ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- שף ויתיב - הלכות קריאת תהילים
דין קריאת תהילים לאדם הסובל קשות
במסכת נדרים (מ, א) למדנו: כל המבקר את החולה מבקש עליו רחמים שיחיה, וכל שאין מבקר את החולה מבקש עליו רחמים שימות. ושאלה הגמ’ מה הכוונה שאם אינו מבקרו הרי הוא כמבקש שימות? אלא כל שאין מבקר חולה אין מבקש עליו רחמים לא שיחיה ולא שימות.
ופירש הר״ן דברי הגמ’ שלפעמים מותר להתפלל עבור אדם הנאנק ביסוריו שימות, וז״ל: "נראה בעיני דהכי קאמר, פעמים שצריך לבקש רחמים על החולה שימות כגון שמצטער החולה בחליו הרבה ואי אפשר לו שיחיה כדאמרינן בפרק הנושא (כתובות ק"ד), דכיון דחזאי אמתיה דרבי דעל כמה זימנין לבית הכסא ואנח תפילין וקא מצטער, אמרה יהי רצון שיכופו העליונים את התחתונים, כלומר דלימות רבי".
וכוונתו להסביר שאם אינו מבקר את החולה לא רק שאינו מועיל לו לחיות אלא אינו מועיל לו אפילו באותה הנאה שאם יותר טוב לו למות מלחיות היה מתפלל עליו שימות.
והראיה שנקט מאמתיה דרבי שהתפללה עליו שימות, ועוד שגרמה לתלמידים להפסיק מלהתפלל לרפואתו, מובאת כך בגמרא (במסכת כתובות קד,א): ״סליקא אמתיה דרבי לאיגרא (שפחתו של רבי יהודה הנשיא עלתה לגג) אמרה, עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי, יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים. כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער (כיון שראתה כמה שרבי הצטער), אמרה יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים, ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי (כיון שראתה שהתלמידים לא הפסיקו מלהתפלל לרפואתו) שקלה כוזא שדייא מאיגרא [לארעא], אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי (לקחה כלי מהגג והשליכתו לקרקע ושברתו, ומחמת כן הפסיקו התלמידים לרגע להתפלל ונפטר רבי).
וכן הוא בגמ’ (ב״מ פד,א) דרבי יוחנן בכה על מות ריש לקיש והיה צועק עד שאבדה דעתו, ובקשו חכמים עליו רחמים שימות.
ואכן בערוך השלחן (יו"ד שלה, ג) הביא את דברי הר"ן להלכה. וז״ל: לפעמים יש לבקש רחמים שימות, כגון שיש לו יסורים הרבה בחליו ואי אפשר לו שיחיה, כמעשה דרבי פרק "הנושא" (ר"ן שם). אולם הרבה אחרונים חלקו עליו וכתבו שאין להתפלל על החולה שימות כיון שדעת הר״ן לא הובאה בפוסקים.
לעומתם באגרות משה (חו"מ ח"ב סי’ ע"ד) כתב שאין לנו להתפלל כן, שרק לאנשים כר״ח בן דוסא וכדומה שתפלתן מקובלת יעשו כפסק הר״ן.
וכנ״ל כותב גם בשבט הלוי (חלק י’ סי’ כו) שאין דבר זה להתפלל שימות החולה ניתן ברשות כל אדם, ועוד שהפוסקים לא הביאו שיטת הר״ן בפסקיהם. ושוב כתב כן בתשובה אחרת (חלק י סימן רצב), וז״ל: "ודאי משמע דאין דבר זה נמסר לכל אדם, דמי יודע בכמה וכמה מקרים אם באמת כבר הזמן שלא להתפלל, ולהכי לא מביאים זה הפוסקים בפירוש, וכך שמעתי".
וכן הובא בשם הרב יעקב קנייבסקי זצ''ל (ארחות רבינו חלק א עמוד שלד אות י) שאין להתפלל על חולה שימות, דרק הר''ן פירש הגמ’ בנדרים בתפלה שימות החולה אולם ראשונים אחרים מפרשים אחרת.
והג''ר משה שטרנבוך שליט''א (תשובות והנהגות ח״ב סימן פב) הסביר שדברי הר״ן נאמרו רק על אדם שאיבד דעתו ואין לו דעת כלל ואינו ראוי לקיים המצוות ולדעת הרופאים לא שייך שיחזור שכלו לתפקד, אבל בכל אדם אף שמצטער טובא הלא דוחין שבת בשביל חיי שעה, שיכול באותה שעה לזכות להרבה לחזור בתשובה, וכמבואר בשם המאירי (בבה״ל ס״ס שכט), וכ״ש דלא להתפלל שימות בשעה שיכול לזכות לחיי נצח. ולדידן תלוי אם אין סיכוי שיחלים או שיחזור לדעתו והוא סובל מאוד, מותר להתפלל להקב״ה שלא יעניש אותו ביסורים ואם דינו למות ימות מיד, אבל אם הוא בדעה צלולה ראוי להתפלל לטובתו שהקב״ה ימחל לו בלי ייסורים אבל אין לבקש שימות, עכ״ד.
והוסיף שם מעשה רב מהגאון ר״ש רוזובסקי ראש ישיבת פונוביז’, שביקש ממבקריו בעת מחלתו האחרונה שיתפללו שהקב״ה יפרידנו מן היסורים או ע״י שהוא יעזוב, או שהיסורים יעזבו.
ועיין עוד בזה בשבט הלוי (חלק ח סי’ רנג), ובמשנה הלכות (חלק י’ סי’ רב) ובספר חקקי לב (יו"ד סימן נ) לגר"ח פלאג’י.
וגם הגר״ע יוסף (חזון עובדיה אבלות ח״א עמוד לט) נזקק לשאלה זו, וכתב שאם החולה מצטער מאוד מיסורין קשים והרופאים נתיאשו מחייו וטוב לו מותו מחייו, אם הדבר ברור שאין לחולה שום סיכוי לחיות יתפלל בלחש ויאמר: אנא ה’ חוסה נא וחמול על החולה פלוני להחיותו, ואם כבר נגזרה גזרה עליו בטל נא מעליו יסורין והטוב בעיניך עשה.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.

תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.

הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.













