ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
ההורים הצטרפו למושבה פתח תקווה, ואילו האח הגדול הלך להיות ממייסדי חדרה. באותם ימים, מגיפת הקדחת הפילה חללים רבים בראשוני המושבות, וההתיישבות הייתה כרוכה במסירות נפש אמיתית.
למרבה הצער, לא עברו ימים רבים, והאב והאח הגדול נדבקו בקדחת ומתו. מבני המשפחה נותרו בחיים רק אישה אלמנה, נער רך בשנים, וחלום גדול על שיבת ישראל לארצם. לא היה בכוחם להחזיק משק חקלאי, והם עלו לירושלים עיר הקודש, שם למד ר' בן ציון בישיבות הקדושות, הקים משפחה גדולה בביתו שבשכונת מאה שערים, והשריש בליבות צאצאיו את אהבת התורה והארץ.
חלפו קרוב ל60 שנה, הישוב היהודי בארץ הלך והתעצם, מדינה יהודית עמדה לקום, ומלחמה גדולה פרצה בארץ. ירושלים הופגזה קשות, ויושביה שמו שקי חול בחלונות בתיהם, כדי לעצור את רסיסי הפגזים.
סבא ר' בן ציון כבר היה זקן, ונכדיו הגדולים הלכו לשדה הקרב, ללחום באויב ולהמשיך את אשר החלו אבות אבותיהם. בבית נותרו רק הסב הזקן ובני משפחה רכים, שלא היה בכוחם לשאת שקי חול.
מה יעשו? כיצד יגנו על חלון ביתם?
באותה שעה, נזכר סבי בפסוק מפרשת בהעלותך, אותו אמר משה בעת שנסע ארון ברית ה' לפני בני ישראל – "קומה ה', ויפוצו אויביך, וינוסו משנאיך מפניך". מפסוק זה אנו למדים, שארון ה' (ובו מונחים שברי הלוחות) היה יוצא עם בני ישראל למלחמה, ובכוח קדושתו הוא מפיץ את האויבים ומניס את שונאי ישראל שהם שונאי ה' (רש"י שם).
אמר סבי לעצמו, אמנם שברי לוחות אין לי בארון, אך יש לי ארון ובו ספרי קודש רבים, שבעזרת ה' יגנו עלינו בכוח קדושתם מפגזי האויב. מיד פתח את ארון הספרים שלו, וקרא מתוך תפילה גדולה את הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך...", הוציא את הספרים והניחם בחלונות ביתו.
ומספרים, שבקרבת הבית נפל פגז, ורסיס ממנו עף לתוך הבית עד לעריסת התינוקת, אך היא ניצלה ולא נפגעה כלל...
סיפור זה חורז נקודות רבות מפרשת בהעלותך, והוא כל כך אקטואלי לימים אלה.
חז"ל אמרו שהפרשיה הקצרה העוסקת במסע הארון ובמנוחת הארון היא בעצם חומש שלם – ספר, העומד בפני עצמו בתורה (שבת קטז). אמירה זו מלמדת על המשקל העצום שהעניקו חז"ל לפסוקים אלו.
פרשיה זו באה בסיומם של פרשות במדבר-נשא-תחילת בהעלותך. למעשה בפרשות אלו התורה מסדרת את מחנה בני ישראל, ההולך לכבוש את ארץ ישראל. יש מפקד של כל יוצאי הצבא, סידור המחנה לשבטים ודגלים, חלוקת התפקידים לבני לוי שנושאים את המשכן במרכז המחנה, קדושת המחנה ממנו משלחים את הטמאים, ומתקדשים בענייני עריות (סוטה ונזיר) ועוד.
ואז בפרשתנו המחנה יוצא ב – כ אייר בדרכו לארץ ישראל, כפי שאומר משה ליתרו: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם". במרכז המחנה הצבאי, ההולך לכבוש את הארץ, נמצאים בני לוי והמשכן, ולפניו ארון ברית ה', וכך שורה השכינה במחנה, ואויבי ה' נסים מפניו.
כמה זקוקים אנו כיום, כל חלקי האומה, לאמירה חשובה זו. לתת מקום וחשיבות לכל חלק בעם. לכל שבט וכל דגל, ליוצאי הצבא בישראל, ולבני לוי נושאי המשכן. והכל תלוי בכך, שבראש המחנה ילך ארון ברית ה' ובתוכו התורה הקדושה, נקרא כולנו בשם ה', ונדע כולנו על מה אנו נלחמים, ובשם מה אנו נלחמים.
ויהי רצון, שנזכה שתשרה בקרבנו השכינה ויתקיים בנו הפסוק "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך"!
לעילוי נשמת, חברי ר' אלון ויס הי"ד, איש תורה וחסד, שאף כסב לנכדה, התנדב ללחום מלחמות ה' בעזה, ועלה בסערה השמימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











