כיצד מתפייסים? | הרב אברהם וסרמן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
צבא ומלחמה
שיעורים נוספים בענין מלחמה

קטגוריה משנית

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הסכסוך המכוער שהתרחש כאן עד מלחמת חרבות ברזל, הלך והידרדר מיום ליום. אף שהשנאה לנתניהו ולימין בכלל בולטת מאוד, הרי שחוד החנית מופנה כלפי הציונות הדתית ונציגיה, באזהרה מפני 'חוקי דיקטטורה משיחיים'.
משפרצה המלחמה, הופיעו שלטים בכל הארץ שעליהם נכתב 'אין ימין ואין שמאל' (ביוזמת משרד פרסום, המצטט את סיסמת הבחירות של בני גנץ), וגם 'ביחד ננצח'. אלא שתוך זמן קצר החלו להופיע פוסטרים עם דמותו של בנימין נתניהו כשעל פניו כפות ידיים מגואלות בדם, המזכירות את הרוצחים ההם מרמאללה, ועליהם כתוב 'ביבי אשם'. נוסף על כך, עלילת "הכוחות שהוזזו מעזה להגן על המתנחלים", שלמעשה מטילה את האשמה למחדל הנורא על המתנחלים, הלכה וצברה תאוצה. לאחרונה החלו להופיע שלטי שנאה על 'המשתמטים הבוזזים'. לצערנו, אנו לא משוכנעים שזו המילה האחרונה בליבוי שנאה.
נעשו ניסיונות שונים לחיבור עם יריבינו, שעד כה הובילו בעיקר למפח נפש. לכאורה ייאוש. אם אפילו עכשיו אי אפשר להתאחד – מה כן יאחד אותנו?

יוסף לא מתחרט
מתוך התבוננות בפרשת יוסף ואחיו אנסה לדלות עקרונות שעשויים לעזור לנו. אפתח בתיאור פרשני־ספרותי (מבוסס על מה שכתבתי בספרי 'נחש הנחושת').
לעומת האחים המביעים חרטה על מעשיהם – לא מצאנו את יוסף מתחרט על הבאת הדיבה או על החלומות שהרגיזו את אחיו. אפשר שאת ייסוריו בעצם מכירתו לעבד, ואחר כך בעלילת השווא של אשת פוטיפר – ראה יוסף בתור כפרת עוונות, אך בוודאי לא ראה עצמו אשם. גם אם שגיתי – אמר לעצמו – זה לא מצדיק ניסיון לרצח אכזרי בצמא ורעב בתוך הבור, ולא את המכירה לעבד עולם במצרים. הוא נשא עיניו אל העתיד, וכפי שהורו לו חלומותיו, שאותם תפס כנבואה.
היה לו החוסן הנפשי הנדרש כדי להתקדם ולהצליח. תמיד נשא חן, תמיד היה בעמדת מנהיגות, גם בעומק בית האסורים. האומץ – כמעט החוצפה – לבוא היישר מבית הסוהר למלך מצרים ולאחר פתרון החלום הנאמר בביטחון עצמי משכנע, להוסיף ולייעץ לו כיצד לנהוג, היו תוצאה של בניין האישיות בכל אותן שנים קשות. בעצם יוסף ראה עצמו מלך, גם כשהיה עבד ומועמד לתלייה. כעת, כשהוא משנה למלך, הכין את עצמו לקראת מפגש עם אחיו. הוא כבר ידע שהרעב יגיע, וגם משפחתו תזדקק לתבואה שיצבור. נוסף על כך לימד עצמו להתאפק ולשלוט ברגשותיו.
כשהגיעו האחים והשתחוו לפניו, וכמעט כל חלומו הראשון התגשם, יצא ליבו אליהם ורחמיו התעוררו, וכמעט ויתר על השתחוויית בנימין, אחיו היחיד מאימו. אך כשנזכר בסכנה שתצמח אם לא יביאם לתיקון גמור, עצר בעצמו והמשיך במסלול שרקם במוחו בשנות הבדידות והריחוק. הוא זכר היטב את פרטי החלום ההוא, שטרם התגשם במלואו, ולא היה בכוונתו להחסיר ולו פרט אחד מהתוכנית הנבואית. "את הכול עשה יפה בעיתו לקיים החלומות כי ידע שיתקיימו באמת" (רמב"ן בראשית מב). הוא האשים אותם בריגול כפי שתכנן מראש, כדי להביא את בנימין. מאסרם בן שלושת הימים היה אבן יסוד לכל מה שייבנה אחר כך. יטעמו את טעמו של כלא נוכרי, רחוקים מהבית ומהמשפחה, כשהם מואשמים אשמת שווא ועתידם לוט בערפל. כך ירגישו את מה שעוללו לאחיהם שנזרק לבור ונמכר לישמעאלים.
הוא גם ידע שאם לא יבודד את שמעון, שיזם את ניסיון הרצח שלו (על פי רש"י), עלולה התוכנית כולה להיכשל. מלבד זאת היה עליו לנקום במי שהרע לו יותר מכולם והתכוון להורגו. לא קטנוניות הייתה כאן. על שמעון להרגיש עתה מה שהרגיש הוא: מופתע, חסר אונים ונקרע באחת ממשפחתו הגדולה. מעתה היה על שמעון לסמוך על האב הזקן שבו פגע כל כך, ועל אחיו שיעזרו לו וישכנעו את אביהם לשלוח את בנימין. רק כך יחל בתיקון חטאיו.
לאחר שלושה ימי מאסר, וכשהוא משאיר אצלו את שמעון, שמע יוסף את אחיו מתחרטים על האטימות שגילו במכירתו, ואז ידע שהתיקון בפתח. האחים חזרו לכנען, וימים קשים עברו על יוסף. הספק שב והתעורר – האם אכן תצלח תוכניתו? או שמא האב הזקן יתייאש מעתיד המשפחה המרוסקת? כשבאו אחיו בשנית והשתחוו לו כולם כאחד – הותרו ספקותיו. החלום הראשון התגשם במלואו.
אף שבנימין עמד כעת לפניו, שב יוסף והתאפק כדי להשלים את מלאכת ריפוי המשפחה. כעת העמיד אותם בניסיון של נטישת בנימין. כשיהיו מוכנים למסירות נפש למען בנה של רחל, צרת אימם, כשירחמו על אביהם הזקן שביקש להשאיר לו לפחות בן אחד מאשתו האהובה, ניתן יהיה לשקם את המשפחה באמת. אף לא רגע אחד קודם. או אז ניגש יהודה – מי שיעץ למכור אותו לעבד – והתנדב להישאר בעצמו עבד כדי להציל את בנימין אחיו. התיקון הושלם. יוסף התגלה לאחיו, והמשפחה שבה להתאחד.

הדרך הארוכה להנהגה
הציונות הדתית סברה מתחילה, כיוסף בשעתו, שהיא מיועדת לגדולה, להנהגה שתגיע בטבעיות ובהסכמת האחים. לאחר שנזרקה לבור – אנשיה גורשו מביתם, מקהילותיהם, מבתי הכנסת ומבתי הקברות שלהם – כעבד הנמכר לישמעאלים, התברר שהכול טעות. האפשרות היחידה הניצבת בפניה היא להתחיל במהלך ארוך הכולל אירועים קשים ולא נעימים.
האמונה בצדקת הדרך, הערכת היחסים ובנייתם המחודשת, צריכות לקבל את מלוא תשומת הלב. אל לנו לעסוק בהלקאה עצמית ובחרטה על מעשים ודברים שנאמרו על ידינו בעבר. כל אלו ואפילו יותר מאלו לא מצדיקים את הגירוש והשנאה. זו הדרך היחידה להגיע בסופו של תהליך להנהגה.
בתקופת הביניים הניסיון קשה מאוד. קשה להמשיך ולהזכיר שם שמיים, שמה של תורת ישראל, ולהנחיל אותם למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו. שוב ושוב יהיה הקומץ בעל הכוח והממון שיאשים אותנו במשיחיות, יקרא לנו סהרורים, יתנכל לנו ולמנהיגינו. אבל רק להט האמונה יוכל לסחוף אחריו את רובו של העם, שקצה נפשו באידאולוגיה הישנה שכבר התפרקה מנכסיה. אין צורך 'לדאוג' לקב"ה ולמטרת הגאולה, כפי שסוברים מי שמנסים להמשיך ולאחוז בשיטת ה'אחווה' הישנה שבה האח האחד הולך שוב ושוב לראות בשלום אחיו, בעוד אלה מתנכלים לו וזורקים אותו שוב ושוב לבור – בעמונה, במעצרי שב"כ, בעינויים, בהרס בתים ויישובים, בהפקרת הכבישים, בלעג וביזוי בתקשורת, גם זו הציבורית הממומנת מכספי משלם המיסים.
בשנה האחרונה שנאת האחים ירדה למדרגה נמוכה במיוחד, כל זאת תחת הסמל המרקסיסטי הידוע לשמצה של האגרוף על רקע אדום, המזכיר ימים אפלים של רדיפת היהודים ודתם בידי היבסקציה – המחלקה היהודית של המשטר הקומוניסטי. היו אלה יהודים שטופי להט המהפכה שביקשו למחוק כל סממן של יהדות או לאומיות יהודית, כדי להשתלב ב'אחדות הפועלים העולמית'. הם רדפו באכזריות את אחיהם שומרי התורה והמצוות, גם את החילונים הלאומיים, שנתפסו כריאקציוניים, חשוכים, וסכנה לעתיד הנפלא שהמהפכה ביקשה להביא לעולם. הם כלאו אותם ואף גרמו להוצאת חלקם להורג. לא למותר לציין כי בזמן ה'טיהורים הגדולים' של סטאלין הוצאו גם יהודים אלה להורג. ככה הוא הגורל היהודי.
צאצאיהם האידאולוגיים מבקשים למחוק את היהדות מהפרהסיה בהפרעה לתפילות ברחובה של עיר ובגירוש דוכני תפילין. בעצם מנסים למחוק אותה גם מרשות היחיד כמו באיסור כנסים בעלי גוון דתי־שמרני באולמות ציבוריים, ואפילו בהפרעה לתפילות בתוך בתי כנסת ביום כיפור האחרון. כך גם בחסימת כבישים האסורה על פי חוק, באלימות פיזית ומילולית כלפי מי שהנראות שלו 'מקלקלת את הנוף' בסביבה החילונית, אפילו בהתערטלות בתוך עיר חרדית.
החפץ בתיקון צריך להפריד בין הקבוצות השונות. המיעוט הקטן, המתסיס והעוין – כלפיו יש לפעול בנחישות, לעצור את האלימות שלו, להעמיד לדין מי שעברו על החוק ולהעניש אותם. יש להביא לכך שבעלי תפקידים לא ינצלו את הכוח השלטוני והכלכלי להתנכל אלינו.
בד בבד, יש להתחבר למי שמתחרטים על שהיו פסיביים כשהתנכלו אלינו, ולמי שהתנכלו אבל מתחרטים על שעוללו לנו. כשנשלב ידיים, נוכל להתמודד מול זורעי השנאה ופועלי האלימות, עד שישובו אף הם למעגל האחווה.

מתוך העיתון 'בשבע'

שיעורים נוספים בענין מלחמה

הרב אברהם וסרמן

רב בישיבת רמת גן ורבה של קהילת 'גבורות מרדכי' בגבעתיים

תורה והלכות ציבור
הציונות הדתית מתה, תחי הדתיות הלאומית!
אב תשפ
49 דק'
היחס למי שאינו שומר מצוות
יבואו אלה ויכפרו על אלה
מתוך כנס הושענא רבה התשס"ו
כנס הושענא רבה תשס"ו
והגדת לבנך
אין שאלה אפיקורסית
ניסן תשע"ו
הדרך להנהגה
בין כנפי החזון למציאות המעשית
ז' אדר תשפ"א

שיעורים נוספים בענין מלחמה

שיעורים נוספים בענין מלחמה
במעלות קדושים
הרב רפאל וסרטיל | אדר א תשפ"ד
56 דק'
שיעורים נוספים
על צבא וגבורה
השיעור התקיים בישיבת בני-צבי
הרב זאב קרוב | כ"ב טבת התש"ע
1:15
שיעורים נוספים
דברים על הספר 'תורת מלך'
לאחר מעצר הרבנים
הרה"ג דוב ליאור והרה"ג יעקב יוסף
9 דק'
חידושים ברפואת נשים תשס"ט
אישות בזמן מלחמה
מתוך כנס חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט
הרב יונתן אלרן | יח' טבת תשס"ט

שיעורים נוספים בענין מלחמה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

חבלי משיח
הניגון של אברהם אבינו
הרב מרדכי הוכמן | אלול תש"ע
אחדות ומחלוקות
יום ז' מר-חשוון - יש לו כוח מיוחד לאחדות בני ישראל
הרב אליהו ממן | חשוון תשע"ב
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליעזר מלמד
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב אליקים לבנון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב מרדכי גרינברג
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב אליהו ברין

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז