ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ציפיתי לקרוא פיוט שמוכר רק למתי מעט, אך לתדהמתי הגדולה הפיוט היה – "אשורר שירה לכבוד התורה, מפז יקרה..., פיוט שדומה שאין קהילה ספרדית שלא שרה אותו בשמחת תורה, ואף חלק גדול מהאשכנזים מפייטים אותו במהלך ההקפות. ובכן, הפיוט הכל כך נפוץ הזה, שהפך ממש לחלק יסודי מההקפות, חובר על יד גדול בן דורנו, שרבים מזקני ימינו עוד זוכרים אותו מצעירותם.
הרב טולדנו אמר כמה אמירות נוקבות, שחשוב מאוד שנפנים אותם. וכך אמר (מובא בחכמה מקדם עמ' 26): חז"ל אמרו שבתחילת דינו של אדם בעולם הבא ישאלו אותו 'נשאת ונתת באמונה'? ומסתבר שהתכוונו לשאלה כזו: האם נשאת ונתת בדברי תורה באמונה באמת, היינו מתוך רצון לקלוע לאמיתה של תורה?
ועוד אמר: נאמר בתורה על השוחד, "ויסלף דברי צדיקים", ופירש רש"י – "דברים המצודקים". ולדעתי שני הדברים הם היינו הך. כשהלומד משוחד בפירושו, הוא ינסה להלביש כוונות מסולפות בדברי הצדיקים אותם הוא לומד.
ובמילים פשוטות, כוונת הרב טולדנו לבוא ולומר לכל אחד מאיתנו, תלמד תורה מתוך התבטלות לדבר ה' ולחכמי התורה. תהיה אמיתי, ותקשיב למה שהם אומרים, ואל תכניס בתורה את מחשבותיך והגיגך ותסלף ותעקם את התורה.
אמת, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, ולכל אדם יש את זווית הסתכלות משלו, כך שכל אדם לומד תורה מזווית מעט שונה, וברור שמשהו מאישיות הלומד מתערב בהבנתו את התורה. ובכל זאת, יש מצבים שאדם ממש מעקם ומסלף את הדברים, כדי שיתאימו למה שהוא רוצה, ועל כך חשוב לבוא ולומר שעלינו להתבטל לנותן התורה, ולנסות להבין את מה שהוא בא ללמד אותנו.
ועניין זה מתחבר ליסוד גדול בפרשתנו. אברהם הצטווה לעקוד את יצחק, וכידוע, בסוף לא הצטווה להרוג את יצחק, ויצחק ירד מעל המזבח ותמורתו העלה אברהם לעולה את האייל. אך דומה, שאם האייל עקד אברהם משהו נוסף על המזבח, את המוסר האנושי במקרה שהוא סותר את הציווי האלוקי.
לפני שנים רבות, פגשתי קבוצת אנשים שהאמינה בתנ"ך כספר מוסר יסודי וחשוב, אך לצערנו לא האמינה באלוקים. אותה קבוצה ניסתה לעמוד על פשרה של עקידת יצחק, אך העקידה ממש סתרה את אמונתם הבסיסית ביותר, והם לא הצליחו לתרצה.
הרי בעיני איש המוסר האנושי, עקידת יצחק היא קרבנות אדם, (חלילה). לתפיסה זו, אברהם לא שונה מכל אדם אחר שבשם הזייה כלשהיא, החליט להקריב את בנו.
אולם, בעיני איש המוסר האלוקי, זוהי מעלתו של אברהם, שלא רק את בנו האהוב הוא הסכים לעקוד, אלא אף את הדרך הרוחנית בה צעד עד כה, דרך החסד והרחמים. כשאברהם כבש רחמיו, בפני הציווי אלוקי, הוא כבש גם את כל הבנותיו באלוקות, וביטל עצמו בפני ה'.
עקידת יצחק היא הרגע שבו הוטבע בעם ישראל הביטול המוחלט בפני ה', ובו ברגע נאמר לאברהם "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה", אינך רק אוהב ה' או מבין גדול באלוקות, כי אם ירא ה', המתבטל בפניו.
ויהי רצון, שנזכה להיות צינורות נקיים לדבר ה', ונזכה לכוון לאמיתה של תורת אמת!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.














