ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
הרב צבי יהודה התגורר בקרבת מקום למשפחת רענן, אכל בביתם בשבתות, והרב רענן אף חלק עימו את ניהול ישיבת מרכז הרב, כך שהיה ביניהם קשר אמיץ מאוד.
הרב רענן נפטר בשבת. כשהגיע השמועה על פטירתו התמלאו תלמידיו צער, שכן היה אהוב מאוד, אך על פניו של הרב צבי יהודה, שהתבשר על פטירת קרוב המשפחה בן גילו האחרון, לא ניכרו צער וכאב.
התלמידים סעדו עם הרב צבי יהודה והתקשו לשיר, אך הרב דחק בהם שישירו כרגיל, ואמר דברי תורה.
לפתע נכנסה הרבנית ציפורה, ביתו של הרב רענן, וזעקה בבכי: "אבא אבא", אך הרב לחש לה: "ציפורה, שבת", והיא נרגעה.
תמה סעודה שלישית, התפללו ערבית, והרב הבדיל.
ברגע שהרב סיים את ההבדלה, הוא פרץ בזעקות שבר נוראיות. הרב בכה והתייפח, עד שכל התלמידים הזדעזעו מעוצמת הבכי, ויצאו מהחדר, הם לא יכלו לשאת את עוצמת הכאב (משמיע ישועה עמ' 45).
__________________
שנת תש"ם. שבת קודש פרשת אמור.
לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית במערת המכפלה, צועדת קבוצה גדולה של מתפללים בשירה וריקודים ברחובות חברון.
לפתע, בכניסה לבית הדסה בחברון, מתרחש פיגוע נורא. קבוצת מחבלים משליכה מטעני חבלה, רימוני יד ויורה בגבם של הצועדים. שישה יהודים נהרגים ורבים נפצעים.
תוך כמה שעות מגיעים למקום שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים.
לתדהמתם, הם מוצאים את תושבי המקום, עדי הראיה לרצח הנורא, שסיימו רק לפני זמן קצר למנות את מתיהם, יושבים סביב שולחן השבת ו... שרים זמירות שבת בקול נוגה.
הרב משה לוינגר זצ"ל קם לקראת האורחים, והסביר: "השבת גדולה יותר מהמוות ומהעולם הזה".... אחר כך פרץ בבכי, ודרש לפעול ביד קשה מול האויבים.
יש כאן לימוד גדול ועמוק המתאים לפרשת אמור.
ידוע שיש בעולם שלושה מימדים – מימד המקום, מימד הזמן, ומימד האנשים, המונים עש"ן – עולם, שנה, נפש.
לכל אחד מהמימדים הללו יש נקודת קדושה, נקודה שמתעלה ומעלה מעל הרובד החולי הרגיל. במקום יש לנו את המקומות הקדושים – ארץ ישראל, ירושלים והמקדש. בזמן יש לנו זמנים קדושים – שבת ומועדים, ובאנשים יש לנו את האנשים הקדושים – כוהנים וכוהן גדול.
הפרשה שלנו עוסקת בעיקרה בקדושת הכהונה, בקדושת הזמן, וקצת גם בקדושת המקדש.
לנקודות הקדושות הללו יש משמעות עצומה, הם מוציאות אותנו משטף החיים הרגיל, הסוחף אותנו לעיתים רבות למקומות נמוכים ולשכחת אלוקים, ומזכירות לנו שוב ושוב שהאדם אינו בהמה, יש בו רוחניות נעלה וגעגוע לקרבת אלוקים.
השבת מהווה את הנקודה המרימה את היהודי מחיי החולין לחיי הרוח, מהווה מעין עולם הבא, ומחברת אותנו לקרבת ה'. לכן, כמו בסיפורים שהבאנו על אנשים גדולים אלו, (ויהי רצון שה' לא יביאנו לידי ניסיון), השבת גם בזמנים קשים מרוממת את היהודי טפח מעל הקרקע.
הדרך לעשות זאת כתובה גם היא בפרשתנו בנוגע לכהן הגדול, שעליו נאסר להיטמא למת, אפילו לאביו ואימו, מפני ש"מן המקדש לא יצא, ולא יחלל את מקדש אלוקיו". כלומר, המוות בא לעולם בעקבות חטא אדם הראשון, ולכן מלמדים את הכהן הגדול, שעליו להיות שקוע במחשבותיו בתודעה של גובה ורוחניות, לחיות כל ימי בתודעה פנימית של בית מקדש ושלמות, ולא לחשוב אודות המוות והחטא, ואז הוא יהיה ראוי למשימתו הרוחנית הקדושה.
וכך נהגו אותם גדולים בשבתות, שחיו גם בתוך הקושי והצער, בתודעה של "מעין עולם הבא", וכפי שנאמר שבשבת יחוש היהודי תחושת שלמות, "כאילו כל מלאכתך עשויה".
ויהי רצון שנזכה תמיד לקבל שבתות מתוך רוב שמחה!
כלי יקר על הפרשה הסבר דברי המדרש שיו"ט ראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות
כלי יקר פרשת אמור חלק ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
