חזקה בנזיקין | הרב אלישיב קפקה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

קטגוריה משנית

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
בבא בתרא

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חזקה בנזקים גדולים
למדנו בסוגיות קודמות הן בפרק ראשון והן בפרקנו על חובות ושעבודים שיש בין שכנים. בסוגיא זו נדון ביצירת חזקה על נזקים או בלשוננו הפרעות לשכן.
אומרת הגמרא (כג, א):

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אין חזקה לנזקין. ולאו איתמר עלה, רב מרי אמר: בקוטרא, ורב זביד אמר: בבית הכסא? אמר ליה: הני לדידי דאנינא דעתאי, כי קוטרא ובית הכסא דמו לי.

על עצם הביטוי 'אין חזקה לנזקין' יש לשאול מהם אותם נזיקין? מדוע אין חזקה עליהם? האם לעולם אין חזקה או שמא יש מצבים בהם אכן נוצרת חזקה? א"כ, מהם אותם התנאים או מצבים?
שיטת ר"ת
תוס' במקום (ד"ה אין) מביא שתי שיטות ומתחיל בשיטת ר"ת:

אומר ר"ת דאפי' הקנה יכול לחזור בו דקנין בטעות הוא דסבור היה שיכול לקבל ועכשיו אין יכול לקבל.

ובמבט ראשון הדברים קשים, מדוע אם עשה קנין – שיש לברר מהו – יוכל להתחרט? מדוע שלא נאמר כן בכל מקח שיתברר לקונה שלא עונה על צרכיו יאמר כסבור הייתי?
בכדי להבין זאת יש להתבונן במקור דבריו. מקורו הוא מדין המצאות מומים ביחס לעילת גירושין בין בני זוג. וכך מובא בכתובות (עז, א):

האיש שנולדו בו מומין - אין כופין אותו להוציא; אמר רשב"ג: בד"א - במומין הקטנים, אבל במומין הגדולים - כופין אותו להוציא. גמ'. רב יהודה תני: נולדו, חייא בר רב תני: היו. מ"ד נולדו, כ"ש היו, דקסברה וקיבלה; מאן דאמר היו, אבל נולדו לא. תנן, אמר רבן שמעון בן גמליאל: בד"א - במומין קטנים, אבל במומין גדולים - כופין אותו להוציא; בשלמא למ"ד נולדו, היינו דשאני בין גדולים לקטנים, אלא למ"ד היו, מה לי גדולים מה לי קטנים? הא סברה וקיבלה! כסבורה היא שיכולה לקבל, ועכשיו אין יכולה לקבל. ואלו הן מומין גדולים? פירש רשב"ג, [כגון] ניסמית עינו, נקטעה ידו, ונשברה רגלו. אתמר, ר' אבא בר יעקב אמר ר' יוחנן: הלכה כרשב"ג.

רואים מגמ' זו שישנם מצבים בהם המקח אכן מתברר כטעות וממילא מתאפשרת חזרה ממנו. ועל כן, נזקים גדולים כקוטרא ובית הכסא, יש לראות כמומים בבעל, המאפשרים חזרה. ונראה לי שיסוד ההשוואה הוא ששניהם עסוקים בנזקי או צער הגוף. נזקים מסוג זה קשה לאמוד את עוצמת נזקם ולכן מתברר שלא היתה מחילה באמת. והסבר זה מבוסס על דברי הרמב"ן ביחס לדין מחילה על היזק ראיה:

ומסתברא כותיה שאני אומר קוטרא ובית הכסא לפי שהן נזקין בגוף אין להם חזקה, לא אמרו חזקה בנזקין אלא בנזקי ממון דאמת המים וסיד וסלעים והשנויין עמהם (י"ז א') שאין נזקן אלא בכותלו של חברו, אדם מוחל על כותלו אפילו יפיל אותו ממש, אבל קוטרא ובית הכסא שהוא עצמו ניזוק ומצטער בהם אין להם חזקה, וזהו טעמו של רב יוסף (כ"ג א') בקורקור, שהאסטניסין ואניני הדעת מצטערין ונזוקין הן בכך... ועוד מי ידע כמה מטי ליה דלמחול...

יש להעיר שהרמב"ן עצמו חולק על ר"ת בסוגית חזקה בנזקין, וכדלקמן.
בכל אופן, לומד ר"ת שאפילו בהתרצות מלאה של הנזיק ועדים - יכול לחזור בו, כמו האשה בסוגיית מומין. אך במכר, לפי הרמב"ן בהסבר ר"ת, לא יכולה לחזור. וכן משמע מרבינו ירוחם (מישרים נתיב לא חלק ו):

וכתב ר"ת דאלו הניזקין שאמרנו אין להם חזקה הקונה בעדים יכול לחזור בו דקנין בטעות הוא אבל מכירה מהניא.

אמנם תוס' מיד מקשה:

ואין נראה [שיטת ר"ת] דמדקאמר אין חזקה לנזקין איכא למידק הא ראיה יש כדדייקינן בחזקת הבתים (לקמן דף מט:) גבי הא דתנן ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו.

אך על פי הסבר רבינו ירוחם לא קשה משום שהסוגיא בפרק חזקת הבתים עוסקת במכר ולא במחילה.
לעומת זאת יש בראשונים המבינים בשיטת ר"ת שסובר שאף במכירה יכול לחזור בו. וכך משמע מדברי הרשב"א בכמה מקומות וכן מדברי ה"ה שכתב (שכנים יא, ד):

ויש מי כתב שאפילו מכר וקנו מידו יכול לחזור בו ולומר סבור הייתי לקבל ואיני יכול לקבל והרי זה כקניין במעות וחוזר וכן דעת ר"ת ז"ל:

ומה יעשו עם הדיוק של 'חזקה אין הא ראיה יש'? על כך יאמרו (מובא ברמב"ן ד"ה אין חזקה):

ואחרים אומרים דאפילו במכר לא נעשה כלום ואין בדקדוק לשון חזקה לומר הא ראייה יש, דכיון דהך חזקה לאו חזקה הבאה מחמת טענה הוא, כיון דאמר לית בה חזקה ממילא שמעת דלית בה ראיה דחזקה גופא ראיה היא.

כלומר, המינוח של חזקה שם וכאן אינו דומה, שאילו שם הוא מהווה הוכחה לטענה, אך כאן לא מדובר כלל שיש טענה, אלא כל הטיעון הוא ששתיקה מהווה ראיה למחילה. ולכן כאשר אומרים אין חזקה המשמעות היא שאין ללמוד ביחס לנזקים אלו שום ראיה מעצם השתיקה, שכן האדם לא יכול באמת למחול על נזקים אלו.
בין שתי הדעות הללו, יסוד הדיון הוא במקח טעות – ונחלקו במתיחת הגבול היכן כבר אינו יכול לחזור בו. לדעת רי"ו כל עוד דנים במחילה אזי יש יכולת לחזור אך במצב של מכירה כבר לא שייך, שכן המו"מ ביניהם עבר מצער הגוף ששייך בו לומר לא שערתי כראוי, לדיני ממונות רגילים בו האדם קיבל תמורה ואינו יכול לומר לא שיערתי.
ואילו דעת ה"ה, בהסבר ר"ת, שכיון שיסוד הדין של 'אין חזקה לנזקין' הוא מק"ט אזי אף במכירה של ממש הוא שייך.
בעיה במחילה
שיטת תוס' ורמב"ם
כיוון נוסף בהסבר 'אין חזקה לנזקין' הוא שהבעיה היא בחזקה ולא במק"ט. כלומר, אם האדם עושה קניין על רצונו, וכפי שמשמע מלשון הרמב"ם ותוס' הנ"ל, הרי אינו יכול לומר סבור הייתי. וכך כתב הרמב"ם (שכנים יא, ד):

כל ההרחקות האמורות בפרקים של מעלה אם לא הרחיק וראה חבירו ושתק הרי זה מחל ואינו יכול לחזור ולהצריכו ולהרחיקו... במה דברים אמורים בשהחזיק בשאר נזקין חוץ מארבעה מיני נזקין אלו האמורים בפרק זה שהן העשן וריח בית הכסא והאבק וכיוצא בו ונדנוד הקרקע שכל אחד מאלו אין לו חזקה, ואפילו שתק הניזק כמה שנים הרי זה חוזר וכופהו להרחיק... ולמה שינו נזקים אלו משאר נזקין? לפי שאין דעתו של אדם סובלת נזק מאלו וחזקתו שאינו מוחל שהיזקו היזק קבוע, ואם קנו מידו שמחל בנזקים אלו אינו יכול לחזור בו.

אלא שכל עוד לא עשה קניין, אין מניחים ששתיקתו מהווה ראיה להסכמתו או מחילתו וכפי שכתב הרא"ש (ב, יח):

אבל חזקה לא מהניא ולא אמרינן חזקה במקום שטר עומדת משום דאיבעי ליה למחויי דסבר לא בעינן למחויי דכולי עלמא ידעי דאין אדם מוחל על היזק כזה.

והראיה לכך כותב תוס' (שם) וכפי שהבאנו כבר לעיל:

ומה הסברא שהקניין ישנה את תוקף המחילה? נראה שהוא ביטוי לעומק הדעת שיש למוחל בשעה שמקנה, ועל כן כבר לא יוכל לחזור בו.

שיטת רמב"ן
הרמב"ן בסוגיא כאן מסדר את השיטות כולן אך לא מסכים איתן. לפי הרמב"ן, אפילו רק אמר בפירוש שמוחל – כבר אינו יכול לחזור בו בטענת 'כסבור הייתי':

ולעולם 'חזקה אין להם הא ראיה יש להם' - בין במחילה ממש שנתן לו רשות בין במכר! שאלו לא היה להם מכר ומחילה לא הוו אמרי רבנן בגמרא 'אין להם חזקה', ואדרבה היה להם לומר ש'אין מחילתן מחילה ואין ממכרן ממכר', והמכר והמחילה - כלומר שנתן רשות - שוין בכל דבר. ולפי דעתי שאינו צריך קנין, ומה שאמרו בירושלמי יכול לחזור בשקבל עליו בשתיקה אבל נתן רשות לא.

הרמב"ן מחמיר יותר מכולם וסובר שכל מה שאמרו שאפשר לחזור הוא כל עוד לא מחל בפה מלא. אך אם אכן אמר בפירוש שמוחל, אפילו לא עשה קניין על כך – כבר לא יכול לחזור בו. וביחס לגמרת 'מומין', המהווה ראיה לשיטת ר"ת, מבאר הרמב"ן שלא ניתן לדמותה הלכה למעשה לשאר נזקי הגוף שהרי אף הש"ס עצמו מחלק בין סוגיית מומים לשאר נזקים. ועל כן, אין להתחשב בטענת 'כסבור הייתי' אלא במקום בו היתה שתיקה בלבד.
מדוע א"א לחזור ממחילה?
ועוד יש לשאול על עצם העניין של 'אין חזקה' – מדוע אמנם א"א לחזור בו ממחילת הנזק? שאלה זו שואל קצה"ח בשם אחיו ועונה כך (קנה, טז):

והנראה לי בזה דחזקת נזקין אינו משום מחילת הנזק, אלא משום דהכי דינא דנזקי שכנים כיון שאינו מזיק ממש בידים דכל שעמד בהיתר מהני וצריך הניזק להרחיק את עצמו וכמו באילן קדם (ב"ב כה, ב), וה"ה בזה שמחל לו או קנה ממנו הרי עמד ברשות כיון שקנו מיניה להיות עומד כאן. ואף על גב דעמד המזיק אחר שהיה דבר הניזק, כיון שמחל לו או קנו מיניה הרי ברשות עמד שעה אחת ומש"ה כשירצה הניזק שלא יוזק צריך להרחיק את עצמו. ואפילו לדעת התוס' (ב"ב יח, ב ד"ה ואי לא סמיך) דלא מהני בהיתר אלא באילן דוקא, היינו היכא שעמד מאליו בהיתר, אבל היכא דעומד ברשות הניזק במחילה ושתיקה או ע"י קנין ודאי מהני ליה, ואפילו עומד וצווח הניזק אח"כ שלא יזיק אותו יותר צריך הניזק להרחיק עצמו כיון דאינו מזיק בידים, וברשות עדיף טפי מבהיתר.

אמנם, יש לציין שקצה"ח שאל זאת ביחס לנזקים רגילים עליהם אפשר ליצור חזקה, אך נראה שה"ה ביחס לנזקים החמורים בהם יש יצירת חזקה לאחר קנין או עדים או מכר או אמירה מפורשת – כל שיטה כדאית לה.
בכל אופן, תורף דברי קצה"ח הם שמה שאדם יכול להחזיק בשימוש על אף שהוא מזיק לשכנו, אינו משום מחילת הניזק, אלא משום שמותר לאדם ע"י קבלת רשות משכינו לעשות שימוש ברשותו אפילו שמזיק לשכנו. ומשכך, כיון שנתן לו רשות, הוי כסמך בהיתר ואינו יכול לחזר בו.
אך נתה"מ (קנה, ס"ק כ) חולק על כך שסמך בהיתר אינו צריך עוד להרחיק, אלא מצד קוטרא ובית הכסא יצטרך להרחיק אפילו סמך בהיתר משום שהם נזקים המתחדשים בכל שעה ואין במחילת הדבר הקודם מספיק למצב העכשווי.

להערות - [email protected]

הרב אלישיב קפקה

בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח

3 דק'
פתחי אמונה
למה ללמוד גמרא?
לא תמיד קל ללמוד גמרא. מדוע בכל זאת חשוב כל כך?
תשרי תשפ
3 דק'
פתחי אמונה
למה תמיד יש מחלוקת??
הסבר לתופעת המחלוקות בתורה.
תשרי תשפ
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
איסור מלאכה במועד
תשפ"א
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
פרה לכפילא
תשפ"א

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
שלוש שנים רצופות
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
שיכוני גוואי
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
מפלניא זבינתה
הרב אלישיב קפקה | תשפ"ב
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
גידול בבית בשביעית
הרב אלישיב קפקה | תשפ"א

פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

בבא בתרא
אין אדם פורע תוך זמנו
בבא בתרא דף ה ע"א
הרב יאיר וסרטיל | טבת תשע"ו
מאמרים נוספים
הרבי מהוסיאטין: זקן בית רוז´ין
הרב אליעזר מלמד | טבת התשס"ה
מבוא למשנת הראי"ה
ארץ ישראל חלק א'
י"ח סיוון תשע"ד
בשביל הנשמה | י"ח סיוון תשע"ד
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב דוד דודקביץ'
הרב שמואל אליהו
הרב יהושע שפירא
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב בני אלון
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז