ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
ערב שבת חורפי וסגרירי אחד, סמוך לזמן הדלקת נרות, אזל לאחד מאברכי הישיבה, הדלק לתנור החימום שבביתו. הלך התלמיד לבית הרב קוק, וביקש רשות מהרבנית רענן לקחת דלק מהחבית שבביתה.
התפלאה הרבנית על הבקשה, ואמרה לו: "מה השאלה, בוודאי יכול אתה לקחת, ואינך צריך לבקש רשות".
התפלא האברך: "מה פירוש 'לא לבקש רשות', הרי הדלק הוא פרטי...".
כששמעה הרבנית את דבריו, היא חזרה ושאלה בפליאה: "פרטי? האם יש פה בבית דבר פרטי? ביתו של אבא ז"ל אינו פרטי, אלא עומד לשימוש הכלל!"...
ואכן, פעמים רבות נפתחה הדלת בבית הרב ללא נקישה, בפתח הופיעו עניים, ובני המשפחה אירחו אותם בלי לשאול שאלות. (לפי משמיע ישועה, עמ' 42).
יש כאן יסוד גדול, שהנחה את גדולי צדיקי ומנהיגי ישראל, הנהגת העם אינה שררה אלא עבדות, המנהיג הופך מאדם פרטי לעבד הציבור. וכפי שמצאנו (הוריות י') שרבן גמליאל רצה למנות לתפקיד חשוב את רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שלא היה להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! "שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם".
למעשה, זה אחד החוטים השוזרים את הוויכוח בין קרח למשה ואהרון. קרח רואה בתפקידיהם של משה ואהרון, שררה והתנשאות על עם ה'. יתכן, אפילו, שהוא ראה בכך התנשאות חיובית של דבקות בה', אך גם הוא רצה קרבת ה' ורצה להתנשא ולהתרומם בעצמו. לעומתו, משה ואהרון רואים בכך משימה, ומבינים את גודל התפקיד וההקרבה המוטלים על מי שנוטל תפקיד זה.
עניין זה שופך אור על כמה נקודות בפרשתנו. (כמובן, מי בא בסוד ה' לדעת את העומק העומד מאחורי הדרך הייחודית בה פעל ה' בפרשתנו, ובכל זאת אפשר לדרוש לפי המתגלה לנו).
מצאנו בפרשה, שמכל עבודות המקדש, דווקא הקטורת נבחרה להיות המבחן לבחירת הכהן הגדול. ונשאלת השאלה – מדוע דווקא הקטורת?
אולי אפשר לבאר לאור מה שהבאנו. קטורת מלשון 'קטר' בארמית, שמשמעותה בעברית – 'קשר'. ואכן, מצאנו שהקטורת עניינה לקשר ולחבר. הקטורת נוגעת בחוש הריח, והריח מצוי באף, "ישימו קטורה באפך". האף מצוי באמצע פניו של האדם, הן מימין לשמאל והן מלמעלה למטה. וכך גם בבית המקדש, מזבח הקטורת מצוי באמצע ההיכל, בין המנורה שבדרום לשולחן שבצפון, ובין ארון הברית שבקודש הקודשים למזבח העולה שבחצר.
הריח גם תלוי בנשימה, והנשימה מחברת את האוויר הרוחני לגוף הגשמי, והכרחית לקיום הנשמה האלוקית בגופנו, 'נשמת רוח – ריח חיים באפיו'. (לכן גם המלך המאחד את כל חלקי העם, נקרא – "רוח אפינו משיח ה'").
זו הסיבה שהקטרת הקטורת בקודש הקודשים עומדת במרכז עבודת יום הכיפורים, לפי שעניינה לכפר על עוונותינו, לשוב ולחבר בינינו ובין ה', ולקיים באפינו את רוח החיים.
לפיכך, הקטורת היא המבדק לכהונה הגדולה. רק מי שמחפש להקטיר קטורת למען העם כולו, ולא למען ההתנשאות האישית, ואפילו לא לשם התרוממות רוחנית של דבקות בה', בכוחו להיות כהן גדול והקטרתו תתקבל ברצון.
זו גם הסיבה, שמיד כשהחלה המגיפה בעם, לאחר שגם העם התלונן, הקטיר אהרון קטורת ועמד בין המתים ובין החיים, ועצר את המגיפה. לפי, שהקטורת היא גם סם המוות וגם סם החיים, מפני שהיא נוגעת בחיבור הנשמה לגוף, וכאשר מקטיר אותה אהרון הכהן "אוהב שלום ורודף שלום", מי שכל מהותו לחבר את כל חלקי העם, הרי שהמגיפה נעצרת.
ואכן, בסוף הפרשה, כתיקון לקרח, מקבלים הכהנים והלויים שורה ארוכה של מתנות כהונה ולוייה. לכאורה, הם מקבלים כיבודים ופינוקים של יחסנים ומורמים מעם, כולם צריכים לכבדם ולהעניק להם, אך התורה שבה ומדגישה את גודל האחריות והעבדות המוטלת עליהם. "...אהרון, אתה ובניך איתך, תשאו את עוון המקדש... תשאו את עוון כהונתכם". "וגם את אחיך מטה לוי... וילוו עליך, וישרתוך... ואל המזבח לא יקרבו, ולא ימותו...". מודגשת גודל האחריות והסכנה שבעבודת המקדש.
ובהמשך, 'התרומה' נקראת "משמרת תרומותי", זו לא מתנה, זה משמרת עם אחריות. וגם המעשר ללויים, הוא "חלף עבודתם", "ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד, והם ישאו עוונם", זו עבודה ואחריות.
ויהי רצון, שנזכה למנהיגים אמיתיים, הנושאים את משא העם על כתפיהם למען העם, שביתם אינו פרטי כי אם כללי, מבינים את גודל האחריות, ומרוממים את העם לחיבור עם אלוקיו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
