ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ישי ושלמה קרויזר
גם בגלל סיבה זו, נמשיך בשבועות הקרובים להסביר מדוע כל הפתרונות הנהוגים כיום הם בדיעבד. המירב שניתן לומר הוא שבתוך הרשימה של הפתרונות לשעת הדחק ולזמן שחיוב שמיטה הוא מדרבנן יש פתרונות המומלצים יותר ויש פתרונות המומלצים פחות. פתרון הקניה משטחי הרשות והחמאס אמור להופיע בתחתית הרשימה ומעט לפניו פתרון היבוא מאירופה. יש מימד של הטעיה במתן כותרת הלכתית "שמיטה לחומרא" דווקא לפתרונות הבעייתיים ביותר מבחינה הלכתית.
נמשיך לברר השבוע את היתרונות והחסרונות של הפתרונות המוצעים בשוק. נבהיר מראש כי במסגרת זו שאנו מקפידים בה על הקיצור, לא נוכל להתייחס לכל הפרטים ההלכתיים ונעסוק רק בעקרונות.
נתחיל ב"מצע המנותק" ובגידולי חממות. פתרונות אלה מתבססים על כך שאין כאן "גידולי שדה". החילוק ההלכתי בין גידולי שדה לגידולי חממה למיניהם מופיע בתלמוד הירושלמי "ר' יוחנן בשם ר' ינאי אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה ובשביעית צריכה (בירור) דכתיב:
"ושבתה הארץ שבת לד' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (ערלה פרק א הלכה ב ).
הירושלמי מסתפק מהו הביטוי המחייב בלשון התורה " הארץ " או " שדך ". "הארץ " הוא ביטוי כולל יותר ואם הוא העיקר הרי שדיני שביעית נוהגים בכל מקום גם בתוך הבית. אם הביטוי " שדה " הוא העיקר, הרי שמה שאיננו " שדה" לא נוהגים בו הלכות שביעית. ספקו של הירושלמי לא נפשט. הרמב"ם לא הביאו בהלכות שביעית, אף שהביא להלכה את החיוב בהלכות ערלה ואת הפטור מתרומות ומעשרות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר "השמטה" זו. נזכיר בקיצור רק את דברי "פאת השולחן" עם חידוש ההתיישבות בארץ ישראל על ידי תלמידי הגר"א לפני מאתיים שנה (תקס"ח) ואחר כך את דיוניהם של הרב הראשי לישראל מרן הראי"ה קוק וה"חזון אי"ש". כדאי לעיין גם בדבריו של מרן הגר"ש ישראלי (חוות בנימין ג' סימן צז). נזכיר עוד כי מי שפיתח את שיטת המצעים המנותקים שאומצה לראשונה על ידי ישובי פא"י היה פרו' מאיר שוורץ, עוד בעשור הראשון להקמת מדינת ישראל.
הלכה למעשה הוכרע ספקו של הירושלמי לקולא רק בגלל ששמיטה בזמן הזה מדרבנן. ברגע שחיוב שמיטה יהיה מדאורייתא לא נוכל לסמוך על היתר זה.
נוסיף עוד, כי גם דרך מומלצת זו, היא מעין "עקיפה" של מצוות השמיטה. נזכיר בהקשר זה כי פירות וירקות שהוכנסו לבית דרך הארובה ולא בדרך הרגילה בדרך הדלת פטורים מחיוב תרומות ומעשרות. אף על פי כן מובא בגמרא "ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון (דלת ראשית) - כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות - כדי לפטרן מן המעשר, לפיכך לא נתברכו פירותיהן" (עין יעקב, ברכות דף לה ע"ב).
גם הפן של הפסקת המרוץ הכלכלי על ידי האדם בשנת השמיטה איננו בא לידי ביטוי בפתרון זה.
אם מחירם של הירקות גבוה יותר בגלל השימוש בשיטה זו הרי שאנו מפסידים גם את הפן החברתי של מצוות השמיטה.
לכן נסכם ונאמר כי אפילו הרעיון של מצעים מנותקים וגידולי חממות לא יכול להכנס תחת הכותרת של "שמיטה למהדרין" או "שמיטה לחומרא" אף על פי שבין כל הפתרונות, של הבדיעבד", הוא פתרון מומלץ.
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לחידוש חיוב השמיטה מדאורייתא,
עם חידוש הברכה האלקית לשפע רב של פירותיה הקדושים, של הארץ הקדושה במיוחד כהכנה לקראת שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
