ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
בברייתא מובאת דעה רביעית: "תניא, רבי שמעון בר יוחאי אומר: מבלילה ההוא" (מגילה יט ע"א).
הלכה למעשה נפסק כמובן כרבי מאיר. גם הדעות האחרות מסכימות שכאשר כותבים את המגילה יש לכתבה מהפסוק הראשון. הגמרא מסבירה: "אמר רבי יוחנן: וכולן מקרא אחד דרשו: ותכתב אסתר המלכה... ומרדכי היהודי את כל תקף. מאן דאמר כולה - תוקפו של אחשורוש, ומאן דאמר מאיש יהודי - תוקפו של מרדכי, ומאן דאמר מאחר הדברים האלה - תוקפו של המן, ומאן דאמר מבלילה ההוא - תוקפו של נס" (שם).
לדעתם של רבי יהודה ורבי יוסי וגם רשב"י, אין חיוב לקרא את הפרק הראשון (שבאמת מסתיים בסוף פסוק ד של פרק ב), ננסה להבין מה מסתתר מאחורי שיטתם.
המגילה פותחת בהכרזה: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" (א, א).
הֹדּוּ באסיה וכּוּשׁ באפריקה הם גבולות העולם שבו עוסק התנ"ך. לפי זה מלך העולם הוא המלך הפרסי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. מלך זה טוען כי הוא, ורק הוא, נושא בתואר של 'מלך מלכי המלכים'. לקב"ה כביכול אין מקום בעולם זה. יש לכך מחיר, והמחיר הוא הסתרת פנים, כמו שהגמרא מסבירה את שמה של אסתר: "אסתר מן התורה מנין? וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח)" (חולין קלט ע"ב). להסתרת פנים יש השפעה גם על החיים הפרטיים וגם על החיים הציבוריים. לפיכך, אין זה פלא ששמו של הקב"ה לא נזכר במגילה, הקב"ה מסתתר מאחורי המילה 'המלך'.
כשעם ישראל גלה מארץ ישראל, גלתה גם השכינה (מגילה כט ע"א). בזמן שהאימפריה הפרסית שולטת מהודו ועד כוש, אין כל סיכוי שעם ישראל יזכה שוב למדינה עצמאית, שבמרכזה בית המקדש, שם השכינה שורה. הנביא ירמיהו ניבא שבתום שבעים שנות גלות, יחזור העם לארצו והמקדש יבנה. לפי חז"ל, בחלוף שנים אלו, במסיבת אחשורוש השתמשו דווקא בכלי המקדש , היה זה ביטוי בשטח לייאוש מהגאולה ומחיים של "זכו שכינה בינהם ועליהם".
חכמים לימדונו כי איש ואישה הבונים בית בישראל עליהם נאמר: "זכו שכינה ביניהם" (סוטה יז ע"א).
בתחילת הציווי על בנין המשכן מוגדרת המטרה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח). הציווי מסתיים בהכרזה הכפולה: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי ד' אֱלֹהֵיהֶם" (פרשת תצוה שמות כט, מה-מו).
השכינה השורה בתוך בני ישראל היא התוצאה של משפחות הבונות את ביתן בקדושה ובטהרה. להשכנת השכינה יכול להיות גם ביטוי ציבורי בבניין המשכן ואח"כ המקדש.
לצערנו, בין הציווי על המשכן לבין בניין המשכן בפועל, מובא חטא העגל. העגל הוא הסמל לחיים שבמרכזם, חומרנות והתבהמות, זה רמוז גם בביטוי "קוֹל עַנּוֹת" (שמות לב, יח). החיים בארמונו של אחשרוש הם חטא עגל מתמשך.
הפרק הראשון מציב בפנינו מראה המשקפת עולם שמבוסס על פריצות, משתאות של שכרות, וציווי של המלך על אשתו להופיע לפני כולם בדרך שאמורה לזעזע. כל מי ששואף לחיות בעולם שבו המשפחה היהודית חיה בהתאם ל"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כד, ה), לא מסוגל להכיל התנהגות זו. היחס המחפיר והמשפיל לנשים שחיו באירן =פרס, לא השתנה כנראה במשך אלפי שנים. אם המגילה היא סיפור של הצלה ופדות, וסיכוי להשכנת שכינה, לשיטתם של רבי יהודה, רבי יוסי ורשב"י, אין צורך לקרא את הפרק הראשון.
למרות החושך והסתר הפנים, שגם אותם צריך לפרסם,
לדעת רבי מאיר שהלכה כמותו, המגילה מסתיימת בהכרזה על אור גדול.
מתוך החושך יוצא אור גדול - יש אור בקצה המנהרה! (תרתי משמע)
בע"ה "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (ח, טז).
כן תהיה לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
