ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
אחרי התפילה, נכנס המשמש לחדר, והוציא את כותנתו של הצדיק, כשהיא רטובה ממש, ותלה אותה לייבוש. התפלא המאזין מאוד על העניין, והמשמש סיפר לו: "זהו מעשה בכל יום. אחר התפילה מוכרחים להחליף לו את הכותונת".
לאחר זמן, סיפר המאזין את אשר ראה להרב מטומשוב, אמר לו הרב: זה מה שאמר הפייטן, "זעות בלי לאות מחיל כסא", (לפי סיפורי חסידים, מועדים, מס' 36).
סיפור זה מבטא נקודה מאוד יסודית, שלימדו גדולי החסידות על עבודת התפילה, נקודה שמתאימה במיוחד לראש השנה שחל בשבת.
וכך אמר הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש): "צריך האדם ללמוד ולהרגיל את עצמו, שיתפלל אפילו הזמירות בקול נמוך, ויצעק בלחש , ויאמר הדבר בין בזמירות בין בלימוד בכל כוחו כדכתיב: כל עצמותי תאמרנה. והצעקה שתהיה מחמת דביקות, תהיה בלחש".
הבעש"ט מחדש מושג חדש, הנראה במבט ראשוני, כסותר את עצמו – 'צעקה בלחש', אך האמת היא שדווקא מי שצועק בלחש, מתעל את כל כוחותיו הפנימיים לעצם הדביקות בה'.
בסיפור, הצדיק לא צועק ולא עושה מעשים מיוחדים, שיוצרים רעש בחוץ. עבודתו היא בלחש ובשקט. למתבונן מבחוץ, נראה שאין הוא מתאמץ ומשקיע בתפילתו. אך האמת היא הפוכה, הצדיק משקיע ומתאמץ כל כך בתפילתו, עד שהוא מזיע מאוד.
את כוח דביקותו בה', הוא לא משקיע בצעקות ותנועות חיצוניות, אלא הוא מפנה את כל הכוח והמאמץ לצעקות בלחש. דווקא צעקה זו, לא 'מבזבזת' טיפת כוח על הקול החיצוני, והיא מאפשרת למתפלל להיות בדביקות גמורה בה', כי הדבקות היא עבודה פנימית.
אנו, אנשים פשוטים, איננו זוכים בדרך כלל לעלות למדריגה זו. אנו זקוקים דווקא לתפילות בקול, כדי להתעורר וקצת להתכוון. ובכל זאת, דומה שיש מצבים שאנו מונחים לנסות להידבק במשהו בעניין זה. כך לימדונו חז"ל, שבמרכז תפילתנו עומדת תפילת שמונה עשרה, תפילת לחש.
אך דומה שלעבודה זו כיוונו אותנו חז"ל בראש השנה שחל בשבת, עת איננו שומעים את השופר תוקע בקול, ובמקום זה אנו רק זוכים ל'זכרון תרועה' (ירושלמי). כשראש השנה חל בשבת, כביכול, יש קול תקיעה סמוי ופנימי בעולם, צעקה בלחש. דומה, שאם נטה את אוזנינו הפנימית, ונקשיב לקול השופר הפנימי הזה, נזכה לדבקות גדולה בה', ונזכה שה' יתן לנו חיים עוצמתיים וחזקים.
יש בכך משהו מנבואתו של אליהו הנביא, שה' מלמד אותו שה' לא בא ברוח, ברעש ובאש, כי אם "בקול דממה דקה" (מלכים א', יט). ושוב, יש בביטוי זה סתירה פנימית, קול ודממה לא הולכים ביחד, אלא שדווקא הדבק בה' כשם שהוא צועק לה' בלחש, כך הוא גם שומע את קול ה' מתוך הדממה.
וכך מצאנו, שביום א' של ראש השנה קוראים בהפטרה על חנה. בהפטרה זו נפקדת חנה בראש השנה ונולד שמואל הנביא. פקידה זו היא ראשיתו של מהלך גדול המשנה לטובה לנצח את פני ההיסטוריה של עם ישראל. בימי השופטים היה העם מפורד לשבטים, ושמואל הצליח לגבש אותו לעם, ולהמליך לעם מלך. שמואל גם מצא ביחד עם דוד את מקום ירושלים והמקדש (זבחים נד), העיר שמחברת את העם לנצח.
כל המהלך העצום הזה, החל בתפילתה של חנה, שלימדה לראשונה את סוד תפילת הלחש. "חנה היא מדברת על ליבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע, ויחשבה עלי לשיכורה". חז"ל (ברכות לא.) לומדים מחנה את הלכות תפילה, וביניהם "מכאן שאסור להגביה קולו בתפילתו". מכך שעלי חשב בתחילה שהיא שיכורה, אנו למדים שבאותה תקופה לא היה מקובל להתפלל באריכות בלחש (רד"ק שם), נמצא שהיא המקור לתפילת הלחש.
אם כך דווקא אותה צעקה אדירה של חנה, צעקה בלחש, שנבעה ממעמקי הלב, היא שהמשיכה לעולם את נשמתו הגדולה של שמואל.
ויהי רצון שנזכה בראש השנה הזה לדבקות פנימית ואמיתית בה', לצעוק אליו בכל מעמקי פנימיותינו, ולשמוע את קולו מתוך הדממה, קול שופר גדול לחירותינו, ונזכה לשנת גאולה וישועה! שנה טובה ומתוקה לנו ולכל בית ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
