ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
הרב צבי יהודה התגורר בקרבת מקום למשפחת רענן, אכל בביתם בשבתות, והרב רענן אף חלק עימו את ניהול ישיבת מרכז הרב, כך שהיה ביניהם קשר אמיץ מאוד.
הרב רענן נפטר בשבת. כשהגיע השמועה על פטירתו התמלאו תלמידיו צער, שכן היה אהוב מאוד, אך על פניו של הרב צבי יהודה, שהתבשר על פטירת קרוב המשפחה בן גילו האחרון, לא ניכרו צער וכאב.
התלמידים סעדו עם הרב צבי יהודה והתקשו לשיר, אך הרב דחק בהם שישירו כרגיל, ואמר דברי תורה.
לפתע נכנסה הרבנית ציפורה, ביתו של הרב רענן, וזעקה בבכי: "אבא אבא", אך הרב לחש לה: "ציפורה, שבת", והיא נרגעה.
תמה סעודה שלישית, התפללו ערבית, והרב הבדיל.
ברגע שהרב סיים את ההבדלה, הוא פרץ בזעקות שבר נוראיות. הרב בכה והתייפח, עד שכל התלמידים הזדעזעו מעוצמת הבכי, ויצאו מהחדר, הם לא יכלו לשאת את עוצמת הכאב (משמיע ישועה עמ' 45).
__________________
שנת תש"ם. שבת קודש פרשת אמור.
לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית במערת המכפלה, צועדת קבוצה גדולה של מתפללים בשירה וריקודים ברחובות חברון.
לפתע, בכניסה לבית הדסה בחברון, מתרחש פיגוע נורא. קבוצת מחבלים משליכה מטעני חבלה, רימוני יד ויורה בגבם של הצועדים. שישה יהודים נהרגים ורבים נפצעים.
תוך כמה שעות מגיעים למקום שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים.
לתדהמתם, הם מוצאים את תושבי המקום, עדי הראיה לרצח הנורא, שסיימו רק לפני זמן קצר למנות את מתיהם, יושבים סביב שולחן השבת ו... שרים זמירות שבת בקול נוגה.
הרב משה לוינגר זצ"ל קם לקראת האורחים, והסביר: "השבת גדולה יותר מהמוות ומהעולם הזה".... אחר כך פרץ בבכי, ודרש לפעול ביד קשה מול האויבים.
יש כאן לימוד גדול ועמוק המתאים לפרשת אמור.
ידוע שיש בעולם שלושה מימדים – מימד המקום, מימד הזמן, ומימד האנשים, המונים עש"ן – עולם, שנה, נפש.
לכל אחד מהמימדים הללו יש נקודת קדושה, נקודה שמתעלה ומעלה מעל הרובד החולי הרגיל. במקום יש לנו את המקומות הקדושים – ארץ ישראל, ירושלים והמקדש. בזמן יש לנו זמנים קדושים – שבת ומועדים, ובאנשים יש לנו את האנשים הקדושים – כוהנים וכוהן גדול.
הפרשה שלנו עוסקת בעיקרה בקדושת הכהונה, בקדושת הזמן, וקצת גם בקדושת המקדש.
לנקודות הקדושות הללו יש משמעות עצומה, הם מוציאות אותנו משטף החיים הרגיל, הסוחף אותנו לעיתים רבות למקומות נמוכים ולשכחת אלוקים, ומזכירות לנו שוב ושוב שהאדם אינו בהמה, יש בו רוחניות נעלה וגעגוע לקרבת אלוקים.
השבת מהווה את הנקודה המרימה את היהודי מחיי החולין לחיי הרוח, מהווה מעין עולם הבא, ומחברת אותנו לקרבת ה'. לכן, כמו בסיפורים שהבאנו על אנשים גדולים אלו, (ויהי רצון שה' לא יביאנו לידי ניסיון), השבת גם בזמנים קשים מרוממת את היהודי טפח מעל הקרקע.
הדרך לעשות זאת כתובה גם היא בפרשתנו בנוגע לכהן הגדול, שעליו נאסר להיטמא למת, אפילו לאביו ואימו, מפני ש"מן המקדש לא יצא, ולא יחלל את מקדש אלוקיו". כלומר, המוות בא לעולם בעקבות חטא אדם הראשון, ולכן מלמדים את הכהן הגדול, שעליו להיות שקוע במחשבותיו בתודעה של גובה ורוחניות, לחיות כל ימי בתודעה פנימית של בית מקדש ושלמות, ולא לחשוב אודות המוות והחטא, ואז הוא יהיה ראוי למשימתו הרוחנית הקדושה.
וכך נהגו אותם גדולים בשבתות, שחיו גם בתוך הקושי והצער, בתודעה של "מעין עולם הבא", וכפי שנאמר שבשבת יחוש היהודי תחושת שלמות, "כאילו כל מלאכתך עשויה".
ויהי רצון שנזכה תמיד לקבל שבתות מתוך רוב שמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
