ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"סבוני גם סבבוני", שמא נמצא עדיין סדק כקופו של מחט, שמא ישנו עדיין קו אור דק של הצלה. הסיבוב נעשה צר עוד יותר, עוד יותר מתהדק המעגל, עוד יותר מקפידות הגזירות, עוד לא עתלית כמחנה הסגר, זה יותר מדי טוב, והיה המחנה בקפריסין. שם בצריפים לוהטים, רחוקים ומרוחקים מאחים שיכולים לעודד. אבל גם זה עוד לא מספק והנה בא הסיבוב השלישי - "סבוני כדבורים", עוד יותר מדי קרובה קפריסין לא"י, עוד יותר מדי חזקה בקרבם הרוח - יש צורך לעקוץ, יש צורך להקים זמזום יותר חזק, ללכלך, להשמיץ, להרעיש ולעקוץ. מכיון שזה "כל גויים", מול חזית אחידה זו אין לנו הצלה, אלא בחזית האחידה שלנו.
ובאמרנו את זה, ובחושנו את זה, הרינו גם מרגישים מה צריכים אנו את אותו הבטחון המופלא נחלת ישראל מדורי דורות את ה"בשם ה' כי אמילם", אשר רק במדה זאת, שנהיה חדורים מבטחון זה, לא יפגעו בנו לא ידכדכו את נפשנו, ונוכל להגיע לזמן של "דעכו כאש קוצים". בראש חודש, בהתחדש החודש אחרי אשר הגיע לדרגת החדלון, נולד מחדש, ו"עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה", ויודעים להתלכד ב"שלום עליכם" בריקוד נגד הלבנה - "דוד מלך ישראל חי וקיים!"
אכן, אין בטחון זה נקנה באמירה בעלמא, לא באמירה ערטילאית "לא נכנע" נוחלים את הנצחון. הבטחון היהודי המופלא אינו אלא תוצאה מדרך החיים המופלאה.
יום זה שאנו עומדים בו הוא התחלה לחודש שהוא מצוין בשני דברים אופיניים רק לו - בתקיעת שופר בכל בוקר, באמירת מזמור ה' אורי.
תקיעת שופר זאת אין לה החגיגיות אשר בראש השנה, בה היא מרמזת למלכות, תקיעת שופר זו אינה משולבת אף בתוך התפלה, אלא מעין סיום, מעין צידה לדרך ליום המעשה, ליחסי שכנים, ליחסי חברים, מעין סימן אזעקה לביקורת עצמית, להתעוררות עצמית. להזכיר כי הנה עוד שנה משנות חלוף חולפת ואיננה, כי אורח האדם בארץ, אורח נטה ללון. וכי יש לדאוג במשהו לעולם יציב בתוך עולם חולף, כי היום לעשותם, ומחר לקבל שכרם.
ויחד עם אותה התקיעה שעשויה כאילו להחריד, לזעזע, להוציא מידי שווי המשקל אשר כבר כ"כ התרגלנו אליו במשך השנה, בא מזמור העידוד של "ה' אורי". לכאורה, דבר והיפוכו, למעשה האחד כתולדה מהשני. כאן גנוז הכח היהודי, ב"זאת" אני בוטח, בזאת התורה, באלה המצוות. אם הננו מרגיזים את עצמנו, אם אנו שוברים במו ידינו את השריון העצמי אשר הקימונו לנו על תאות בנות חלוף, על מאויים בני רגע, על תרמית עצמית ורמאות אחרים, אם תובעים אנו מעצמנו את השלמות, אם איננו מסתפקים באמת לחצאין, אם הננו דורשים את חישול הרצון של "אחת שאלתי, אותה אבקש", הרי במדה זאת שאנו מצליחים בזה, אנו רוכשים לעצמנו את החסות האלקית, את ה"אגורה באהליך עולמים" - שני עולמים (ברכות לא, ב). "בזאת אני בוטח", בזאת התורה, את זה לא יגזלו מאתנו. מכאן לא יגרשו אותנו. "ואותו תראון" ובמקום שהיראה הגדולה ישנה, שם אין מקום ליראות קטנות, כמאמר החכם בחובות הלבבות. "ממי אירא... ממי אפחד", ירעשו, יגעשו יסובו יסובבו, ירעשו כדבורים ואף אם עקץ יעקצו, נתלכד סביב לזאת התורה, נבטח במעוזה, נחסה בצלה, וסופו של דבר כאשר "בשם ה' כי אמילם", "ידעכו כאש קוצים", ונזכה לראות בישועת ישראל. או"א.
(מכת"י)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
















