ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
- ספריה
- קומי אורי
- יח - שידוכים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
אחד הצעדים המהותיים ביותר בחיינו, הוא הכניסה לברית הנישואין. כל מערכת אחרת תופסת חלק מחיינו, יש שנים בחיינו שבהן אנו לומדים מקצוע, שנים אחרות בהן אנו משרתים בצבא וכד'. אך כל אלו נפרסים על פני פרק אחד מחיינו. לא כן נישואין, הנמשכים לאורך כל שנות חיינו, למשך כל שעות היממה.
לכן יש להקדיש תשומת לב מרובה לשלב של חיפוש ומציאת בן או בת הזוג המתאימים. תשומת-לב - כן, הססנות - לא!
לאמר: אין לחשוש מפני קבלת החלטה חיובית, כאשר בודקים ומבררים היטב את הנקודות הקובעות. אך יש לעמוד עליהן בצורה מסודרת, כדי לוודא שאכן זה הוא בן או בת הזוג המיועדים לנו.
לשם כך יש לבנות מערכת מסודרת, אשר בעזרת ה' ובהנהגתו תביא בחור או בחורה למקום ולמצב האמיתיים בעבורם.
למה להתחתן?
בחור או בחורה שאינם מצליחים למצוא שידוך, חייבים לשאול את עצמם האם ברור להם מדוע הם נפגשים, האם הם רוצים באמת להתחתן.
אפשר לנמק זאת בנימוקים אגואיסטים, נוח יותר, נעים יותר לחיות יחדיו, הבדידות קשה וכד'. נימוקים אלה, אין בהם כדי לעורר בנו את הרצון האמיתי להתחתן.
לנגד עינינו צריכים לעמוד דברי חכמים (יבמות סב עמוד ב): כל השרוי בלא אשה שרוי בלא תורה, בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה. כלומר, אדם בודד בעצם אינו שלם.
כוחות רבים גלומים באיש ובאשה. נסתרים הם הכוחות, חבויים במעמקים מפני שתנאי החיים גורמים להם להסתר. עד שבא בן הזוג, ויחד, בחיים שלמים, מביאים הנישואין את שני בני הזוג לחשיפת כוחות אלו ולהוצאתם מן הכוח אל הפועל.
משל למה הדבר דומה? לשני גלגלי שיניים הסובבים בעולם מבלי להכיר איש את רעהו. בדרכי החיים הם עוברים בחול ובבוץ ובשאר מקומות. החללים שבין השיניים נסתמים בכל הבא ליד, ובעצם, כבר לא ניכר שמדובר בגלגלי שיניים, מפני שבחוץ הכול נראה עגול ויפה.
עד שהוא נפגש בבן זוגו, שגם הוא בא עם חללים סתומים, ומתחילים שניהם להתגלגל יחדיו. לאט לאט, ננעצות השיניים של כל אחד בחללים שבין שיני רעהו, ועל-ידי כך, הולכים הגלגלים הללו ומתנקים מכל אשר דבק בהם. ושוב נחשפת האישיות האמיתית של כל אחד, בלא עטיפות חיצוניות המכסות על הפנימיות.
אם כן, כאשר בחור או בחורה שואלים עצמם, מדוע בעצם להתחתן, התשובה לכך חייבת להיות לא חיצונית, בגלל תנאי חיים וכד', אלא פנימית, מתוך רצון להיות אנו עצמנו.
דרך זו מסלקת מכשול גדול, ופותחת פתח לרצון אמיתי, ואם תרצו - אין זו אגדה!
עקרון הקבצנים
שתי אפשרויות עומדות לפני בחור או בחורה טרם המפגש. האחת, הגישה הביקורתית, האומרת: הואיל וחיי הנישואין הנם ערך כה גורלי בחיינו, חובה עלינו לדקדק היטב באישיותו של האדם עמו אנו נפגשים. הזהירות נותנת שניגש לפגישה במחשבה שזה כנראה לא המתאים להיות לנו לבן זוג, אלא אם כן יוכיחו המפגשים אחרת, ויוכח לנו בבהירות שזה בן זוגנו.
הגישה השנייה היא הפוכה, גישה של אמון, האומרת: הרי קיבלנו פרטים בסיסיים על האדם עמו אנו עומדים להיפגש, ולפי הפרטים הללו יש מקום להתאמה בינינו. אם כן, אנו ניגשים למפגש עם הרבה ביטחון שאנו עומדים לפגוש את בן זוגנו לעתיד, אלא אם כן יוכיחו המפגשים אחרת.
למה הדבר דומה? לשני קבצנים שנזדמנו לבתים רבי-קומות, והם רוצים לעבור מדלת לדלת ומקומה לקומה, ולחזר על הפתחים. האחד הגיע לקומה הראשונה, נקש בדלתותיה ועלה לקומה השנייה וכו' עד שהגיע עייף מהטיפוס לקומה האחרונה.
הקבצן השני התחכם, ועם כניסתו לבניין נכנס למעלית ועלה לקומה העליונה, ושם החל את דרכו, כשהוא יורד מקומה לקומה. לקומה התחתונה הגיע במלוא כוחותיו.
בשידוך, צריך לאמץ את העיקרון בדרכו של הקבצן החכם: בפגישה הראשונה אנו מטפסים מיד לרעיון הגבוה והוא, שקרוב לוודאי אנו עומדים להיפגש עם בן זוגנו לעתיד.
במהלך המפגשים, כאשר מתגלים חסרונות, שוני או נקודות מפריעות באישיות שלפנינו, הרי שאנו יורדים קומה אחת. אם הירידה מתגברת, כלומר הפגמים בקשר מתרבים והולכים, נגיע למסקנה שלצערנו, אין זה בן זוגנו לעתיד. אך אם נמצא רק כמה נקודות, בהחלט נעמוד על הקומה הגבוהה שבה עדיין אנו מצויים, ונבדוק אם אנו יכולים לקבל בן זוג עם נקודות כאלה, או שמא אין לנו אפשרות להשלים עם החסרונות.
ההבדל בין שתי הדרכים הללו, הגישה הביקורתית, המנסה לטפס מהקומה הראשונה כלפי מעלה, או זו האמונית, המציבה אותנו מראש בנקודה גבוהה, הוא משמעותי ביותר ליכולת שלנו לקבל החלטה על המשך הקשר, והפיכתו לקשר של קיימא.
כאמור, אם נאמץ את עקרון הקבצנים, יקל עלינו להחליט בחיוב.
סרגלים למדידה
לאחר כמה מפגשים שבהם נוצר בסיס לקשר בין בני הזוג, לעיתים מתפתחים ספיקות לקראת ההכרעה. כלי עזר אשר בעזרתו יכולים הבחור או הבחורה לקבל כיוון ברור יותר היא נתינת "ציון" לבן הזוג בכמה נושאים, לפי הטבלה דלהלן:
לפניך רשימה של תכונות. תן/י ציון לבת/ בן הזוג:
יראת שמים
מידות טובות
שכל ישר
נעימות
אחריות
חברותיות
מסירות
שמחת חיים
רצינות
עקביות
יציבות - שלוה
רמה כללית
לפניך רשימה של התייחסויות:
חיבה
אהבה
ידידות
זלזול
קבלה
משענת
הערכה
הערצה
סמכותיות
פחד
הנהגה
הובלה
לבחורה : עברי על רשימת ההתייחסויות הללו, ועני על השאלה: מה את מרגישה כלפי בן הזוג עמו את נפגשת.
לבחור : עבור על רשימת ההתייחסויות הללו וענה על השאלה: אם היו שואלים את הבחורה שעמה אתה נפגש, איזה ציון היא היתה נותנת להתייחסות שלה כלפיך?
לפנינו שתי רשימות, האחת רשימת תכונות, רמת יראת שמים ותכונות נוספות. האחרת, צורות קשר ויחס בין אנשים. הרשימה הראשונה משרתת באופן שווה את הבחור וגם את הבחורה. כל אחד, בנפרד, צריך להגדיר כיצד הוא רואה את תכונותיו של בן הזוג שעמו הוא נפגש.
הרשימה השנייה באה להבהיר את צורת ההתקשרות בין הבחור לבחורה, אולם בה אין לשאול את הבחור מה הוא מרגיש כלפי הבחורה. השאלה מכוונת תמיד להרגשת הבחורה כלפי הבחור.
לכן, לפני הבחורה צריכה להיות מונחת השאלה: מה את מרגישה כלפיו? לעומת זאת כלפי הבחור, השאלה היא, מה אתה חושב שהיא מרגישה כלפיך (אין לשאול מה אתה מרגיש כלפיה).
בקשר שיש בו בסיס איתן, הציונים ברשימת התכונות צריכים להיות גבוהים יחסית. וברשימת ההתייחסויות, צריכים להופיע ציונים גבוהים בעיקר בהרגשה שהבחורה רואה את הבחור כמשענת בעבורה, כמנהיג וכמוביל, כסמכותי, ואף בכך שהיא מקבלת אותו כמו שהוא, ללא ביקורת או עם ביקורת מינימלית.
בדיקה בעזרת הרשימות הללו נותנת בסיס רחב ואיתן להחלטה שתתקבל.
סילוק מניעות ומעצורים
אי-אפשר לסיים עצות אלו, בדרך לנישואין, ללא התייחסות לגורם נוסף: חששות וחרדות מפני חיי הנישואין. החיים מפגישים אותנו עם תמונות ומקרים, אשר לעיתים חורצים חריץ בנפשנו, וגורמים לרתיעה מפני הקמת בית.
החששות יכולים לנבוע מסיבות שונות:
יש מי שהיה קרוב לבתים שהתפרקו והוא חושש שמא גם אצלו לא יחזיק הבניין מעמד. יש החושש מפני האחריות הרבה אשר תוטל על כתפיו לאחר הנישואין, ויש הנרתעים מפני המחשבה על הקשרים שבינו לבינה.
כל אלו ודומיהם הנן אבני נגף בדרכם של בחורים ובחורות. מחשבות אלו רובצות בתת-ההכרה, ומכתיבות למעשה את קבלת ההחלטה לשלול כל קשר המתהווה.
והרי תמיד יש בידנו תירוצים וסיבות "ריאליות" אשר בעזרתם אפשר לנמק מדוע השידוך אינו יוצא אל הפועל. המודעות הנפשית למחסומים הללו, היא עצמה גורם המסייע לסילוקם.
ולכל הרווקים והרווקות:
חיזקו ואימצו, המשיכו בדרככם הטובה, ובעזרת ה' ימציא הקב"ה לכל אחד ואחת את בן זוגו המתאים.
____________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
