ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
על דברים רבים ראוי לחשוב בראש השנה, בקשר לכלל ולפרט, אולם הציר המרכזי הוא קבלת מלכותו יתברך, עד שבכל התפילות עלינו לומר "המלך הקדוש" במקום "הא־ל הקדוש", והטועה ושוכח לומר "המלך" חוזר לראש התפילה. שכן בתפילה אדם צריך לעמוד נוכח פני ה', ואם לא שם ליבו לכך שבימים אלו מתגלה מלכותו בעולם, לא עמד נוכח פניו ולא יצא ידי חובת תפילתו.
קבלת מלכותו פירושה נכונות להיות יהודי נאמן לייעוד האלוקי לגלות אמונתו בעולם וללכת בדרכיו, ולהוסיף טובה וברכה לעולם, וכמו שנאמר לאברהם אבינו (בראשית יב, א-ג): "ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה". וכן נוסח ברכת "המלך הקדוש" בתפילת עמידה של הימים הנוראים: "ובכן תן פחדך על כל מעשיך... וייעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך... ובכן תן כבוד לעמך... ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך..." ובכך תתווסף ברכה וטובה לעולם: "שמחה לארצך וששון לעירך... צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה יגילו... כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".
כדי לבטא את ההתגייסות לייעוד הגדול שלנו, ראוי להתחזק בימים אלו במצוות שמבטאות את קבלת מלכותו ואת המחויבות שלנו לקיום התורה והמצוות, בהגעה בזמן למניין, בעניית אמן בקול ובלבוש יהודי - ציצית וכיפה נאה לגברים ולבוש צנוע כהלכה לנשים.
הברית שמתגלה במצוות ההצהרתיות
יש שנוטים לזלזל במצוות הללו, כי הן לכאורה עוסקות בחיצוניות. אבל באמת הן מבטאות את היסוד העמוק ביותר, את קבלת מלכותו. וכן מצינו שאחד השבחים הגדולים של ישראל שאמרו "נעשה ונשמע": קודם "נעשה" ואחר כך "נשמע". על ידי כך עם ישראל גילה שהקשר שלו לה' הוא מוחלט, מעבר להבנה ולהרגשה, קשר של ברית. ולכן עם ישראל נועד להיות זה שמתקן את העולם על ידי גילוי האידיאלים האלוקיים כפי הדרכת התורה.
התקיעות - יראה ושמחה
מצווה לשמוע שופר בראש השנה, ועיקר המצווה לשמוע תרועה, שמבטאת שיברון, חרדה, בכי ושידוד מערכות. שכן השנה הקודמת הסתיימה וכבר אין אפשרות להשלים את מה שנחסר, ואיננו יודעים מה יהיה עלינו בשנה הבאה. מנגד, מצווה לשמוע לפני כל תרועה ואחריה תקיעה, שמבטאת שמחה ויציבות. שכן החרדה והתשובה נועדו לרומם אותנו בתשובה, ועל כן, מתוך אמונה ושמחה אנו יראים, ומתוך היראה אנו מוסיפים שמחה ואמונה.
הנזקק למכשיר שמיעה כיצד ינהג
הנעזר במכשיר שמיעה חשמלי אך יכול לשמוע את השופר בלא המכשיר, נכון שיוציא את המכשיר מאוזנו כדי שישמע את קול השופר באופן טבעי. מפני שיש מהפוסקים האחרונים שסוברים כי הקול היוצא מהמכשיר החשמלי אינו נחשב כקול השופר, אלא המכשיר קולט את הקול כאותות חשמליים ומתרגם אותם לקול חדש, והרי זה קול מכונה (הרב עוזיאל והרב שלמה זלמן אויערבך). ויש אומרים, שאומנם לשאר המצוות שמיעה דרך מכשיר כשרה, אבל לעניין שופר יש להחמיר (מרן הרב קוק). אומנם מי שאינו יכול לשמוע את השופר בלא מכשיר, ישמע אותו עם המכשיר, שכן יש סוברים שהוא מקיים בכך את המצווה. ונראה לעניות דעתי, שכאשר בעזרת ה' יצליחו לשכלל את מכשירי השמיעה (או השתל הקוכליארי) עד למצב שישמעו דרכם כדרך שאנשים רגילים שומעים באוזניהם, נפסוק להלכה שגם שמיעה דרך מכשיר חשמלי כמוה כשמיעה רגילה (עיינו פניני הלכה ימים נוראים ד, הערה 4).
איסור הכנה מיום ראשון ליום שני
כיוון שיום טוב הראשון הוא החג מהתורה ואילו השני מדברי חכמים, אין לבשל או לחמם מאכלים ולערוך את השולחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני (שו"ע תקג, א). בכלל זה, אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו ביום הראשון כדי לאכול בהם ביום השני. רק לאחר צאת הכוכבים (19:15) מותר להכין את התבשילים ולחמם אותם, לשטוף את הכלים ולערוך את השולחן לקראת סעודת ליל יום טוב שני.
אין להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון לצורך סעודת ליל שני. ובשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת היום הראשון תגרום עוגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם ביום (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב).
הדלקת נרות בלילה השני
נכון להדליק נרות של יום טוב שני לאחר צאת הכוכבים, כדי שלא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. והמדליקה לפני בין השמשות, יש לה על מי לסמוך, הואיל וגם באותה שעה יש קצת כבוד והנאה מהנרות.
כיוון שאסור להדליק אש חדשה בחג, יש להכין לפני החג נר שיִדְלק יותר מעשרים וארבע שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בליל שני. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים שיש להם נר דולק (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב; ט, ה).
תפילה לחנוכת בתי הספר בהר ברכה
ביום שלישי כ"ג באלול תשפ"א זכינו לחנוך בהר ברכה את בניין הקבע של האולפנה, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג ורבני רשת צביה, רבותיי הרב איסר קלונסקי והרב איתן איזמן. למרות שהבניין תוכנן ואושר ונבנה בקצב מהיר יחסית (כשלוש שנים), עתה כאשר הוא גמור, לא נותרה כיתה ריקה, ותכף צריך להתחיל בבניית אגף נוסף. כדרכנו בקודש, פרנסי היישוב דייקו לבקש בניין שיספיק לשלוש כיתות במחזור, אולם ראשי משרד החינוך חשבו לתומם שהם נוהגים להפריז, כמנהג העולם, ומבקשים פי שניים מהנצרך. הם גם לא העלו בדעתם שבגב ההר, בקו הראשון של ההתיישבות, יהיו כל כך הרבה תלמידות. בפועל, כבר הגענו לכך שבכיתה ז' יש שלוש כיתות במחזור, ובכל האולפנה כשלוש מאות ועשרים תלמידות. ובכלל מוסדות החינוך בהר ברכה, כאלף וחמש מאות תלמידים ותלמידות.
נתקיימו בנו דברי ישעיהו (מט, יח-כא) לכנסת ישראל: "שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו באו לך... כי חורבותייך ושוממותייך וארץ הריסותיך – כי עתה תצרי מיושב... עוד יאמרו באוזנייך בני שיכולייך, צר לי המקום כשה לי ואשבה. ואמרת בלבבך: מי ילד לי את אלה, ואני (חשבתי שאני) שכולה וגלמודה (בלא ילדים) כולה וסורה, ואלה מי גידל?!".
בעזרת ה' היישוב ממשיך לגדול ולהתרחב. עתה נמצאות בשלבי בנייה שונים כשמונים דירות, ובחודשים הקרובים מתחילים לבנות עוד כמאה ושלושים דירות, ובתכנון לשנים הקרובות עוד כשלוש מאות דירות. כל אלה דירות של חמישה חדרים ויותר, למשפחות גדולות. יהי רצון שיתקיימו בנו דברי הנביא (יחזקאל לו, לז-לח): "עוד זאת אידרש לבית ישראל לעשות להם, ארבה אותם כצאן אדם. כצאן קודשים, כצאן ירושלים במועדיה, כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'".
תפילה להצלחת האולפנה
במקום דברי תורה וברכה נשאתי בשם הנוכחים תפילה לה':
"יהי רצון מלפני ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שבאולפנה שאנו חונכים היום בשמחה, יזכו המורות לחנך את תלמידותיהן לאמונה בחזון הגדול שהועיד ה' לישראל עמו, להביא ברכה לעולם על ידי ההליכה בדרכיו ויישוב הארץ, וכפי שנאמר (בראשית יב, א-ג): 'ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה'.
כשתבנית בית המקדש על מכלול ערכיו לנגד עינינו, נישא תפילה לאבינו שבשמיים.
יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו, שקודש הקודשים של האולפנה יהיה החינוך לנאמנות לברית שבין ה' לישראל עמו, ללימוד התורה ולקיום מצוותיה, ולהקמת משפחות מבורכות באהבה ובשמחה. כי לוחות הברית, התורה והכרובים שבקודש הקודשים - מבטאים את התורה ואת קדושת המשפחה בישראל.
יהי רצון שבהשראת המנורה שבמקדש, שסימלה את ערכי החוכמה והמדע, יימשך חינוך ללימוד חוכמות העולם והמדעים השונים, בסקרנות ובשקידה. ובהשראת שולחן הפנים שבמקדש שסימל את ערכי העבודה והפרנסה, יימשך חינוך לעיסוק ביישובו של עולם, בנאמנות ובחריצות, כל נערה לפי אופייה המיוחד.
יהי רצון שבהשראת מזבח הקטורת שסימל את התפילה וזיכוך המידות, יזכו המחנכות היקרות לחנך את כל תלמידותיהן למידות טובות, יושר ואהבת הבריות, וילמדו אותן להאמין בכישרונות שה' העניק להן, ולהתפלל על הגשמתם, עד שתזכה כל נערה לזקק את כישרונה המיוחד כקטורת שעל מזבח הזהב.
יהי רצון שבהשראת המזבח הגדול שבחצר המקדש, שסימל את ערכי המסירות וההקרבה, יימשך חינוך להתמסרות והקרבה למען כל הערכים המקודשים, תורה ומשפחה, דרך ארץ ומעשים טובים, מדע ועבודה, קיבוץ גלויות ויישוב הארץ, גאולת העם ותיקון העולם, כי אין דבר בעל ערך שיכול להתקיים בעולם בלא התמסרות והקרבה. יהי רצון שההקרבה תהיה בחיים של התמסרות, ולא במסירות חייהם של חיילים ומתיישבים שנהרגים על קידוש השם, העם והארץ.
יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, שמהאולפנה הזו תצמחנה נשים שיקימו משפחות מפוארות, רבניות ומורות שיאירו את העולם בתורתן, מדעניות מגלות סודות הבריאה לברכה, נשות מעשה ופעילות ציבור בכל תחומי החיים.
וכשבוגרות האולפנה יהיו סבתות, ונכדיהן ונכדותיהן יבקשו שיספרו מעט כיצד זכו להגשים בחייהן ערכים חשובים כל כך, יזכרו עד כמה נפלאה ומכוננת הייתה התקופה שזכו ללמוד באולפנה שלהן בהר ברכה.
ונזכה כולנו לראות בקיבוץ כל הגלויות, ביישוב ארץ חמדתנו וגאולתה על כל מרחביה, ובבניין בית המקדש במהרה בימינו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
