ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
בעיה דומה עולה ביחס למלאכת מכה בפטיש. לכאורה החלק האחרון של כל עשייה, של כל יצירה, כלולה במלאכת המכה בפטיש. וכפי שרבה ורבי זירא מגדירים (שבת דף עה ע"ב) כל דבר שיש בו גמר מלאכה הוא מכה בפטיש!
האחת היא שמלאכת מכה בפטיש שלפי זה האיסור רחב מאוד, הוא קיים בכל אחת מהמלאכות.
בעיה נוספת היא בעיית הגבול בין מכה בפטיש ומלאכת בונה. בעיה זו באה לידי ביטוי בסוגיה (שם דף קב ע"ב) בהמשך.
הגמרא מציגה מחלוקות על שלושה מקרים, בכולם רב אומר שחייב משום בונה, ושמואל אומר שחייב משום מכה בפטיש: א. מסתת את האבן עד שהוא מוכן לחיבור בבניין. ב. נקיבת לול תרנגולים. ג. הידוק יתר בראש המעדר.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
13 - האם גם מלאכת בונה היא "מלאכה גרועה"?
14 - בין בונה ומכה בפטיש
15 - מה מייחד את תוספת יום הכיפורים?
טען עוד
מעניין שלכאורה היה מקום לשיטה נוספת: שהאיסור אינו מכה בפטיש, וגם לא בונה. לחילופין, היה מקום לחשוב על שיטה הסוברת שחייב משום מכה בפטיש וגם משום בונה!
המנחת חינוך באמת סובר כך. הוא אומר שוודאי שבכל אלו חייב גם משום מכה בפטיש. עולה שלפי המנחת חינוך זו המחלוקת: לפי שמואל, חייב רק משום מכה בפטיש. לפי רב, החיוב משום מכה בפטיש הוא בנוסף על החיוב משום בונה. כלומר: הדבר האחרון שנעשה לצורך הבניין אסור משום מכה בפטיש. בנוסף יתכן ואסור גם משום בונה.
פירוש נוסף מופיע בפני יהושע על הסוגיה. הוא מגדיר את איסור המכה בפטיש והבונה בדרכים שונות: מכה בפטיש זו ההכנה הסופית הדרושה כדי שהחפץ יהיה בר שימוש. הבונה הוא המחבר את החלקים ומשלים אותם לדבר אחד. אלו שתי הגדרות שונות, אך במצבים מסוימים ישנה התלבטות מהו המאפיין העיקרי. במקרים הללו רב ושמואל חולקים. מדוע? נראה שלפי שמואל, הכנת החפץ לשימוש הוא הדבר המרכזי שאדם בא לעשות, ולכן אם הפעולה הכינה את החפץ לשימוש, זה יהיה מכה בפטיש. אילו לא היה ניתן לזהות את ההכנה הסופית לשימוש אזי האיסור הוא משום בונה. רב, לעומתו, רואה את הבונה כמלאכה המרכזית, ואילו מלאכת מכה בפטיש תהיה רק אם אין אפשרות לשייך את הפעולה לאב מלאכה אחר, ואז נאמר שלמרות שאין אפשרות לשייך את הפעולה למלאכה אחרת, היא אסורה מפני שהיא משלימה את ההכנה לשימוש של בני האדם משום מכה בפטיש.
המאירי הולך בדרך זו האחרונה ביחס למחלוקת כולה. הוא אומר שזהו אופיה הקבוע והרגיל של מלאכת מכה בפטיש. כאשר נעשית פעולה שברור לנו שהיא מכינה דברים בעולם לשימוש, אך לא ניתן להגדיר את הפעולה תחת אבות המלאכה האחרים, אנו נמצאים במצב מורכב: יש פעולה שברור לנו שהיא מלאכה, היא פועלת במציאות באופן יצירתי, אך היא איננה כלולה באבות המלאכה האחרים. לדברים הללו נקרא 'מכה בפטיש'.
ניתן להבחין בכך בירושלמי (שבת פרק ז הלכה ב). שם נאמר שרבי יוחנן וריש לקיש הגדירו את כל הפעולות האסורות בשבת. מה שהצליחו לשייך תחת מלאכה מסוימת – שייכו, ומה שלא, הגדירו כ'מכה בפטיש'. לכאורה זה נשמע משונה: אם אין אפשרות למצוא אב מלאכה לפעולה, מדוע לאסור אותה ובדיעבד לקרוא לה 'מכה בפטיש'? נראה שהם סוברים כעיקרון של המאירי: המכה בפטיש זו הפעולה שברור לעינינו שהיא אסורה, אך היא אינה כלולה באבות המלאכה.
בעזרת ה' בהמשך נחדד את הנקודה שהערנו לעיל, ונגדיר את הבנייה במחובר לקרקע האסורה בשבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
