ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
א. הגברת התנועה שכבר קיימת, של לא יהודים שרוצים לשמור שבע מצוות בני נח
ב. עידוד גרי צדק, המעוניינים באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל לשם שמים, ולא, ח"ו, כדי ליהנות משולחן מלכים. הבאנו גם את דברי הריטב"א שכתב, שגם בימי דוד ושלמה קיבלו גרים שכאלה, כמובאר בסוגיא יבמות (דף עט ע"א).
נביא עתה ראיות נוספות לכך שגם בימי דוד המלך קיבלו גרים שהצטרפו לעם ישראל בכל לבבם ובכל נפשם, והיו מוכנים גם למסור את נפשם במלחמת השחרור בהנהגת דוד המלך, לפני שלשת אלפי שנים.
הנביא מספר לנו מי הצטרף לדוד כאשר ברח מירושלים בעקבות מרד אבשלום. וז"ל הכתוב: "וְכָל עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל יָדוֹ וְכָל הַכְּרֵתִי וְכָל הַפְּלֵתִי וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (שמו"ב טו, יח). החלק הבא של הפסוק לא ברור "וְכָל הַגִּתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת". מי הם הגיתיים, מהיכן באו, מתי באו ומה פירוש בְרַגְלוֹ?
כידוע, גת היא עיר פלשתית, שבראשה מלך אכיש. הראשונים הציעו כמה הסברים.
יונתן תירגם: "וְכָל גִתָּאֵי שִׁית מְאָה גַבְרָא דְאָתָן עִמֵיהּ מִגַת". הרד"ק הבין שיונתן תירגם "בְּרַגְלוֹ" במשמעות של "דְּאָתָן עִמֵיהּ", כלומר, 'אלו שעמו', כשהכוונה היא לאיתי הגיתי שעמד בראשם.
אחרי בקשת המחילה, הבנתו של הרד"ק, איננה מוכרחת, שהרי הפסוק עוסק בדוד ולא באיתי, ואז משמעותו היא שאותם שש מאות איש באו עם דוד מגת לפני שנים רבות, כאשר דוד נטש את אכיש מלך גת ועלה למלוך בחברון.
יונתן לא חיווה את דעתו בשאלה האם הגיתים הללו היו נכרים-פלישתים, שגרו במקור בגת והצטרפו אל דוד, או ישראלים, שגרו שם ונקראו על שם מקומם? גם אם מדובר בנכרים, יתכן בהחלט שהם התגיירו לאחר שהושפעו מאישיותו המיוחדת של דוד.
מדברי רב נחמן בסוגיה בעבודה זרה (מד, ע"א): "איתי הגיתי בא וביטלה" (כלומר איתי בא וביטל עבודה זרה והתירה בהנאה מעשה שרק אינו יהודי יכול לעשות), מוכח שהבין שאיתי ואנשיו נשארו בגיותם (לפחות עד המלחמות כנגד בני עמון).
הרד"ק הביא דעה זו, אבל הוסיף: "ולפי דעתי כי ישראלים היו, שהיו מתגוררים בגת ובאו עתה לעזרת דוד". לדעתו, "בָּאוּ בְרַגְלוֹ" פירושו: 'בעבורו', כמו: "וַיְבָרֶךְ ד' אֹתְךָ לְרַגְלִי" (בראשית ל, ל) – "בעבורי".
בשיפולי גלימתו נאחז ונוסיף כי מסתבר לפרש "בָּאוּ בְרַגְלוֹ" במשמעות של 'בגללו' וכמו שהצענו לעיל בעקבותיו, אבל לא מסתבר לפרש כי באו עתה, שהרי עזיבת ירושלים נעשתה בחופזה והדרך הארוכה מגת ארכה בוודאי יומיים-שלושה, לכל הפחות. לכן, נחזור להצעתנו, כי איתי ושש מאות הגיבורים שבראשם עמד, היו במקור פלישתים, והם הצטרפו למחנהו של דוד, אם כגרי צדק ואם כגרי תושב (העוברים גם הם תהליך גיור שיש לו משמעות הלכתית, אומנם לא כגיור מלא), שנים רבות לפני מרד אבשלום. בראש הגדוד הגיתי עמד איתי הגיתי הנזכר בפסוק הבא: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם אַתָּה אִתָּנוּ ..." (שמו"ב טו, יט). דוד הציע לאיתי שלא להצטרף למחנהו, ולהעדיף את טובתו האישית, על פני הצורך הלאומי. איתי סירב להצעתו של דוד והצטרף עם אנשיו למחנהו. כמה חודשים מאוחר יותר העמיד דוד את איתי בראש שליש מן הצבא שהגן על דוד ואנשיו מפני מחנהו הגדול של אבשלום, כמתואר בכתוב: "וַיְשַׁלַּח דָּוִד אֶת הָעָם הַשְּׁלִשִׁית בְּיַד יוֹאָב וְהַשְּׁלִשִׁית בְּיַד אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֲחִי יוֹאָב וְהַשְּׁלִשִׁת בְּיַד אִתַּי הַגִּתִּי..." (שם, יח ב). נציין כי בראש יחידותיו של דוד עמדו גרים נוספים כמו אֲחִימֶלֶךְ הַחִתִּי (שמו"א כו) ואוּרִיָּה הַחִתִּי (שמו"ב יא, ג ;שם כג, לט) (לא נאריך כאן בסוגיא זו).
נחזור לימינו אלה, ונפנה את תשומת לב הקוראים לציבור של מאות אלפים, שעלו מברית המועצות לשעבר. ציבור שנחלק לשתי קבוצות:
הראשונה, אלה שאינם יכולים להוכיח את יהדותם בגלל השואה הנוראה, ובגלל השלטון הקומוניסטי שרדף כל סממן של יהדות. לעשרות אחוזים מהם הצענו את הפתרון של בדיקות MtDNA שבאמצעותן ניתן להוכיח מוצא משפחתי יהודי, בעזרת סממנים גנטיים מובהקים שעוברים אך ורק דרך האימהות. תשובה מפורטת, שנחתמה אישית גם ע"י הגרז"נ גולדברג זצ"ל, מופיעה בשו"ת במראה הבזק ח"ט תשובה ל'. פתרון זה מיושם בשטח וגם הציבור החרדי מעודד אותו. נתפלל שהשימוש בו ילך ויגבר. תורה בדרכי נעם, שאינה מוותרת בשום פנים ואופן על עקרונות ההלכה, תורה שמאירה פנים והמאור שבה מחזק את שומריה ואת הדבקים בה, תחזק ותעודד כיוון זה.
הקבוצה השנייה היא בעלי אזרחות ישראלית מכח חוק השבות. חלקם הגדול מזרע ישראל, צאצאי הסב או האב היהודי, שאינם יהודים על פי ההלכה, והצטרפותם לעם ישראל תלויה בגיור על כל פרטיו. הם חיים בקרבנו ואם לא נקרב אותם ונציע להם "תורת חסד", שמבטיחה על פי אמונתנו חיים ערכיים מאושרים ונעימים, הם עלולים להיטמע בקרבנו ללא גיור.
הלחימה כתף אל כתף, המתרחשת ביחידות צה"ל, והאמונה שהקרינו סביבם הלוחמים שבאו מעולם התורה, חיברה אליהם רבים מחבריהם היהודים וגם את אלה שאינם. הדרך אל האחדות עוברת גם דרך האיחוד בין הקב"ה לבניו. תורה מאירת פנים תחזק את האחדות מכל הבחינות.
תנאי הכרחי, אומנם בלתי מספיק להשגת האחדות, הוא ההתרחקות מכל סממן של דיבור מפלג. נרבה אהבה של כולם ולא נגרר בשום פנים ואופן למחוזות השנאה, גם של בני פלוגתא.
נציין את יום השנה לרבים שנרצחו ביום שמחת תורה האחרון בהדגשת סממן האחדות וכך נכבד את זכרם. זיכרון ללא אחדות פוגע, ח"ו, בזכרם של הקדושים שנהרגו על ידי רוצחים שונאי ישראל, הרוצים לראות בחורבנה של מדינת ישראל ובקריעת החברה הישראלית לגזרים. לא ניתן להם, חלילה, את מבוקשם!
נתפלל להצלחת חיילי צה"ל וכל כוחות הביטחון, לרפואה שלמה לפצועים, לנחמה למשפחות השכולות ולהחזרת כל החטופים במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
