ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
רבים יכולים לזכות בפורים בברכת 'הטוב והמטיב' שתקנו חכמים לברך על שתיית יין נוסף, שכן כמעט כל מי ששותה יין משני סוגים בחברותא עם חברו, צריך לברך על היין השני 'הטוב והמטיב'. ולפעמים צריכים מצד הדין לברך בסעודה שלוש וארבע פעמים 'הטוב והמטיב', כפי שיבואר בהמשך. אולם מחמת שרבים אינם יודעים את ההלכה, מפסידים את הברכה.
ואמנם יש שמחמירים בדין זה מאוד, וחוששים גם לשיטות של פוסקים יחידים, ולכן אינם מברכים כמעט 'הטוב והמטיב', ומסתפקים בהרהור בברכת 'הטוב והמטיב' במקום לבטא את הברכה בפה (ע' כה"ח קע"ה, י"ב, מנחת יהודה ט', י"ד). אולם לדעת רוב רובם של הפוסקים אין לחוש כל כך לשיטות יחידים, אלא צריך לנהוג בזה למעשה כפי שמבואר בשולחן ערוך ורוב ככל הפוסקים האחרונים, ולברך 'הטוב והמטיב' על כל יין נוסף.
מצוות השתייה בפורים
לפני שנבאר את דיני ברכת 'הטוב והמטיב' נעסוק מעט במצוות השתייה בפורים, שאין דומה לה בכל השנה.
בכל החגים יש מצווה לשתות יין, מפני שנצטווינו לשמוח בחג (דברים ט"ז, י"ד), ועל ידי היין רוב האנשים שמחים, אבל אין מצווה בחגים להרבות בשתייה (שולחן ערוך אורח חיים תקכ"ט, א'-ג'). ואילו לגבי פורים, יש מצווה מפורשת להרבות בשתייה. ויתר על כן, זה עיקר עניינם של ימי הפורים להיות (אסתר ט', כ"ב): "ימי משתה ושמחה". ועל כן אמרו חכמים (מגילה ז', ב'): "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (הרוצה להרחיב במצוות 'עד דלא ידע' יכול לעיין בפניני הלכה זמנים ט"ז, י'-י"ב).
יין או שאר משקים
יוצא אדם ידי חובת שתייה בפורים בכל משקה משכר, מפני שלא נאמר במצוות השתייה בפורים יין, אלא כך נאמר (אסתר ט', כ"ב): "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" - הרי שבכל משקה חריף יוצאים ידי חובה. אולם עדיף לקיים את המצווה ביין, מפני שנס הפורים נעשה על ידי היין. ושתי נטרדה ממלכותה במשתה היין ובאה אסתר במקומה. וכן מפלת המן היתה במשתה היין.
ומי ששמח יותר במשקים אחרים, יקבע את עיקר שתייתו על המשקים שהוא אוהב, שעיקר המצווה היא לשמוח, שנאמר: "משתה ושמחה". ואם הוא שמח קצת גם בשתיית יין, טוב שיתחיל את שתייתו על היין, זכר לנס (פניני הלכה זמנים ט"ז, י"א, 12).
נשים במצוות השתייה
גם לנשים יש מצווה להרבות בפורים בשתיית יין המשמח, כפי שנשים מצוות בכל מצוות הפורים. אלא שעליהן להיזהר משכרות, כי השכרות גנאי לנשים יותר מלגברים, כפי שמבואר בתלמוד (כתובות ס"ה, א'). והטעם לכך, מפני שהשכרות מפרה את מצוות הצניעות שנשים משתבחות בה.
ברכת 'הטוב והמטיב' על יין שני
תקנו חכמים ברכה מיוחדת על שתיית יין נוסף. שאם היו שותים יין, ואח"כ באו לשתות יין מסוג אחר, למרות שכבר ברכו על היין הראשון ששתו 'בורא פרי הגפן' יברכו לפני שתיית היין הנוסף 'הטוב והמטיב'.
ודין זה מיוחד ליין. שאם היו אוכלים לחם ואח"כ באו לאכול סוג אחר של לחם, אין מברכים עליו ברכה מיוחדת, אלא בברכה שבירכו על הלחם הראשון פטרו גם את השני. וכן הדין בסוגים שונים של בשר, שבברכה אחת נפטרים כולם. ורק על יין תקנו ברכה על ריבוי סוגיו. והטעם לכך, מפני שיש ביין סגולה מיוחדת, שבנוסף לכך שהוא משביע הוא גם משמח, ולכל יין ויין אופי משלו, וכששותים עוד סוג של יין בצוותא השמחה מתרבה, ועל כן אנו מברכים על ריבוי היין (ברכות נ"ט, ב', תוס' ורא"ש שם).
הברכה בחברותא
אין מברכים ברכת 'הטוב והמטיב', אלא כששותים את היין השני לכל הפחות שני אנשים יחד. מפני שהשותה לבדו הרי הוא כאלכוהוליסט שמכור לטיפה המרה, ואין כאן שמחה אמיתית, שכוללת בתוכה דיבוק חברים. וכך משמע מלשון הברכה - "הטוב והמטיב" - הטוב לו והמטיב לחברו. וכמובן שגם בני משפחה, כמו איש ואשתו או אב ובנו, ששתו מיין הקידוש ואח"כ מעוד יין שהביאו באמצע הסעודה, נחשבים כשניים ששותים יחד, ועל היין השני יברכו 'הטוב והמטיב' (שולחן ערוך קע"ה, ד').
כל אחד ואחד מברך על היין הנוסף 'הטוב והמטיב', וחבריו עונים אחריו אמן. ואם הם רוצים לצאת בברכת אחד מהם, רשאים, ובלבד שהמברך והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה בברכתו.
שיישאר מהיין הראשון על השולחן
אם נגמר להם היין הראשון ואז הביאו יין אחר, אין מברכים על השני 'הטוב והמטיב', כי אין בו כל כך שמחה של ריבוי יין, מפני שהביאוהו רק מפני שנגמר להם היין הראשון. ולכן בעת שמברכים על היין השני 'הטוב והמטיב' יקפידו שגם היין הראשון יישאר על השולחן (משנה ברורה קע"ה, ג', ושלא כרמ"א).
כמה ישתו מכל יין
גם אם שתו מעט מהיין הראשון ומעט מהשני, כל שנהנו מטעמם, מברכים על השני 'הטוב והמטיב'. ויש מי שהחמיר שישתו מכל יין שיעור רביעית (דעת תורה), ויש מי שהחמיר שישתו מכל יין כשיעור 'מלא לוגמיו' (א"א בוטשאטש). והמהדרים נוהגים לשתות מכל יין כשיעור מלא לוגמיו, שהוא כארבעים וחמישה מיליליטר. אבל גם אם שותים פחות מברכים 'הטוב והמטיב', כדעת רוב ככל הפוסקים.
האם מיץ ענבים נחשב ליין ראשון?
אם עשו קידוש על מיץ ענבים, ואח"כ בסעודה שתו יין ממש, לדעת כמה פוסקים אין מברכים עליו 'הטוב והמטיב', כיוון שאין מחשיבים את מיץ הענבים ליין ראשון, מפני שאינו משמח. ואם עירבו במיץ הענבים יין, והרגישו בטעמו, יברכו על היין השני 'הטוב והמטיב', ובתנאי שיהיה סוג היין השני שונה מהיין שעירבו עם המיץ ענבים.
אין צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון
ואין צריך שהיין השני יהיה משובח מהראשון, אלא כל שאין ידוע שהשני גרוע מהראשון, כיוון שהוא שונה, הרי שיש בו איזה חידוש בטעמו או בטיבו, ומברכים עליו 'הטוב והמטיב'. לפיכך, אם היו לפניהם כמה בקבוקים של יינות שונים, יברכו על הראשון 'בורא פרי הגפן', ועל כל יין נוסף יברכו 'הטוב והמטיב'. ואפילו אם היו שני הבקבוקים מזן אחד, אם יש ביניהם שוני שניכר לשותים, כגון שהם מבציר שונה, או שנעשו על ידי חברות שונות ויש שוני בטעמם, יברכו על הראשון 'בורא פרי הגפן' ועל השני 'הטוב והמטיב'.
ואף אם היין השני זול מהראשון, אם יש בו מעלה מסוימת שאין בראשון, כגון שהוא יותר טעים במתיקותו, או להיפך יותר יבש - יברכו עליו 'הטוב והמטיב'. ואמנם לדעת רש"י ורשב"ם צריך שהיין השני יהיה ממש טוב מהראשון, אולם כל שאר הראשונים לא הסכימו לדעתם. וכן מסופר בירושלמי (ברכות פרק ה', הלכה ז') שרבי יהודה הנשיא היה מברך 'הטוב והמטיב' על כל חבית וחבית נוספת שהיה פותח, ואף שלא ידע שהיין מהחבית השנייה טוב מהיין שהיה להם לפני כן. וכן נפסק בשולחן ערוך, שכל זמן שלא ידוע שהיין השני גרוע לגמרי מהראשון, מברכים עליו 'הטוב והמטיב' (שולחן ערוך קע"ה, ב').
כאשר היין השני גרוע מהראשון אין מברכים עליו
ואם ברור שהיין השני גרוע מהראשון, ומשום בחינה אינו טוב מהראשון, אין מברכים על השני 'הטוב והמטיב'. ואמנם לדעת ר"ת ורשב"א, גם אם השני גרוע מהראשון מברכים עליו 'הטוב והמטיב', כי הברכה על זה שיש להם סוג נוסף של יין. אולם למעשה הלכה כדעת הרא"ש ורוב הראשונים, שאם היין השני גרוע מהראשון אין מברכים עליו 'הטוב והמטיב'.
כשיש לפניהם יין טוב ויין גרוע כיצד ינהגו
כשיש לפניהם יין טוב ויין שהוא פחות טוב ממנו מכל הבחינות, על פי ההלכה עליהם להקדים ולברך 'בורא פרי הגפן' על היין הטוב, וממילא לא יוכלו אח"כ לברך 'הטוב והמטיב' על השני.
ורק אם מצד סדרי הסעודה מתאים להם יותר לפתוח ביין הגרוע, כיוון שאינם מתכוונים אז לשתות מהיין הטוב, מותר להם לברך 'הגפן' על היין הגרוע, וממילא אח"כ יברכו על היין המשובח 'הטוב והמטיב'.
הידור - שהיין השני לא יהיה על השולחן
עדיף שבעת שמברכים על היין הראשון 'בורא פרי הגפן' לא יהיה היין השני על השולחן, מפני שיש מי שאומר (הלבוש) שאם שני היינות עמדו על השולחן, בברכת 'הגפן' שבירכו על הראשון גם השני נפטר, ושוב אין יכולים לברך עליו 'הטוב והמטיב'. והרוצים להדר, יניחוהו במרפסת, מחוץ לבית (על פי חומרת ה'דברי חמודות'). ואם היו שניהם על השולחן, כל זמן שהשני אינו גרוע מהראשון, יברכו לפני שישתוהו 'הטוב והמטיב', שכך דעת רוב ככל הפוסקים.
ברכת הטוב והמטיב על היין השלישי והרביעי
לא רק על יין שני מברכים 'הטוב והמטיב', אלא גם על השלישי ועל הרביעי ועל כל יין נוסף ששותים שניים ביחד.
ובעת שמברכים על היין השני 'הטוב והמטיב', נכון להסיר מהשולחן את שאר היינות הנוספים שעוד לא שתו מהם, מפני שלדעת כמה אחרונים, אם יישארו על השולחן, ברכת 'הטוב והמטיב' שיברכו על היין השני תפטור גם אותם. וכן כאשר יברכו על היין השלישי 'הטוב והמטיב' נכון להסיר את שאר היינות הנוספים, שעל ידי כך יוכלו לברך על כל יין ויין 'הטוב והמטיב' לכל הדעות (משנה ברורה קע"ה, י"ד). וכשמסירים את היינות הנוספים אין צריך להוציאם מהחדר עד שלא יראום, אלא העיקר שלא יהיו על השולחן, ויהיה ברור שברכת 'הטוב והמטיב' שמברכים על היין הנוסף אינה חלה עליהם.
_________________
הופיע גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
