ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
ערב שבת חורפי וסגרירי אחד, סמוך לזמן הדלקת נרות, אזל לאחד מאברכי הישיבה, הדלק לתנור החימום שבביתו. הלך התלמיד לבית הרב קוק, וביקש רשות מהרבנית רענן לקחת דלק מהחבית שבביתה.
התפלאה הרבנית על הבקשה, ואמרה לו: "מה השאלה, בוודאי יכול אתה לקחת, ואינך צריך לבקש רשות".
התפלא האברך: "מה פירוש 'לא לבקש רשות', הרי הדלק הוא פרטי...".
כששמעה הרבנית את דבריו, היא חזרה ושאלה בפליאה: "פרטי? האם יש פה בבית דבר פרטי? ביתו של אבא ז"ל אינו פרטי, אלא עומד לשימוש הכלל!"...
ואכן, פעמים רבות נפתחה הדלת בבית הרב ללא נקישה, בפתח הופיעו עניים, ובני המשפחה אירחו אותם בלי לשאול שאלות. (לפי משמיע ישועה, עמ' 42).
יש כאן יסוד גדול, שהנחה את גדולי צדיקי ומנהיגי ישראל, הנהגת העם אינה שררה אלא עבדות, המנהיג הופך מאדם פרטי לעבד הציבור. וכפי שמצאנו (הוריות י') שרבן גמליאל רצה למנות לתפקיד חשוב את רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שלא היה להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! "שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם".
למעשה, זה אחד החוטים השוזרים את הוויכוח בין קרח למשה ואהרון. קרח רואה בתפקידיהם של משה ואהרון, שררה והתנשאות על עם ה'. יתכן, אפילו, שהוא ראה בכך התנשאות חיובית של דבקות בה', אך גם הוא רצה קרבת ה' ורצה להתנשא ולהתרומם בעצמו. לעומתו, משה ואהרון רואים בכך משימה, ומבינים את גודל התפקיד וההקרבה המוטלים על מי שנוטל תפקיד זה.
עניין זה שופך אור על כמה נקודות בפרשתנו. (כמובן, מי בא בסוד ה' לדעת את העומק העומד מאחורי הדרך הייחודית בה פעל ה' בפרשתנו, ובכל זאת אפשר לדרוש לפי המתגלה לנו).
מצאנו בפרשה, שמכל עבודות המקדש, דווקא הקטורת נבחרה להיות המבחן לבחירת הכהן הגדול. ונשאלת השאלה – מדוע דווקא הקטורת?
אולי אפשר לבאר לאור מה שהבאנו. קטורת מלשון 'קטר' בארמית, שמשמעותה בעברית – 'קשר'. ואכן, מצאנו שהקטורת עניינה לקשר ולחבר. הקטורת נוגעת בחוש הריח, והריח מצוי באף, "ישימו קטורה באפך". האף מצוי באמצע פניו של האדם, הן מימין לשמאל והן מלמעלה למטה. וכך גם בבית המקדש, מזבח הקטורת מצוי באמצע ההיכל, בין המנורה שבדרום לשולחן שבצפון, ובין ארון הברית שבקודש הקודשים למזבח העולה שבחצר.
הריח גם תלוי בנשימה, והנשימה מחברת את האוויר הרוחני לגוף הגשמי, והכרחית לקיום הנשמה האלוקית בגופנו, 'נשמת רוח – ריח חיים באפיו'. (לכן גם המלך המאחד את כל חלקי העם, נקרא – "רוח אפינו משיח ה'").
זו הסיבה שהקטרת הקטורת בקודש הקודשים עומדת במרכז עבודת יום הכיפורים, לפי שעניינה לכפר על עוונותינו, לשוב ולחבר בינינו ובין ה', ולקיים באפינו את רוח החיים.
לפיכך, הקטורת היא המבדק לכהונה הגדולה. רק מי שמחפש להקטיר קטורת למען העם כולו, ולא למען ההתנשאות האישית, ואפילו לא לשם התרוממות רוחנית של דבקות בה', בכוחו להיות כהן גדול והקטרתו תתקבל ברצון.
זו גם הסיבה, שמיד כשהחלה המגיפה בעם, לאחר שגם העם התלונן, הקטיר אהרון קטורת ועמד בין המתים ובין החיים, ועצר את המגיפה. לפי, שהקטורת היא גם סם המוות וגם סם החיים, מפני שהיא נוגעת בחיבור הנשמה לגוף, וכאשר מקטיר אותה אהרון הכהן "אוהב שלום ורודף שלום", מי שכל מהותו לחבר את כל חלקי העם, הרי שהמגיפה נעצרת.
ואכן, בסוף הפרשה, כתיקון לקרח, מקבלים הכהנים והלויים שורה ארוכה של מתנות כהונה ולוייה. לכאורה, הם מקבלים כיבודים ופינוקים של יחסנים ומורמים מעם, כולם צריכים לכבדם ולהעניק להם, אך התורה שבה ומדגישה את גודל האחריות והעבדות המוטלת עליהם. "...אהרון, אתה ובניך איתך, תשאו את עוון המקדש... תשאו את עוון כהונתכם". "וגם את אחיך מטה לוי... וילוו עליך, וישרתוך... ואל המזבח לא יקרבו, ולא ימותו...". מודגשת גודל האחריות והסכנה שבעבודת המקדש.
ובהמשך, 'התרומה' נקראת "משמרת תרומותי", זו לא מתנה, זה משמרת עם אחריות. וגם המעשר ללויים, הוא "חלף עבודתם", "ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד, והם ישאו עוונם", זו עבודה ואחריות.
ויהי רצון, שנזכה למנהיגים אמיתיים, הנושאים את משא העם על כתפיהם למען העם, שביתם אינו פרטי כי אם כללי, מבינים את גודל האחריות, ומרוממים את העם לחיבור עם אלוקיו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
