ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
בשבועות האחרונים אנו עוסקים בחובת מתן מעשר כספים. אחרי שלמדנו את יסוד הדין, ביררנו ממה יש להפריש את מעשר הכספים. עתה נברר עבור מה מפרישים – לאלו מטרות יש לתת את מעשר הכספים.
עמדנו בעבר על שני מקורות לחובת מעשר הכספים:
1. "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח כב) – בצאתו לחרן יעקב אבינו נודר שעשירית מהרכוש שיצבור יינתן להגדלת שם ה' בעולם.

2. "עשר תעשר את כל" (דברים יד כב) – חז"ל לומדים מהכללה זו שחובת מעשר עניים איננה מהיבול בלבד, אלא גם מכל הכנסה של האדם.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
81 - חמדת הברכות: מעשר כספים אחרי הוצאות שוטפות ומתנות
82 - חמדת הברכות: הוצאת מעשר כספים על מצוות
83 - חמדת הברכות: בניית בתי כנסיות ממעשר כספים
טען עוד
הערנו שתי הערות משמעותיות, המקובלות גם על הלומדים את חובת מעשר הכספים מהפסוק השני:
א. די מוסכם שהחובה אינה מן התורה, אלא מדרבנן או אפילו מנהג ראוי בלבד.
ב. גם אם המקור הוא מעשר היבול, יש הבדל בין המעשר מהיבול והמעשר מהכנסות. הפרשת התרומות היא מהברוטו של היבול, ללא התחשבות בהוצאות שהאדם הוציא בכדי להצמיח את היבול וכדו'. לעומת זאת, מעשר הכספים הוא מההכנסות נטו. בהגדרת "נטו" עסקנו בשבועות האחרונים.
ב. גם אם המקור הוא מעשר היבול, יש הבדל בין המעשר מהיבול והמעשר מהכנסות. הפרשת התרומות היא מהברוטו של היבול, ללא התחשבות בהוצאות שהאדם הוציא בכדי להצמיח את היבול וכדו'. לעומת זאת, מעשר הכספים הוא מההכנסות נטו. בהגדרת "נטו" עסקנו בשבועות האחרונים.
לכאורה יש נפקא מינה יסודית בין המקורות הללו:
לפי המקור הראשון, מעשר הכספים נועד להעצים את שם ה' בעולם. מה יעקב עשה עם כספי המעשר? יתכן וחילק לעניים, אך עיקר הנתינה "לך", לקב"ה, של האבות היה פרסום אמונת הייחוד ושם ה' בעולם. אם כך, גם אנו יכולים לתרום את כספי המעשר לבניית בתי כנסת והקמת מקוואות. אך לפי המקור השני, יש כאן הרחבה של מעשר עני. לא יעלה על הדעת לתת את פירות מעשר העניים להקמת בית כנסת.
בלקט יושר (יורה דעה עו עניין א) אומר שאין לקנות טלית תפילין או ארבעת המינים ממעות מעשר כספים (ערוך השלחן יורה דעה רמט סעיף י פוסק את הדברים). ברם הוא מוסיף שם שהוא מסוגל לצאת ידי חובת המצווה על ידי הציבוריים. כלומר, לכאורה יש שתי סיבות נפרדות מדוע אי אפשר לצאת ידי חובת מעשר כספים בכסף המושקע במצוות שכאלה:
א. מצד כפל מבצעים: יש צורך להוציא כסף על מצווה מסוימת, לא יתכן שאותה הוצאה תחשב גם כמעשר כספים.
ב. מצד שזו לא בדיוק הוצאה של מצווה: מדוע אדם רוכש טלית תפילין וארבעת המינים אישיים, ואינו משתמש בשל הציבור? יתכן ואינו רוצה ליהנות מנכסי הציבור אם יש ביכלתו לרכוש לעצמו. יתכן ויש בכך הידור במצווה, אך זו לא הוצאה נצרכת עבור המצווה. יתרה מכך, יתכן ומדובר בשיקולי נוחות בלבד – האדם מעדיף שיהיו לו את תשמישי המצווה האישיים שלו ולא יהיה לו צורך להשתמש בשל אחרים.
ב. מצד שזו לא בדיוק הוצאה של מצווה: מדוע אדם רוכש טלית תפילין וארבעת המינים אישיים, ואינו משתמש בשל הציבור? יתכן ואינו רוצה ליהנות מנכסי הציבור אם יש ביכלתו לרכוש לעצמו. יתכן ויש בכך הידור במצווה, אך זו לא הוצאה נצרכת עבור המצווה. יתרה מכך, יתכן ומדובר בשיקולי נוחות בלבד – האדם מעדיף שיהיו לו את תשמישי המצווה האישיים שלו ולא יהיה לו צורך להשתמש בשל אחרים.
בשו"ת משיב דבר (של הנצי"ב, חלק ב סימן עה) פוסק שאין לכתוב ספר תורה מכספי מעשר, מפני שיש מצווה לכתוב ספר תורה.
אך בספר בכורי יוסף פוסק שאם יש קהילה שאין לה ספר תורה, מותר לתת מכספי המעשר כדי לכתוב עבורם ספר תורה.
בדומה לכך, הש"ך (יורה דעה סימן רמ"ט ס"ק ג) פוסק שניתן לעשות הכנסת כלה ולסבסד ברית שההורים אינם יכולים לסבסד בעזרת כספי מעשר.
שימו לב שאין כוונתם לחלוק על השיטות הקודמות ולומר שניתן לקיים מצוות בעזרת מעשר הכספים.
נפסק להלכה (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנ סעיף א) שנותנים לעני "כדי מחסורו אשר יחסר לו". כלומר, כל דבר שאדם זקוק לו שהוא אינו יכול לשלם עליו בכוחות עצמו. מי שיש לו צורך ברכב, ואין לו, רכישת רכב עבורו היא קיום של מצוות צדקה. כמובן שרוב האנשים היו מעדיפים לתת את כספי הצדקה שלהם למטרות קריטיות יותר, ולומר לאותו אדם שעם כל הכבוד, יתכבד וייסע בתחבורה ציבורית. אך אין זה אומר שרכישת רכב עבורו אינה קיום של מצוות צדקה.
זה מה שאומר הש"ך: יש כלה. היא לא מסוגלת לשלם על החתונה הראויה לה. סבסוד החתונה הוא קיום של מצוות צדקה. וכן סעודת ברית מילה. מבחינה עקרונית אין הבדל בין סבסוד ברית המילה ובין אספקת סעודה למשפחה שאינה יכולה לשלם על ארוחת הערב שלהם, שניהם עונים על הגדרה "כדי מחסורו אשר יחסר לו", ולכן שניהם כלולים במצוות צדקה.
מסתבר שהוא הדין לפסק של הבכורי יוסף. אם אין לקהילה ספר תורה, רכישת ספר תורה עבורם עונה על הגדרת "כדי מחסורו אשר יחסר לו" עבור קהילה זו, ולכן יש בכך קיום מצוות צדקה. לא מצד קיום מצוות כתיבת ספר תורה (אותה שולל הנצי"ב) וגם לא מצד מצוות הקריאה בספר התורה, אלא מצד הצורך של הקהילה להחזיק ספר תורה.
המהרש"ל (מובא בש"ך סימן רמט ס"ק ג) פוסק בשם המהר"ם שאפשר לקנות ספרים מכספי מעשר כספים ולהשאיל אותם לאחרים.
הט"ז (שם ס"ק א) אומר שחשוב לכתוב בספר שהספר נקנה מכספי מעשר, כדי שהמשפחה לא תחזיק את הספר כשלהם.
הפתחי תשובה (שם) מביא בשם ספר משנת חכמים שאסור לקונה למכור אותם בשום פנים ועבור שום דבר, מפני שהספרים אינם שלו. ערוך השלחן (יורה דעה סימן רמט סעיף י) אומר שמי שמשתמש בהיתר זה צריך לשים את הספרים במקום בו אנשים יוכלו להשתמש בהם (באוצר ספרים, בבית מדרש), ולא להחזיק אותם אצלו.
מן הדברים עולה שגם ההיתר המפורסם הזה מבוסס על אותו הרעיון: לומדי בית המדרש זקוקים לספרים לצורך הלימוד שלהם. רכישת הספרים והנחתם במקום בו הלומדים יכולים להשתמש בהם היא קיום של "כדי מחסורו אשר יחסר לו".
(ראוי לציין שכיום קשה לומר שלאנשים קשה למצוא ספרים זמינים ללימודם, כך שבדרך כלל כיום יהיה קשה להשתמש בהיתר זה).
כמובן שסיוע לאחרים לקיים מצוות הוא גדול יותר מסיפוק דברים אחרים שהם בבחינת "כדי מחסורו", אך ההיתר להשתמש בכספי המעשר לצורך זה אינו נובע מעצם קיום המצווה, אלא מכך שהמצוות הללו חסרות לאנשים. אם כך, למרות שאין לרכוש תפילין או ארבעת המינים מכספי מעשר כספים, רכישתם לצורך מי שאינו מסוגל לרכוש אותם בכספו שלו, ורוצה שיהיה לו סט שלו (ולא להיסמך על הסט של הקהילה) זה קיום של מצוות מעשר כספים.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










