לא יגונה" 3 ; ואם בוני המגדל נאלצו להשתמש ב"עפר" שהיה מצוי בידם; הרי שהם השכילו לנצל את האמצעים שהיו להם.
אלא שהכתוב מרמז שמאחורי בנית המגדל מסתתרת בניית מגדל רוחני; ולבנייתו מצויים גם ה"עפר" וגם ה"אבן". מהו ה"עפר" הרוחני ומהי ה"אבן" הרוחנית?
מגדל האבן של אברהם אבינו
וזו לשון המדרש בפרקי דרבי אליעזר (היגר חורב, כד):
"ר' פנחס אומר: לא היו שם אבנים לבנות את העיר ואת המגדל, ומה היו עושין, היו מלבנים לבנים ושורפים אותם כיוצר חֶרֶשׂ (כאומן העושה כלי חרס), עד שבנו אותו גבוה כשבעה מילין. ... ואם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם עליו, ואם נפלה לְבֵנָה היו יושבין ובוכין ואומרין מתי תעלה אחרת תחתיה. ועבר אברהם בן תרח וראה אותם בונים את העיר ואת המגדל וקללם בשם א-להים, שנאמר: 'בַּלַּע ... פַּלַּג לְשׁוֹנָם' 4 , ומאסו את דבריו כאֶבֶן מושלכת על גבי קרקע. והלא כל אֶבֶן בחור-וטוב (משובחת) אין נותנין אותו אלא על פינת הבנין, ועליו הכתוב אומר: 'אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים ...' 5 "
הדיבורים שאברהם היה מדבר באזני בוני המגדל נמשלים לאבן בנין, אלא שבוני המגדל מעשו ב"אבן" זו. אברהם אבינו היה בונה ומחזק את האמונה בבורא עולם. בניית האמונה שלב אחר שלב, אבן על אבן, נקראת גם כן בשם מגדל: "מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב" (משלי יח, י).
מגדל העפר
המדרש רואה את מגדל העפר של בבל כניגוד למגדל האבן של אברהם. העפר מסמל את הצד הגשמי של האדם ושל העולם 6 : "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט).
הלחם הוא רק אחד מן הדברים שהאדם זקוק לצורך קיום גופו שנברא מן העפר, אולם הוא זקוק לדברים רבים. לאדם הבודד קשה להתמודד עם קשיי החיים בעולם הזה, וכשהוא נאלץ לשוטט ולפוץ בארץ כדי להשיג את כל מה שהוא נצרך לו, איכות המוצרים שהוא מייצר היא פרימיטיבית וירודה. ה"מגדל" הוא מסגרת מאחדת שנועדה למנוע את הצורך לפוץ בארץ; ממלכה 7 שבה כל יחיד מתמחה בתחום מסוים ומשכלל אותו, ותחום זה הוא "הַלְּבֵנָה" שלו. כאשר יצרפו את הלבנים ויערימו אותם זו יצאו כל היחידים נשכרים מהמוצרים (ה"לְבֵנִים") שייצרו בה.
רֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם
קהלת אמר (ג, כ-כא):
"הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר: מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ:"
מגדל ה"עפר" נועד לתת מענה גם לשאלה שקהלת מעורר. לאדם הבודד שישוב אל העפר אין אפשרות להתקיים לנצח. אולם הממלכה יכולה להתקיים זמן ארוך מאד, מפני שהיחידים שמתים בה מוחלפים על ידי היחידים שנולדים לתוכה. נוצר מצב שבו היחיד יהיה מוכן למסור את מאמצי חייו או חייו עצמם למען המגדל, למען רעיון הצלחת החברה. חייו הפרטיים יגמרו בסופו של דבר, אבל מסירתם עבור הממלכה תזכה אותו ב"שם" לנצח, שהרי רעיון המגדל הוא דבר רוחני שאינו כלה. המגדל ש"רֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" נועד לאפשר ל"רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם" להיות עולה "לְמָעְלָה", ולהישאר לנצח; ובכך להיות שונה מ"רוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת ... לָאָרֶץ".
האם יש אמת בהשקפתם של בוני המגדל?
"מְתֵי שָׁוְא"
"לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא 8 , אלו אנשי המגדל שהיו מְתֵי שָׁוְא" (תנחומא, וירא, כד)
ודאי שהתאגדות המין האנושי, וההתמחות של כל אחד מן הפרטים במלאכה מסוימת, יש בהן ברכה לעולם. אולם הרעיון של בוני המגדל נמצא בטבע גם אצל בעלי החיים. הדבורים מתאגדות לבנות מבנה שבו הן נשמרות מאויבים ובו הן מתמחות בתפקידים שונים ושומרות את מזונן; וכאשר מתקרב אויב הדבורים מוכנות למסור את נפשן ולמות כדי שרעיון ה"כוורת" (ה"מגדל" שלהן) יישאר על מכונו.
מי שמוסר את מאמצי חייו (או את חייו) עבור רוממות המין האנושי אינו שונה מן הדבורה שעמלה כל ימיה בייצור דבש ומגינה על הכוורת. אך הרוממות שהעפיל אליה היא רוממות של בעל חיים שחי בקבוצה, והאם בשל כך יזכה לנשמה נצחית שעולה למעלה? 9
הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם
הקב"ה ברא את העולם ונטע בו את האדם כדי שמתוך ההתבוננות בעולם ילמדו האנשים להאמין במי שברא אותו ולהמליך אותו עליהם. ההתמחות של האנשים במלאכות יכולה ליצור זמן פנוי שבו ניתן יהיה לקנות אמונה בבורא עולם ולהעמיק בתורתו, כלומר לעסוק ב"אבן" של אברהם. אולם בוני מגדל בבל לא בנו אותו לשם ה"אבן" של אברהם, אלא כדי לעשות שם לעצמם (ל"עפר").
השקר שבאידיאל כזה מתגלה מעצמו. והאגדה מספרת שבוני המגדל לא היו מצטערים כאשר אדם היה מת מתוך מאמציו עבור ה"מגדל", ורק כאשר אבדה התמחות מסוימת (לְבֵנָה) שהיתה נצרכת לבניית המגדל היו שומעים את צערם. הלְבֵנִים נועדו לצורך העלאת האדם לראש המגדל, אך בסופו של דבר מתגלה שהאדם נועד לצורך העלאת הלְבֵנִים לראש המגדל.
ומכיוון שמדובר באידיאל של שקר, בורא העולם בלל את שפתם והפיץ אותם על פני כל הארץ. והתורה מלמדת אותנו שכל עוד האנושות תראה את המטרה המרכזית של הקמת הממלכה הכוללת (המגדל) - בתור הקלת תנאי המחיה של האנושות (העפר"), לא ייתן הבורא למגדל לקום; ותקומנה ממלכות רבות שתילחמנה אחת בחבירתה, ומאמצים רבים יבוזבזו לריק על המלחמות.
באדם יש שני דברים שמרוממים אותו, העצמות יוצרות את הרום הגופני שלו, ואלו האמונה בבורא העולם יוצרת הרום הרוחני. מגדל שנועד לרומם רק את הצד הגופני של האנושות מקביל לגוף ללא רוח חיים. בורא העולם אינו חפץ במצב כזה ולכן הוא יגרום לעצמות שבונות את השלד של הגוף להתפרד זו מזו.
ה"מגדל" שב"בקעה" וה"עצמות" שב"בקעה"
בספר יחזקאל מוזכרת נבואה שיחזקאל חזה ב"בקעה" ידועה; וזו לשונה (לז, א):
"הָיְתָה עָלַי יַד ה' וַיּוֹצִאֵנִי בְרוּחַ ה' וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת:"
במסכת סנהדרין (צב, ב) מובאת מחלוקת מי היו אותן העצמות, וזו דעת האמורא הידוע בכינויו 'רב':
"אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו, שנאמר (דברי הימים א ז, כ-כב): 'וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ: וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם: וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ:' "
תרגום יונתן על "ויהי בשלח" (שמות יג, יז) קושר בין "עצמות בני אפרים" שבאותה "בקעה", לבין מבנה גבוה שהוקם ב"בקעה" שבבבל 10 . אמנם הדברים צריכים ברור. בני אפרים שיצאו ממצרים נהרגו באזור ארץ ישראל, והיאך הגיעו עצמותיהם ל"בקעה" שבבבל שהיא מרוחקת מאוד משם?
ואולי מתכוונים חז"ל לומר שיציאתם של בני אפרים "קודם הקץ" משמעותה הקמת ממלכה שלא לשם המלכת הקב"ה בעולם. הערך העליון של אותה ממלכה הוא רווחת וטובת הפרטים שחברים בה, אותו ערך עליון שעמד לנגד בוני ה"מגדל" ב"בקעה" הידועה שב"בבל". ואמנם בני אפרים יצאו ממצרים לארץ ישראל למטרת הגדלת מקניהם, למטרות הגדלת צד ה"עפר" שבהם. אולם כפי שהתורה מגלה בפרשיית "מגדל בבל", הקב"ה אינו מניח לאידיאל כזה להישאר בשלווה; והוא מטריד אותו במאבקים בין האומות השונות. והקב"ה הטריד את בני אפרים במאבק עם הפלשתים יושבי הארץ וסופם שנהרגו.
"בני אפרים" שבשאר הדורות
מתרגום יונתן עולה שנבוכדנצר הרשע מלך בבל הקים באותה "בקעה" אנדרטה לכבודו ולכבוד ממלכתו, ודרש שכולם יתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה שהוא עומד בראשה (דניאל ג); ורבים מישראל השתחוו והתמסרו לאותו אידיאל 11 .
יחזקאל רואה בחזונו את הגולים של דורו, ואת הגולים של הגלויות העתידות. גולים שהאמונה בבורא העולם אינה חיה בקרבם, ומה שחי בקרבם הוא אידיאולוגיה חלופית. אידיאולוגיה של התמסרות לממלכה שבקרבה הם חיים כעת; מגדל העפר החדש (האנדרטה) של בבל, או של ממלכה אחרת; מגדל שיחרב ויהפוך ל"גל" על ידי בורא העולם, וכבר עתה ניתן לראותו כ"גל של עצמות".
יחזקאל משער של"עצמות" האלו לא תהיה תחייה, וסופן להיאבד בגלות. אולם הקב"ה מצווה עליו להינבא על תחיית העצמות האלו.
חזון העצמות היבשות
בנבואת התחייה (יחזקאל לז, ה-י) יש שני שלבים. בשלב הראשון יחזקאל מנבא אל הרוח וזו באה ל"עֲצָמוֹת" המוטלות ללא סדר, וגורמת לכל עצם להתקרב אל העצם המתאימה לה ולהעלות גידים בשר ועור; ונוצרת דמות אנושית אך ללא רוח-חיים! בשלב השני יחזקאל מנבא פעם נוספת אל הרוח וזו מפיחה בהם רוח חיים בעלת קומה - "וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם".
שני השלבים מקבילים לשני שלבי הגאולה המופיעים בפרק הקודם ביחזקאל. השלב הראשון (לו, כד): "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם". והשלב השני (לו, כז): "וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם".
השלב הראשון הוא הקמת ממלכה ישראלית בסגנון "מגדל בבל", ממלכה שלא נועדה לפרסם בתבל את האמונה בבורא העולם, אלא לפעול לרווחת הפרטים שחברים בה. והשלב השני הוא ממלכה שתפיץ אמונה בבורא העולם.
ואמנם הרוח שהנביא הפיח ב"גל העצמות" היא שהביאה להצלחת השלב הראשון של סידור העצמות במקומן והעלאת הבשר והגידים והעור; אולם שלב זה דומה באידיאולוגיה שלו ל"מגדל בבל" ולכן הוא נחשב ללא רוח חיים.
ר' יוחנן בדורו כיחזקאל בדורו
דרשת ר' יוחנן על בית המקדש שיבנה מאבן אחת של מרגלית התייחסה לתקופה השנייה של גאולת עם ישראל, שלב שבו מטרת הממלכה הישראלית תהיה פרסום שם ה' בעולם באמצעות מקדש שיבנה בארצה. ה"אבן" מסמלת באגדות חז"ל את התורה שנמצאת בתוך ענייני העולם הזה 12 , ואלו ה"ים" מסמל את העיסוק בענייני העולם הזה 13 . כוונת ר' יוחנן הייתה שהבניה תיעשה באמצעות שילוב בין עמלי התורה לעמלי המלאכות, ובזכות עמל התורה יצליחו עמלי המלאכות במלאכותיהם, וישיגו את האמצעים הדרושים לבניית המקדש.
כאשר האפיקורס חזר בתשובה, הוא הבין את כוונתם העמוקה של דברי ר' יוחנן ובא אליו וביקש ממנו שימשיך לדרוש בתורה כדי שהוא יצליח בזכות התורה הזו להשיג את האמצעים הגשמיים הנדרשים להקמת המקדש.
ואז ר' יוחנן הודיע לו, שגם בשלב הקודם, בשלב שבו האפיקורס עסק בהשגת האמצעים הדרושים להקמת ממלכה חילונית, גם אז הוא סייע בידו. דברי התורה שהיה מדבר הם שהפיחו רוח חיים ב"גל העצמות" וסייעו לכל עצם להתקרב אל העצם המתאימה לה ולהעלות גידים בשר ועור - וליצירת "מגדל בבל" ישראלי. הרוח הראשונית שיחזקאל הפיח בגל העצמות ושהביאה ליצירת גוף ללא רוח חיים מתבצעת על ידי דברי התורה של חכמי ישראל.
בעיניים של אפיקורסים נראה כאלו "מגדל בבל" הישראלי אינו שונה במהותו מ"מגדל בבל" של כל אומה אחרת. אולם כעת לאחר שהאפיקורס שב בתשובה ר' יוחנן מאפשר לו להביט אל פרק חייו הקודם דרך עיניו של ר' יוחנן ("נתן בו עיניו"), ולהבין שללא דברי התורה של ר' יוחנן לא היה נוצר "מגדל בבל" ישראלי ועם ישראל היה נותר מוטל כ"גל של עצמות".
למעיין באגדה מבחינה חיצונית נראה כאלו ר' יוחנן מעניש את האפיקורס; אך לאחר העיון בנבואת יחזקאל מתברר שתמונת הדברים הפוכה!
ר' יוחנן מגלה ש"מגדל בבל" ישראלי שונה מ"מגדל בבל" של אומה אחרת. מי שמסר את מאמצי חייו או את חייו עבור "מגדל בבל" של אומה אחרת נחשב ל"מתי שוא". אך ב"מגדל בבל" ישראלי מפעמת רוח ה' - באמצעות דבורי הנביא ובאמצעות דברי תורתם של חכמי ישראל. גם במצב הראשוני לפני שהעפיל להיות ממלכה שמפרסמת את שם הבורא בעולם, קיימת בו רוחו של בורא העולם. ומי שמסר את מאמצי חייו למען ממלכה זו פעל יחד עם בורא העולם וזוכה לשם ב"כסא הכבוד".
^ 1 מצודת ציון ישעיהו נז, כ
^ 2 וראה רד"ק ישעיהו לג, יב
^ 3 ספר העיקרים מאמר רביעי, כז
^ 4 "בַּלַּע אֲ-דֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר" ( תהלים נה, י)
^ 5 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: (תהלים קיח, כב)
^ 6 "עפר הם כוחות הדין אשר במלכות בסוד הדין שהיא הבחינה התחתונה אשר לה" (פרדס רמונים לרמ"ק, כג, טז)
^ 7 חז"ל לימדונו שראש הממלכה היה נמרוד "... כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה': וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל" (בראשית י, ט-י)
^ 8 תהלים כו, ד
^ 9 "... כי אין נפש הבעלי חיים אלא דבר גשמי מן הדקים שבגשמיות, ומענינו נמצא גם כן באדם, בבחינת היותו בעל חי, אמנם זולת כל זה יש באדם נשמה עליונה, שהוא מין בריאה בפני עצמו, נבדל מן הגוף לגמרי ורחוק ממנו עד מאד, שבאה ונקשרת בו בגזירתו יתברך" (ספר דרך ה' - חלק א פרק ה, א)
^ 10 וראה גם בזוהר (סתרי תורה, בראשית, נח; דף עה א)
^ 11 ועיין בתוספות מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א ד"ה 'שלא השתחוו לצלם'.
^ 12 אבן לעולם הוא בסוד יו"ד ורובה במלכות במציאות היו"ד שבה." (פרדס רמונים לרמ"ק, כג, א)
^ 13 "והמלכות נקרא ים ... עם כל זאת אינה נקראת ים אלא במדרגה התחתונה אשר לה." (פרדס רמונים לרמ"ק; כג, י)
^ 2 וראה רד"ק ישעיהו לג, יב
^ 3 ספר העיקרים מאמר רביעי, כז
^ 4 "בַּלַּע אֲ-דֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר" ( תהלים נה, י)
^ 5 אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה: (תהלים קיח, כב)
^ 6 "עפר הם כוחות הדין אשר במלכות בסוד הדין שהיא הבחינה התחתונה אשר לה" (פרדס רמונים לרמ"ק, כג, טז)
^ 7 חז"ל לימדונו שראש הממלכה היה נמרוד "... כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה': וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל" (בראשית י, ט-י)
^ 8 תהלים כו, ד
^ 9 "... כי אין נפש הבעלי חיים אלא דבר גשמי מן הדקים שבגשמיות, ומענינו נמצא גם כן באדם, בבחינת היותו בעל חי, אמנם זולת כל זה יש באדם נשמה עליונה, שהוא מין בריאה בפני עצמו, נבדל מן הגוף לגמרי ורחוק ממנו עד מאד, שבאה ונקשרת בו בגזירתו יתברך" (ספר דרך ה' - חלק א פרק ה, א)
^ 10 וראה גם בזוהר (סתרי תורה, בראשית, נח; דף עה א)
^ 11 ועיין בתוספות מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א ד"ה 'שלא השתחוו לצלם'.
^ 12 אבן לעולם הוא בסוד יו"ד ורובה במלכות במציאות היו"ד שבה." (פרדס רמונים לרמ"ק, כג, א)
^ 13 "והמלכות נקרא ים ... עם כל זאת אינה נקראת ים אלא במדרגה התחתונה אשר לה." (פרדס רמונים לרמ"ק; כג, י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
