ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- שיעורים נוספים בענין מלחמה
משפרצה המלחמה, הופיעו שלטים בכל הארץ שעליהם נכתב 'אין ימין ואין שמאל' (ביוזמת משרד פרסום, המצטט את סיסמת הבחירות של בני גנץ), וגם 'ביחד ננצח'. אלא שתוך זמן קצר החלו להופיע פוסטרים עם דמותו של בנימין נתניהו כשעל פניו כפות ידיים מגואלות בדם, המזכירות את הרוצחים ההם מרמאללה, ועליהם כתוב 'ביבי אשם'. נוסף על כך, עלילת "הכוחות שהוזזו מעזה להגן על המתנחלים", שלמעשה מטילה את האשמה למחדל הנורא על המתנחלים, הלכה וצברה תאוצה. לאחרונה החלו להופיע שלטי שנאה על 'המשתמטים הבוזזים'. לצערנו, אנו לא משוכנעים שזו המילה האחרונה בליבוי שנאה.
נעשו ניסיונות שונים לחיבור עם יריבינו, שעד כה הובילו בעיקר למפח נפש. לכאורה ייאוש. אם אפילו עכשיו אי אפשר להתאחד – מה כן יאחד אותנו?
יוסף לא מתחרט
מתוך התבוננות בפרשת יוסף ואחיו אנסה לדלות עקרונות שעשויים לעזור לנו. אפתח בתיאור פרשני־ספרותי (מבוסס על מה שכתבתי בספרי 'נחש הנחושת').
לעומת האחים המביעים חרטה על מעשיהם – לא מצאנו את יוסף מתחרט על הבאת הדיבה או על החלומות שהרגיזו את אחיו. אפשר שאת ייסוריו בעצם מכירתו לעבד, ואחר כך בעלילת השווא של אשת פוטיפר – ראה יוסף בתור כפרת עוונות, אך בוודאי לא ראה עצמו אשם. גם אם שגיתי – אמר לעצמו – זה לא מצדיק ניסיון לרצח אכזרי בצמא ורעב בתוך הבור, ולא את המכירה לעבד עולם במצרים. הוא נשא עיניו אל העתיד, וכפי שהורו לו חלומותיו, שאותם תפס כנבואה.
היה לו החוסן הנפשי הנדרש כדי להתקדם ולהצליח. תמיד נשא חן, תמיד היה בעמדת מנהיגות, גם בעומק בית האסורים. האומץ – כמעט החוצפה – לבוא היישר מבית הסוהר למלך מצרים ולאחר פתרון החלום הנאמר בביטחון עצמי משכנע, להוסיף ולייעץ לו כיצד לנהוג, היו תוצאה של בניין האישיות בכל אותן שנים קשות. בעצם יוסף ראה עצמו מלך, גם כשהיה עבד ומועמד לתלייה. כעת, כשהוא משנה למלך, הכין את עצמו לקראת מפגש עם אחיו. הוא כבר ידע שהרעב יגיע, וגם משפחתו תזדקק לתבואה שיצבור. נוסף על כך לימד עצמו להתאפק ולשלוט ברגשותיו.
כשהגיעו האחים והשתחוו לפניו, וכמעט כל חלומו הראשון התגשם, יצא ליבו אליהם ורחמיו התעוררו, וכמעט ויתר על השתחוויית בנימין, אחיו היחיד מאימו. אך כשנזכר בסכנה שתצמח אם לא יביאם לתיקון גמור, עצר בעצמו והמשיך במסלול שרקם במוחו בשנות הבדידות והריחוק. הוא זכר היטב את פרטי החלום ההוא, שטרם התגשם במלואו, ולא היה בכוונתו להחסיר ולו פרט אחד מהתוכנית הנבואית. "את הכול עשה יפה בעיתו לקיים החלומות כי ידע שיתקיימו באמת" (רמב"ן בראשית מב). הוא האשים אותם בריגול כפי שתכנן מראש, כדי להביא את בנימין. מאסרם בן שלושת הימים היה אבן יסוד לכל מה שייבנה אחר כך. יטעמו את טעמו של כלא נוכרי, רחוקים מהבית ומהמשפחה, כשהם מואשמים אשמת שווא ועתידם לוט בערפל. כך ירגישו את מה שעוללו לאחיהם שנזרק לבור ונמכר לישמעאלים.
הוא גם ידע שאם לא יבודד את שמעון, שיזם את ניסיון הרצח שלו (על פי רש"י), עלולה התוכנית כולה להיכשל. מלבד זאת היה עליו לנקום במי שהרע לו יותר מכולם והתכוון להורגו. לא קטנוניות הייתה כאן. על שמעון להרגיש עתה מה שהרגיש הוא: מופתע, חסר אונים ונקרע באחת ממשפחתו הגדולה. מעתה היה על שמעון לסמוך על האב הזקן שבו פגע כל כך, ועל אחיו שיעזרו לו וישכנעו את אביהם לשלוח את בנימין. רק כך יחל בתיקון חטאיו.
לאחר שלושה ימי מאסר, וכשהוא משאיר אצלו את שמעון, שמע יוסף את אחיו מתחרטים על האטימות שגילו במכירתו, ואז ידע שהתיקון בפתח. האחים חזרו לכנען, וימים קשים עברו על יוסף. הספק שב והתעורר – האם אכן תצלח תוכניתו? או שמא האב הזקן יתייאש מעתיד המשפחה המרוסקת? כשבאו אחיו בשנית והשתחוו לו כולם כאחד – הותרו ספקותיו. החלום הראשון התגשם במלואו.
אף שבנימין עמד כעת לפניו, שב יוסף והתאפק כדי להשלים את מלאכת ריפוי המשפחה. כעת העמיד אותם בניסיון של נטישת בנימין. כשיהיו מוכנים למסירות נפש למען בנה של רחל, צרת אימם, כשירחמו על אביהם הזקן שביקש להשאיר לו לפחות בן אחד מאשתו האהובה, ניתן יהיה לשקם את המשפחה באמת. אף לא רגע אחד קודם. או אז ניגש יהודה – מי שיעץ למכור אותו לעבד – והתנדב להישאר בעצמו עבד כדי להציל את בנימין אחיו. התיקון הושלם. יוסף התגלה לאחיו, והמשפחה שבה להתאחד.
הדרך הארוכה להנהגה
הציונות הדתית סברה מתחילה, כיוסף בשעתו, שהיא מיועדת לגדולה, להנהגה שתגיע בטבעיות ובהסכמת האחים. לאחר שנזרקה לבור – אנשיה גורשו מביתם, מקהילותיהם, מבתי הכנסת ומבתי הקברות שלהם – כעבד הנמכר לישמעאלים, התברר שהכול טעות. האפשרות היחידה הניצבת בפניה היא להתחיל במהלך ארוך הכולל אירועים קשים ולא נעימים.
האמונה בצדקת הדרך, הערכת היחסים ובנייתם המחודשת, צריכות לקבל את מלוא תשומת הלב. אל לנו לעסוק בהלקאה עצמית ובחרטה על מעשים ודברים שנאמרו על ידינו בעבר. כל אלו ואפילו יותר מאלו לא מצדיקים את הגירוש והשנאה. זו הדרך היחידה להגיע בסופו של תהליך להנהגה.
בתקופת הביניים הניסיון קשה מאוד. קשה להמשיך ולהזכיר שם שמיים, שמה של תורת ישראל, ולהנחיל אותם למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. שוב ושוב יהיה הקומץ בעל הכוח והממון שיאשים אותנו במשיחיות, יקרא לנו סהרורים, יתנכל לנו ולמנהיגינו. אבל רק להט האמונה יוכל לסחוף אחריו את רובו של העם, שקצה נפשו באידאולוגיה הישנה שכבר התפרקה מנכסיה. אין צורך 'לדאוג' לקב"ה ולמטרת הגאולה, כפי שסוברים מי שמנסים להמשיך ולאחוז בשיטת ה'אחווה' הישנה שבה האח האחד הולך שוב ושוב לראות בשלום אחיו, בעוד אלה מתנכלים לו וזורקים אותו שוב ושוב לבור – בעמונה, במעצרי שב"כ, בעינויים, בהרס בתים ויישובים, בהפקרת הכבישים, בלעג וביזוי בתקשורת, גם זו הציבורית הממומנת מכספי משלם המיסים.
בשנה האחרונה שנאת האחים ירדה למדרגה נמוכה במיוחד, כל זאת תחת הסמל המרקסיסטי הידוע לשמצה של האגרוף על רקע אדום, המזכיר ימים אפלים של רדיפת היהודים ודתם בידי היבסקציה – המחלקה היהודית של המשטר הקומוניסטי. היו אלה יהודים שטופי להט המהפכה שביקשו למחוק כל סממן של יהדות או לאומיות יהודית, כדי להשתלב ב'אחדות הפועלים העולמית'. הם רדפו באכזריות את אחיהם שומרי התורה והמצוות, גם את החילונים הלאומיים, שנתפסו כריאקציוניים, חשוכים, וסכנה לעתיד הנפלא שהמהפכה ביקשה להביא לעולם. הם כלאו אותם ואף גרמו להוצאת חלקם להורג. לא למותר לציין כי בזמן ה'טיהורים הגדולים' של סטאלין הוצאו גם יהודים אלה להורג. ככה הוא הגורל היהודי.
צאצאיהם האידאולוגיים מבקשים למחוק את היהדות מהפרהסיה בהפרעה לתפילות ברחובה של עיר ובגירוש דוכני תפילין. בעצם מנסים למחוק אותה גם מרשות היחיד כמו באיסור כנסים בעלי גוון דתי־שמרני באולמות ציבוריים, ואפילו בהפרעה לתפילות בתוך בתי כנסת ביום כיפור האחרון. כך גם בחסימת כבישים האסורה על פי חוק, באלימות פיזית ומילולית כלפי מי שהנראות שלו 'מקלקלת את הנוף' בסביבה החילונית, אפילו בהתערטלות בתוך עיר חרדית.
החפץ בתיקון צריך להפריד בין הקבוצות השונות. המיעוט הקטן, המתסיס והעוין – כלפיו יש לפעול בנחישות, לעצור את האלימות שלו, להעמיד לדין מי שעברו על החוק ולהעניש אותם. יש להביא לכך שבעלי תפקידים לא ינצלו את הכוח השלטוני והכלכלי להתנכל אלינו.
בד בבד, יש להתחבר למי שמתחרטים על שהיו פסיביים כשהתנכלו אלינו, ולמי שהתנכלו אבל מתחרטים על שעוללו לנו. כשנשלב ידיים, נוכל להתמודד מול זורעי השנאה ופועלי האלימות, עד שישובו אף הם למעגל האחווה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
