ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
אם כך, צריך לבאר מדוע דוד לא בנה את בית המקדש? התשובה מצויה, לכאורה, בפסוקים הבאים:
"וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְּנִי אֲנִי הָיָה עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי: וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" (דהי"א כב, ז-ח).
עיון במדרש (פסיקתא רבתי [איש שלום] פיסקא ב - מזמור שיר חנוכת) מעורר את השאלה: האם הפסוקים בדברי הימים הובנו נכון? וזו לשון המדרש:
"דבר אחר 'מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת [הַבַּיִת לְדָוִד]'. בוא וראה, שלמה בונה את הבית והוא נקרא לשמו של דוד? – אלא דוד היה ראוי לבנותו, ובשביל דבר אחד לא בנה אותו, ואף על פי שחשב לבנותו בא נתן הנביא ואמר לו לא תבנה לי הבית. למה? 'כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי'. כיון ששמע דוד נתיירא. אמר: הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש ...אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך כל דמים ששפכת היו לפני קרבנות, שכן כתיב: 'כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי'. אמר ר"ש בן יוחאי: אין לפני אלא קרבנות, שנאמר: 'וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה'' (ויקרא א, ה).
על פי המדרש, הדמים ששפך דוד שקולים כנגד דמי הקורבנות, ובוודאי שאין הם סיבה הפוסלת אותו מלבנות בית מקדש, שבו יקריבו קורבנות לרוב.
גם השכל הישר מחייב להפריד בין רצח של חפים מפשע, גם אם בשוגג, לבין שפיכת דם במלחמה כנגד אויבי ישראל, הקמים עליו להשמידו, והמחרפים שם שמיים במעשיהם ובפיהם. היעלה על הדעת שמי שפחד מגוליית והיה בבחינת 'הירא ורך הלבב', יהיה ראוי לבנות את בית המקדש, ומי שחירף נפשו למות למען הכלל, ייפסל? אתמהה!
נציע אפשרות אחרת בנוגע לאזכור הדמים ששפך דוד. דמי המלחמות וסיכון נפשו של דוד, הם הם הסיבה לכך שהקב"ה יבנה בית לדוד, שהיה ראוי לבנות את בית המקדש, כפי שנאמר במדרש וכפי שניבאה לו אביגיל: "...כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה' לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת ה' אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ" (שמו"א כה, כח). אם כך, "דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי" מתייחסים לדמים אחרים, הדמים שנשפכו במלחמות אחים שהיו בימי דוד, בשתי תקופות. הראשונה, לאחר מות שאול. כל עוד שאול מָלַך, דוד נזהר מאוד שלא לפגוע, לא בשאול ולא בלוחמיו (כמתואר בשמו"א, פרקים כד ו-כו). עם מותו של שאול, הקים דוד את ממלכת יהודה, שבירתה בחברון.במשך כמה שנים נאבקו בדוד ובאנשיו חייליהם של אבנר ואיש בושת – מלחמת אחים. מלחמת האחים. השנייה, בימי דוד היתה במרד אבשלום, והיא מאוחרת לפסוקים אלה.
קושיה נוספת עולה מעיון נוסף בפסוק:
"וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי".
לכאורה, החצי השני של הפסוק, המשמש בסיס לדיון זה, איננו מוסיף דבר חדש על מה שמופיע בחציו הראשון, האם הוא מיותר? והרי ניתן לכתוב את הפסוק בדרך הבאה ואף פרט לא היה חסר: וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי! לכן, נסביר את הפסוק בדרך שהצענו לעיל: "וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ (דם זה נחשב לפני כדם הקורבנות) וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ (לכן, מן הראוי שאתה תזכה בזכות הגדולה של בנין הבית, ובכל זאת) לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי כִּי דָּמִים רַבִּים שָׁפַכְתָּ אַרְצָה לְפָנָי (במלחמת האחים הקשה שפרצה עם מותו של שאול)".
(הדברים מבוארים באריכות, בליווי מקורות נוספים בספרי 'צפנת שמואל, מלכות דוד, ג' חלקים, שיצא, בע"ה בקרוב, בהוצאת 'ארץ חמדה' ומגיד).
לפיכך ברור כי ידי חיילי צה"ל, תלמידיו של דוד המלך נקיות וטהורות, עלינו להיזהר מכל משמר מפני ריב בין אחים וקל וחומר, ח"ו, ממלחמה בין אחים.
נסיים בברכת חודש כסלו, חודש של ניצחונות ומיגור הרשע. בתפילה לשלום הפצועים ולהחזרת החטופים,
ונשלח תנחומים מקרב לב למשפחות הנופלים. באחדותנו ננצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
