ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מצות עשה שהחוטא ישוב מחטאו ויתוודה חטאיו לפני ה' יתברך, שנאמר: "איש או אישה... והתודו את חטאתם".
מצוה לספר
קול גלגלי העגלה נשמע בכפר למרחוק. היהודים שלא היו רגילים לראות בכפרם הנידח עגלות של ממש, התקבצו ובאו לראות מי האורח שהגיע. אחד הנוסעים, בחור צעיר, קפץ מהעגלה ואמר לכל הנוכחים, כי בעגלה יושב לא אחר מאשר הבעל שם טוב הקדוש, שמתלבט האם להישאר בכפרם ליום הכיפורים שחל בעוד מספר ימים. לפני שיחליט האם להישאר או לא, מבקש הבעש"ט להיפגש עם גבאי בית הכנסת. הגבאים הוזעקו מיד למקום ונעמדו בדחילו ורחימו לפני הבעש"ט, שביקש מהם לספר לו על צורת תפילתו של השליח ציבור של העיירה, ביום הכיפורים. הם סיפרו לו את כל הפרטים, ובין היתר אמרו כי את הוידוי הש"ץ מזמר בניגון שמח במיוחד. הבעש"ט כששמע זאת ביקש מהם לקרוא לש"ץ, וכשהגיע שאלו לפשר העניין. הש"ץ בלב הומה מהתרגשות אמר: "בזמן שאני אומר את הוידוי, אני רואה בעיני רוחי את עבד המלך, שמנקה את חדר האוכל שהתלכלך כשאכלו בו כל משרתי המלך את ארוחתם. אין ספק כי העבד שיודע שהמלך צריך לבוא, מנקה בשמחה רבה את כל הלכלוך, מרוב אהבתו למלך. כך גם אני, בזמן הוידוי אני שמח על כך שאני זוכה לנקות את עצמי מהלכלוך, לכבודו של המלך". ענה הבעש"ט: "אם זאת כוונתך בשמחתך, אזי אשאר פה לשבות ביום הקדוש".
אחוז שרעפים ישב הקדוש ר' חיים מצאנז על כיסאו. החסידים היו רגילים למראה זה, שחזר על עצמו מידי ערב לאחר שגמר להדליק נרות חנוכה. אבל הערב היה שונה, מספר דקות קודם לכן התעלף בנו של הרבי, ר' ברוך, והחשש לשלומו היה מרובה. כולם מלמלו תהילים בכוונה עצומה, אבל לא העזו להפריע לרבם הקדוש בשעות קדושות אלו. לאחר שעה קלה חזר ר' ברוך, בנו של הרבי, כשהוא הולך על רגליו ונראה היה שברוך ה' חזר לעצמו. בגדיו היו רטובים לחלוטין מהמים הרבים ששפכו עליו בזמן עילופו על מנת שיתעורר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
11 - מצוות עשה לברך ברכת המזון
12 - מצוות עשה לעשות תשובה
13 - מצוות עשה לעשות תשובה
טען עוד
מצוה להורות
זה לשון הרמב"ם (הלכות תשובה א' א'):
"כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא... כיצד מתוודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".
עיקר הוידוי הוא בכוונת הלב שאכן חוזר בתשובה ומתחרט על עוונותיו, אחרת הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו. וכפי שהמשילו זאת בעלי המוסר, לאדם שנתפס על עברת זיוף כספים, והרי הוא צפוי לעונש כבד ביותר. אולם עקב תחנוניו המרובים, והטחותיו כי לעולם לא יחזור שוב על מעשה נפשע זה, נאות השופט לשחררו תמורת קנס כספי בלבד. לאחר ששוחרר הלך הוא ושילם את הקנס בכסף מזויף...
מצות הוידוי נוהגת בכל זמן ובכל עת. ובעיקר ביום הכיפורים, וכתב בעל ספר החינוך, שאם לא התוודה ביו"כ ביטל מצות עשה זאת. וזה לשון הברייתא:
"מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס שהיה אומר לתלמידיו: "שובו לפני מיתתכם יום אחד". אמרו: "וכי אדם יודע אימתי ימות שיעשה תשובה"? אמר להם: "בכל יום יאמר אדם היום אעשה תשובה שמא אמות למחר נמצאו כל ימיו באים בתשובה". (אבות דרבי נתן פרק כ"ט).
על עברות שבין אדם לחברו יתוודה רק לאחר שפייס את חברו. ובייחוד בעבירות כגון גזל שחייב להחזיר לחברו את ששייך לו, אחרת מעורר עליו קטרוגים בכך שמזכיר את עוונותיו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
