ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
פרשת ויקרא עוסקת בסוגי הקורבנות השונים. בין גדולי ישראל נחלקו מה טעמם של הקורבנות. ננסה לעמוד על השיטות השונות סביב שאלו זו.
שיטת הרמב"ם – לתקן את מחשבת העבודה זרה
הרמב"ם כותב במורה הנבוכים (חלק ג פרק מו) שטעם הקרבנות הוא, לתקן את מחשבת העבודה זרה: "בעבור שהמצרים והכשדים, אשר היו ישראל גרים ותושבים בארצם מעולם, היו עובדים לבקר ולצאן, כי המצרים עובדים לטלה, והכשדים עובדים לשדים אשר יראו להם בדמות שעירים, ואנשי הודו עד היום לא ישחטו בקר לעולם. בעבור כן צוה לשחוט אלה השלשה מינין לשם הנכבד כדי שיודע כי הדבר שהיו חושבים כי הם בתכלית העבירה הוא אשר יקריבו לבורא, ובו יתכפרו העונות. כי כן יתרפאו האמונות הרעות שהם מדוי הנפש, כי כל מדוה וכל חולי לא יתרפא כי אם בהפכו".
קושיות על שיטת הרמב"ם
הרמב"ן חלק על דברי הרמב"ם וכתב נגדו נחרצות (ויקרא א, ט): "והנה הם דברי הבאי". ומקשה הרמב"ן על הרמב"ם מספר קושיות:
א. וכי כל הקורבנות נועדו רק להוציא מליבם של שוטים, ועל כך כתוב נאמר שהם: "לחם אשה לריח ניחוח"?
ב. הפתרון של הרמב"ם לא יעזור, כי אותם אנשים יחשבו שמקריבים לצורך המזל של הטלה השור וכדומה?
ג. כבר נוח הקריב קורבנות ל-ה' עוד לפני שהיו את דעות הטועים בעולם?
ד. לשיטתו של הרמב"ם, מדוע לעתיד לבוא נצטרך להקריב קורבנות?
שיטת הרמב"ן בטעם א' - שנחוש שאנו נקרבים על המזבח
הרמב"ן הביא שני פירושים שונים לטעמם של הקורבנות:
הטעם הראשון, שהאדם צריך לחוש שהוא בעצמו היה צריך להיות במקום הקורבן: "כי בעבור שמעשי בני אדם נגמרים במחשבה ובדבור ובמעשה, צוה השם כי כאשר יחטא יביא קרבן, יסמוך ידיו עליו כנגד המעשה, ויתודה בפיו כנגד הדבור, וישרוף באש הקרב והכליות שהם כלי המחשבה והתאוה, והכרעים כנגד ידיו ורגליו של אדם העושים כל מלאכתו, ויזרוק הדם על המזבח כנגד דמו בנפשו, כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו".
קושיות על הסבר הראשון של הרמב"ן
על הסבר זה של הרמב"ן ניתן להקשות מספר קושיות:
א. ישנם קורבנות שאינם נשרפים כליל, ואין בהם את התהליך שהאדם מקריב את עצמו?
ב. ישנם קורבנות שהם אינם כנגד כפרה על חטאי האדם, אלא כביטוי להודיה, לשמחה וכדומה, כגון בקורבנות מנחה, שלמים ותודה.
ג. בשעת הקרבת קורבנות ציבור, אין בהם תחושה שנשפך דמו של האדם ונשרף גופו, שהרי הקורבן הוא בשם כל הציבור כולו?
שיטת הרמב"ן בטעם ב' והמהר"ל – התבטלות לרצון ה'
הסבר הנוסף שמביא הרמב"ן הוא התבטלות כלפי רצון ה': "ועל דרך האמת יש בקרבנות סוד נעלם... לא אמרתי לכם זבחו אלא כדי שיאמר ויעשה רצוני".
כעין זה כותב המהר"ל (תפארת ישראל - פרק שישי): "מדברי חכמים נראה, שאין לומר כי המצות שנתן השם יתברך בשביל המקבל שהוא האדם, (אלא) רק הם גזירות מצד השם יתברך הגוזר על עמו גזירות כמו מלך הגוזר גזירה על עמו".
שיטת הרש"ר הירש – הקורבנות כסמליות
הרש"ר הירש (בספר המצוות כסמלים) נתן הסבר אחר לכל ציווי הקורבנות. הוא ביאר שהקורבנות כמו שאר המצוות מבטאים משהו סמלי. כל קרבן מבטא באופן סמלי רעיון רוחני שאנו רוצים לבטא. קורבן חטאת מבטא את הסמליות של הרצון שלנו לבקש מחילה מהבורא, קורבן תודה מבטא באופן סמלי את הרצון שלנו להודות, וכן שאר הקורבנות.
שיטת הרב קוק – תיקון האנושות
הרב קוק חלק בתוקף על הרש"ר הירש וכתב (אורות המצוות עמ' 17): "כשחודרים בעמקי הדעה, רואים שאין המצוות ענינים סימבוליים, להזכיר ולחקות איזה עומק על הדימיון לבד, כי אם הם עניינים שעושים את ההויה האנושית העולמית".
לסיום
הובאו 5 טעמים למצוות הקורבנות. נראה שכל אחת מהתשובות יש לה רובד אמיתי, בין אם זה כדי להבדל מעובדי הע"ז, בין אם זה כדי שנחוש שאנו מקריבים עצמנו ל-ה', בין אם זו גזירה אלוקית, ובין אם זה מבטא לנו רובד סימבולי סמלי, ובין אם זה לצורך תיקון רוחני שורשי בנפשנו.
המשותף לכל הדעות הוא שהקרבן היא מלשון "התקרבות", ומלשון "קרַב", ומלשון "קרביים". אדם צריך לחוש שהוא בקרַב למסור את נפשו כדי להתקרב לה', ושמעשיו יבואו מתוך הקרביים שלו, מתוך העצמיות שלו.
שנזכה להתקרב אל ה' בכל לבנו, וה' הטוב יקרבנו אליו באהבה גדולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
