ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ציפיתי לקרוא פיוט שמוכר רק למתי מעט, אך לתדהמתי הגדולה הפיוט היה – "אשורר שירה לכבוד התורה, מפז יקרה..., פיוט שדומה שאין קהילה ספרדית שלא שרה אותו בשמחת תורה, ואף חלק גדול מהאשכנזים מפייטים אותו במהלך ההקפות. ובכן, הפיוט הכל כך נפוץ הזה, שהפך ממש לחלק יסודי מההקפות, חובר על יד גדול בן דורנו, שרבים מזקני ימינו עוד זוכרים אותו מצעירותם.
הרב טולדנו אמר כמה אמירות נוקבות, שחשוב מאוד שנפנים אותם. וכך אמר (מובא בחכמה מקדם עמ' 26): חז"ל אמרו שבתחילת דינו של אדם בעולם הבא ישאלו אותו 'נשאת ונתת באמונה'? ומסתבר שהתכוונו לשאלה כזו: האם נשאת ונתת בדברי תורה באמונה באמת, היינו מתוך רצון לקלוע לאמיתה של תורה?
ועוד אמר: נאמר בתורה על השוחד, "ויסלף דברי צדיקים", ופירש רש"י – "דברים המצודקים". ולדעתי שני הדברים הם היינו הך. כשהלומד משוחד בפירושו, הוא ינסה להלביש כוונות מסולפות בדברי הצדיקים אותם הוא לומד.
ובמילים פשוטות, כוונת הרב טולדנו לבוא ולומר לכל אחד מאיתנו, תלמד תורה מתוך התבטלות לדבר ה' ולחכמי התורה. תהיה אמיתי, ותקשיב למה שהם אומרים, ואל תכניס בתורה את מחשבותיך והגיגך ותסלף ותעקם את התורה.
אמת, כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, ולכל אדם יש את זווית הסתכלות משלו, כך שכל אדם לומד תורה מזווית מעט שונה, וברור שמשהו מאישיות הלומד מתערב בהבנתו את התורה. ובכל זאת, יש מצבים שאדם ממש מעקם ומסלף את הדברים, כדי שיתאימו למה שהוא רוצה, ועל כך חשוב לבוא ולומר שעלינו להתבטל לנותן התורה, ולנסות להבין את מה שהוא בא ללמד אותנו.
ועניין זה מתחבר ליסוד גדול בפרשתנו. אברהם הצטווה לעקוד את יצחק, וכידוע, בסוף לא הצטווה להרוג את יצחק, ויצחק ירד מעל המזבח ותמורתו העלה אברהם לעולה את האייל. אך דומה, שאם האייל עקד אברהם משהו נוסף על המזבח, את המוסר האנושי במקרה שהוא סותר את הציווי האלוקי.
לפני שנים רבות, פגשתי קבוצת אנשים שהאמינה בתנ"ך כספר מוסר יסודי וחשוב, אך לצערנו לא האמינה באלוקים. אותה קבוצה ניסתה לעמוד על פשרה של עקידת יצחק, אך העקידה ממש סתרה את אמונתם הבסיסית ביותר, והם לא הצליחו לתרצה.
הרי בעיני איש המוסר האנושי, עקידת יצחק היא קרבנות אדם, (חלילה). לתפיסה זו, אברהם לא שונה מכל אדם אחר שבשם הזייה כלשהיא, החליט להקריב את בנו.
אולם, בעיני איש המוסר האלוקי, זוהי מעלתו של אברהם, שלא רק את בנו האהוב הוא הסכים לעקוד, אלא אף את הדרך הרוחנית בה צעד עד כה, דרך החסד והרחמים. כשאברהם כבש רחמיו, בפני הציווי אלוקי, הוא כבש גם את כל הבנותיו באלוקות, וביטל עצמו בפני ה'.
עקידת יצחק היא הרגע שבו הוטבע בעם ישראל הביטול המוחלט בפני ה', ובו ברגע נאמר לאברהם "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה", אינך רק אוהב ה' או מבין גדול באלוקות, כי אם ירא ה', המתבטל בפניו.
ויהי רצון, שנזכה להיות צינורות נקיים לדבר ה', ונזכה לכוון לאמיתה של תורת אמת!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
