ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
מערכת החינוך - המשך
שאלה: אחרי הדברים החשובים שנכתבו ב'רביבים' על ערך האחדות ועל הדרך לאחד את מוסדות החינוך, חזר הרב וביטל את דבריו בכך שהעניק להורים את הסמכות להחליט לאן לשלוח את ילדיהם, ואם כן כל מגמות הפלגנות קבלו חיזוק נוסף. אם אכן ערך האחדות חשוב, האם לא היה ראוי לכוף את ההורים לשלוח את הילדים לבית הספר הממ"ד, שדואג לכלל הציבור?
תשובה: כדי לבאר את הדברים צריך להרחיב קצת במצוות תלמוד תורה, שהיא יסוד החינוך.
למדנו בתורה שהאחריות הראשונה לחינוך הילדים מוטלת על ההורים, שנאמר (דברים י"א, י"ט): "ולימדתם אותם את בניכם". עוד הוסיפה התורה וצוותה על כל תלמיד חכם ללמד את התלמידים הרוצים ללמוד ממנו, שנאמר (דברים ו', ז'): "ושננתם לבניך", ודרשו חכמים: בניך אלו תלמידיך. שתי משמעויות למצווה: האחת, שאחר שההורים לימדו את התורה באופן בסיסי, מצווה על הרבנים ללמד ברמה גבוהה יותר. והשנייה, שאם יש הורים שלא לימדו את בניהם, ישלימו הרבנים את מה שהחסירו ההורים.
מכל מקום, מצינו שיסוד המצווה לחנך את הילדים מוטל על ההורים. ואם הם עצמם אינם פנויים ללמד את ילדיהם, הרי שהם בוחרים מורים ורבנים שילמדו את ילדיהם בשליחותם.
תקנת יהושע בן גמלא
כמו בכל המצוות, התורה שבכתב מציבה לפנינו את העקרונות, ועל חכמי ישראל הוטלה המצווה למצוא את הדרך הטובה ולקבוע את המסגרת להגשמת אותם העקרונות. זכה יהושע בן גמלא, שחי בתקופת בית המקדש השני, לקבוע את מסגרות הלימוד, ותיקן וייסד את מערכת החינוך הראשונה בעולם.
וכך מסופר בתלמוד (בבא בתרא כ"א, א'): "אמר רב יהודה אמר רב, ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל. שבתחילה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה... התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים... ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלהו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך, ומכניסין אותן כבן שש-עשרה כבן שבע-עשרה, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע".
אין בתקנה פגיעה בזכותם של ההורים
הרי שתקנת יהושע בן גמלא נועדה להשלים את מה שהחסירו אותם הורים שלא דאגו לחינוך ילדיהם. אבל כאשר ההורים ממלאים את תפקידם ואחראים על חינוכו של ילדם לתורה ולמצוות, אין לציבור להתערב בשיקול דעתם. אלא שעדיין, מתוקף תקנת יהושע בן גמלא, יש אחריות על כלל הציבור לתת מענה חינוכי לכל ילד מישראל.
ערך האחדות
אם כן, הדיבורים על ערך האחדות נועדו לשכנע את ההורים לשלוח את ילדיהם לבית ספר לכלל הציבור הדתי, כדי שיכיל בתוכו את מכלול הערכים התורניים, וכדי שייתן מענה לכלל הילדים המעוניינים בחינוך תורני. ופעמים רבות, בזכות ההשתתפות עם הציבור, תוצאות החינוך משובחות יותר. אבל אם בית הספר הכללי אינו מצליח לחנך כראוי את תלמידיו ולקיים לימודים ברמה גבוהה, אזי ראוי להורים לבחור מוסד חינוכי טוב יותר.
עמדת ההורים גורלית להצלחת החינוך
לעיתים בית הספר הוא טוב, אלא שבעקבות דעות קדומות ההורים אינם נותנים בו אמון. וכל זמן שדעתם על בית הספר לא תשתנה, אין אפשרות להכריחם לשלוח את ילדיהם לבית הספר, מפני שהאמון שההורים נותנים במורים ובבית הספר הוא גורם מרכזי בהצלחת החינוך. רק מתוך כבוד והערכה אמיתית לבית הספר ולמורים לימוד התורה והחינוך למידות נקלט יפה בנפש.
אחריות מנהיגי מערכת החינוך
לכן ראשי מערכת החינוך חייבים להיות קשובים מאוד להורים. לא מספיק שיחשבו לעצמם שהם צודקים - עליהם לשכנע את ההורים בצדקתם. ואם לא הצליחו, ראוי שיכופפו עצמם ויתאמצו לקיים את דרישות ההורים, כי אחרי הכול מערכת החינוך צריכה לפעול בשליחות ההורים. אם לא כן, ראשי המערכת יהיו אשמים בכך שדווקא אותם ההורים שהחינוך חשוב להם יוציאו את ילדיהם מבית הספר, ובית הספר ייהרס.
לעיתים אכן קשה מאוד לרצות את כל ההורים, ועל ראשי המערכת להתאמץ, להיות יצירתיים, כדי למצוא פתרון לפיו יוכלו כל הילדים להישאר במסגרת הכללית, ועם זאת לתת לכל קבוצה את המתאים לה. למשל על ידי חלוקה לכיתות בעלות דגשים שונים.
הקמת רשת נועם
פעמים רבות בעבר, הרצון ליצור אחידות בקרב הציבור הדתי-לאומי הביא למחלוקות עזות יותר. כך למשל, כאשר ילדיהם של בוגרי ישיבת 'מרכז הרב' הגיעו לגיל בית ספר, פנו ההורים לבית הספר השכונתי ובקשו שילדיהם ילמדו בכיתות נפרדות, כפי שההלכה מחייבת, בנים לחוד ובנות לחוד. היו לכך מספיק ילדים. אפשר היה להקים כיתה או שתיים להורים שרצו שבניהם ובנותיהם ילמדו ביחד, ועוד כיתה לבנים וכיתה לבנות. ואם כל כך היה עקרוני להורי בית הספר שילדיהם ילמדו במעורב, יכלו ראשי המערכת להציע בכבוד לבוגרי הישיבה שיקימו הם בית ספר נוסף במסגרת הממ"ד שבו תישמר הפרדה בין בנים לבנות. במקום זאת ניסו לכפות על ההורים לשלוח את ילדיהם לחינוך מעורב.
במשך עשרות שנים, כשלושים אחוז מהורי תלמידי הממ"ד לא היו מרוצים מהעירוב של בנים ובנות, אך הרוב ששלט לא נתן להם פתחון פה. חלקם העבירו את ילדיהם לחינוך שנתמך על ידי 'אגודת ישראל' או 'פועלי אגודת ישראל', וחלקם נשארו בממ"ד המעורב בחירוק שיניים.
בקרית משה הזדמן שנתקבצו מספר הורים, תלמידי חכמים, שביחד יכלו לעמוד על שלהם. אולם גם אז המערכת הכללית לא הצליחה להכיל בקרבה את הגוון הנוסף והחלו מאבקים גדולים, עד שקם בית ספר 'נועם' ואח"כ רשת 'נועם'. מדוע לא ניתן היה להיענות לרצון ההורים ללא מחלוקת? לאחר מכן, במקום להתעשת ולשמור על בתי הספר, במשך שנים עוד המשיכו ראשי הממ"ד להאשים את מייסדי 'נועם' בפלגנות.
הנזק שנגרם מחוסר היכולת להכיל את הזרם התורני
אילו ראשי המערכת היו מצליחים להכיל את הזרם התורני החדש, המוני ילדים שעברו לחינוך חרדי היו נשארים במסגרת החינוך התורני, והמוני ילדים שעברו לבתי ספר חילונים בעקבות הידלדלות בתי הספר הממ"דים היו נשארים בחינוך הדתי.
ועדיין ראשי הממ"ד לא השכילו להכניס את רשת 'נועם', על עקרונותיה ההלכתיים, כבתי ספר שווים במערכת הממ"ד, ועל כן ההורים ששולחים את ילדיהם ל'נועם' נאלצים לשלם סכומים גבוהים. בעקבות זאת, חלק מן הציבור התורני שולח את ילדיו לחינוך חרדי, שהוא זול יותר. וחלק מהציבור הדתי-מסורתי, שרמת הלימודים חשובה לו, שולח את ילדיו לחינוך חילוני, מפני שבמקומות רבים בתי הספר הממ"דים התדרדרו מאוד ברמתם.
ערך התחרות
אומנם צריך להודות כי העמדה העקרונית שהבעתי בעד מערכת חינוך אחת אינה פשוטה, שכן למדנו "קנאת סופרים תרבה חכמה", ועל פי זה אמרו חז"ל (ב"ב כא, א) שטוב שתהיה תחרות בין המורים, שעל ידי כך כל מורה יתאמץ ללמד טוב יותר, ותרבה החכמה.
אלא שכך היה אפשר לנהוג כאשר החינוך היה מופרט לגמרי, וכל מורה היה מקבץ לעצמו תלמידים בביתו ומלמדם, ואז התחרות בין המורים היתה מועילה. אבל כיום, כאשר האתגר החינוכי נעשה מורכב יותר, ודורש לימוד מקצועות שונים והכשרה רבה יותר של המורים, לא ניתן להתמודד עם אתגרי החינוך שלא במסגרת בית ספר שמכיל את כל הכיתות ולומדים בו מקצועות שונים. ככל שהמערכת יותר גדולה (עד גבול הסביר), קל לה יותר להתמודד עם האתגרים החינוכיים.
ואם כבר, אז מוטב שהתחרות תיעשה בתוך המערכת עצמה, שיהיו בה מגמות שונות עם יותר שעות קודש או יותר שעות חול, וכיוצא בזה, והכול לשם שמים, ואז התחרות בין המגמות תחייב כל מגמה להיות טובה יותר וכך תתרבה החכמה.
ורק בדיעבד, כאשר המערכת הוותיקה לא הצליחה להכיל בתוכה את המגמות החדשות (כמו במקרה של 'נועם'), קמים בתי ספר חדשים, והתחרות בין בתי הספר מחייבת את כולם להשתפר. אלא שהמחיר לכך עלול להיות כבד, הן בתשלומי ההורים, והן במספר תלמידים שנושרים ממערכת החינוך הדתי-תורני, במקרה הרע לחינוך החילוני ובמקרה היותר טוב לחינוך החרדי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
