ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
על דברים רבים ראוי לחשוב בראש השנה, בקשר לכלל ולפרט, אולם הציר המרכזי הוא קבלת מלכותו יתברך, עד שבכל התפילות עלינו לומר "המלך הקדוש" במקום "הא־ל הקדוש", והטועה ושוכח לומר "המלך" חוזר לראש התפילה. שכן בתפילה אדם צריך לעמוד נוכח פני ה', ואם לא שם ליבו לכך שבימים אלו מתגלה מלכותו בעולם, לא עמד נוכח פניו ולא יצא ידי חובת תפילתו.
קבלת מלכותו פירושה נכונות להיות יהודי נאמן לייעוד האלוקי לגלות אמונתו בעולם וללכת בדרכיו, ולהוסיף טובה וברכה לעולם, וכמו שנאמר לאברהם אבינו (בראשית יב, א-ג): "ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה". וכן נוסח ברכת "המלך הקדוש" בתפילת עמידה של הימים הנוראים: "ובכן תן פחדך על כל מעשיך... וייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך... ובכן תן כבוד לעמך... ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך..." ובכך תתווסף ברכה וטובה לעולם: "שמחה לארצך וששון לעירך... צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו... כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
כדי לבטא את ההתגייסות לייעוד הגדול שלנו, ראוי להתחזק בימים אלו במצוות שמבטאות את קבלת מלכותו ואת המחויבות שלנו לקיום התורה והמצוות, בהגעה בזמן למניין, בעניית אמן בקול ובלבוש יהודי - ציצית וכיפה נאה לגברים ולבוש צנוע כהלכה לנשים.
הברית שמתגלה במצוות ההצהרתיות
יש שנוטים לזלזל במצוות הללו, כי הן לכאורה עוסקות בחיצוניות. אבל באמת הן מבטאות את היסוד העמוק ביותר, את קבלת מלכותו. וכן מצינו שאחד השבחים הגדולים של ישראל שאמרו "נעשה ונשמע": קודם "נעשה" ואחר כך "נשמע". על ידי כך עם ישראל גילה שהקשר שלו לה' הוא מוחלט, מעבר להבנה ולהרגשה, קשר של ברית. ולכן עם ישראל נועד להיות זה שמתקן את העולם על ידי גילוי האידיאלים האלוקיים כפי הדרכת התורה.
התקיעות - יראה ושמחה
מצווה לשמוע שופר בראש השנה, ועיקר המצווה לשמוע תרועה, שמבטאת שיברון, חרדה, בכי ושידוד מערכות. שכן השנה הקודמת הסתיימה וכבר אין אפשרות להשלים את מה שנחסר, ואיננו יודעים מה יהיה עלינו בשנה הבאה. מנגד, מצווה לשמוע לפני כל תרועה ואחריה תקיעה, שמבטאת שמחה ויציבות. שכן החרדה והתשובה נועדו לרומם אותנו בתשובה, ועל כן, מתוך אמונה ושמחה אנו יראים, ומתוך היראה אנו מוסיפים שמחה ואמונה.
הנזקק למכשיר שמיעה כיצד ינהג
הנעזר במכשיר שמיעה חשמלי אך יכול לשמוע את השופר בלא המכשיר, נכון שיוציא את המכשיר מאוזנו כדי שישמע את קול השופר באופן טבעי. מפני שיש מהפוסקים האחרונים שסוברים כי הקול היוצא מהמכשיר החשמלי אינו נחשב כקול השופר, אלא המכשיר קולט את הקול כאותות חשמליים ומתרגם אותם לקול חדש, והרי זה קול מכונה (הרב עוזיאל והרב שלמה זלמן אויערבך). ויש אומרים, שאומנם לשאר המצוות שמיעה דרך מכשיר כשרה, אבל לעניין שופר יש להחמיר (מרן הרב קוק). אומנם מי שאינו יכול לשמוע את השופר בלא מכשיר, ישמע אותו עם המכשיר, שכן יש סוברים שהוא מקיים בכך את המצווה. ונראה לעניות דעתי, שכאשר בעזרת ה' יצליחו לשכלל את מכשירי השמיעה (או השתל הקוכליארי) עד למצב שישמעו דרכם כדרך שאנשים רגילים שומעים באוזניהם, נפסוק להלכה שגם שמיעה דרך מכשיר חשמלי כמוה כשמיעה רגילה (עיינו פניני הלכה ימים נוראים ד, הערה 4).
איסור הכנה מיום ראשון ליום שני
כיוון שיום טוב הראשון הוא החג מהתורה ואילו השני מדברי חכמים, אין לבשל או לחמם מאכלים ולערוך את השולחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני (שו"ע תקג, א). בכלל זה, אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו ביום הראשון כדי לאכול בהם ביום השני. רק לאחר צאת הכוכבים (19:15) מותר להכין את התבשילים ולחמם אותם, לשטוף את הכלים ולערוך את השולחן לקראת סעודת ליל יום טוב שני.
אין להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון לצורך סעודת ליל שני. ובשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת היום הראשון תגרום עוגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם ביום (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב).
הדלקת נרות בלילה השני
נכון להדליק נרות של יום טוב שני לאחר צאת הכוכבים, כדי שלא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. והמדליקה לפני בין השמשות, יש לה על מי לסמוך, הואיל וגם באותה שעה יש קצת כבוד והנאה מהנרות.
כיוון שאסור להדליק אש חדשה בחג, יש להכין לפני החג נר שיִדְלק יותר מעשרים וארבע שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בליל שני. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים שיש להם נר דולק (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב; ט, ה).
תפילה לחנוכת בתי הספר בהר ברכה
ביום שלישי כ"ג באלול תשפ"א זכינו לחנוך בהר ברכה את בניין הקבע של האולפנה, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג ורבני רשת צביה, רבותיי הרב איסר קלונסקי והרב איתן איזמן. למרות שהבניין תוכנן ואושר ונבנה בקצב מהיר יחסית (כשלוש שנים), עתה כאשר הוא גמור, לא נותרה כיתה ריקה, ותכף צריך להתחיל בבניית אגף נוסף. כדרכנו בקודש, פרנסי היישוב דייקו לבקש בניין שיספיק לשלוש כיתות במחזור, אולם ראשי משרד החינוך חשבו לתומם שהם נוהגים להפריז, כמנהג העולם, ומבקשים פי שניים מהנצרך. הם גם לא העלו בדעתם שבגב ההר, בקו הראשון של ההתיישבות, יהיו כל כך הרבה תלמידות. בפועל, כבר הגענו לכך שבכיתה ז' יש שלוש כיתות במחזור, ובכל האולפנה כשלוש מאות ועשרים תלמידות. ובכלל מוסדות החינוך בהר ברכה, כאלף וחמש מאות תלמידים ותלמידות.
נתקיימו בנו דברי ישעיהו (מט, יח-כא) לכנסת ישראל: "שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך... כי חורבותייך ושוממותייך וארץ הריסותיך – כי עתה תצרי מיושב... עוד יאמרו באוזנייך בני שיכולייך, צר לי המקום כשה לי ואשבה. ואמרת בלבבך: מי ילד לי את אלה, ואני (חשבתי שאני) שכולה וגלמודה (בלא ילדים) כולה וסורה, ואלה מי גידל?!".
בעזרת ה' היישוב ממשיך לגדול ולהתרחב. עתה נמצאות בשלבי בנייה שונים כשמונים דירות, ובחודשים הקרובים מתחילים לבנות עוד כמאה ושלושים דירות, ובתכנון לשנים הקרובות עוד כשלוש מאות דירות. כל אלה דירות של חמישה חדרים ויותר, למשפחות גדולות. יהי רצון שיתקיימו בנו דברי הנביא (יחזקאל לו, לז-לח): "עוד זאת אידרש לבית ישראל לעשות להם, ארבה אותם כצאן אדם. כצאן קודשים, כצאן ירושלים במועדיה, כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'".
תפילה להצלחת האולפנה
במקום דברי תורה וברכה נשאתי בשם הנוכחים תפילה לה':
"יהי רצון מלפני ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שבאולפנה שאנו חונכים היום בשמחה, יזכו המורות לחנך את תלמידותיהן לאמונה בחזון הגדול שהועיד ה' לישראל עמו, להביא ברכה לעולם על ידי ההליכה בדרכיו ויישוב הארץ, וכפי שנאמר (בראשית יב, א-ג): 'ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
כשתבנית בית המקדש על מכלול ערכיו לנגד עינינו, נישא תפילה לאבינו שבשמיים.
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו, שקודש הקודשים של האולפנה יהיה החינוך לנאמנות לברית שבין ה' לישראל עמו, ללימוד התורה ולקיום מצוותיה, ולהקמת משפחות מבורכות באהבה ובשמחה. כי לוחות הברית, התורה והכרובים שבקודש הקודשים - מבטאים את התורה ואת קדושת המשפחה בישראל.
יהי רצון שבהשראת המנורה שבמקדש, שסימלה את ערכי החוכמה והמדע, יימשך חינוך ללימוד חוכמות העולם והמדעים השונים, בסקרנות ובשקידה. ובהשראת שולחן הפנים שבמקדש שסימל את ערכי העבודה והפרנסה, יימשך חינוך לעיסוק ביישובו של עולם, בנאמנות ובחריצות, כל נערה לפי אופייה המיוחד.
יהי רצון שבהשראת מזבח הקטורת שסימל את התפילה וזיכוך המידות, יזכו המחנכות היקרות לחנך את כל תלמידותיהן למידות טובות, יושר ואהבת הבריות, וילמדו אותן להאמין בכישרונות שה' העניק להן, ולהתפלל על הגשמתם, עד שתזכה כל נערה לזקק את כישרונה המיוחד כקטורת שעל מזבח הזהב.
יהי רצון שבהשראת המזבח הגדול שבחצר המקדש, שסימל את ערכי המסירות וההקרבה, יימשך חינוך להתמסרות והקרבה למען כל הערכים המקודשים, תורה ומשפחה, דרך ארץ ומעשים טובים, מדע ועבודה, קיבוץ גלויות ויישוב הארץ, גאולת העם ותיקון העולם, כי אין דבר בעל ערך שיכול להתקיים בעולם בלא התמסרות והקרבה. יהי רצון שההקרבה תהיה בחיים של התמסרות, ולא במסירות חייהם של חיילים ומתיישבים שנהרגים על קידוש השם, העם והארץ.
יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, שמהאולפנה הזו תצמחנה נשים שיקימו משפחות מפוארות, רבניות ומורות שיאירו את העולם בתורתן, מדעניות מגלות סודות הבריאה לברכה, נשות מעשה ופעילות ציבור בכל תחומי החיים.
וכשבוגרות האולפנה יהיו סבתות, ונכדיהן ונכדותיהן יבקשו שיספרו מעט כיצד זכו להגשים בחייהן ערכים חשובים כל כך, יזכרו עד כמה נפלאה ומכוננת הייתה התקופה שזכו ללמוד באולפנה שלהן בהר ברכה.
ונזכה כולנו לראות בקיבוץ כל הגלויות, ביישוב ארץ חמדתנו וגאולתה על כל מרחביה, ובבניין בית המקדש במהרה בימינו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
