ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
פקיעין תשס"ח. המוני פורעים דרוזים מתאספים מסביב לבתי המשפחות היהודיות בכפר. הם מנתקים את החשמל ואת מצלמות האבטחה. רימוני רסס נזרקים לעבר הבתים, והפורעים מאיימים להיכנס לתוך הבתים ולעשות שפטים ביושביהם. מראות חברון תרפ"ט כמעט וחוזרים על עצמם ח"ו בפקיעין תשס"ח (והמשטרה התנהגה אחרת ממשטרת חברון תרפ"ט?). ברגע האחרון נמלטים היהודים והפוגרום בנפש נמנע, אבל הרכוש מוצת ונשרף כליל. והשאלה צפה בחדות - האם עלינו להתייחס לדרוזים כאנשי בריתנו או ששוב - "עשיו שונא ליעקב"?
שבעה תנאים למגורים בינינו
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל 'מרץ' מבשרת ציון
הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י') פוסק שאסור לנו להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו עד שיקבל עליו שבע מצוות בני נח. שנאמר (שמות כ"ג): "לא ישבו בארצך", ואם קבל עליו שבע מצוות הרי זה גר תושב, עד כאן עיקר דברי הרמב"ם. הראב"ד מוסיף, שגם בזמן הזה שאין מקבלים גרי תושב, מותר להניחם כתושבים בארץ. ואף שהפסוק מדבר בשבעת האומות, כבר הסביר הכסף משנה שהרמב"ם משווה להם את כל עובדי העבודה זרה. שבע מצוות בני נח נמנו בהלכות מלכים (פרק ט'), והן כוללות, מלבד איסור ע"ז גם שפיכות דמים וגזל.
בני העדה הדרוזית היו במשך כל שנות המדינה סמל לעדה הראויה להיכלל בהגדרה של שומרי שבע מצוות בני נח, המותרים להיות תושבי ארצנו הקדושה . בכלל זה היו ראויים גם לכל הטובה שחייבים בית ישראל לעשות עם הנכרים הראויים לישב בארצנו. היחס המיוחד התבטא בין השאר בהשתתפותם בשמירה על גבולות הארץ מידי הרוצחים מבית ומחוץ. כמובן שהיחס הזה שמור לכל אחד ואחד לפי מעשיו, ולא לעדה כולה כקבוצה. עכשיו שנתגלה פרצופם של רבים מצעירי העדה שהם שופכי דמים וגזלנים - חזרו פורעים אלה להיות בכלל הנוכרים שאסור לנו להניח בארצנו, וגם אם לא נוכל לגרשם - אסור לפרנסם ולתמוך בהמשך ישיבתם כאן, על כל המשתמע מזה.
פרטים שאינם מעידים על הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים וראש הישיבה
מורנו הרצי"ה היה מזכיר בהקשר ליתרו שהיה נאמן לישראל וליווה אותם במדבר כי בימינו הדרוזים ממשיכים את אותה מסורת ועל כן הם ראויים ליחס אוהד ומקרב מצידנו. כנראה שבעקבות מדיניות ממשלות המחניפות לשונאי ישראל ומתנכרות לידידינו מבין האומות השכנות חל פיחות באותו יחס בריא שזכינו לו מאז קום המדינה. על כל פנים, אין הצהרה כלשהי בשם הדרוזים על שינוי היחס לישראל, ועל כן יש לטפל באותם פורעי חוק כאל חריגים, ולהימנע מהכללה לא צודקת ביחס לכל בני העדה הדרוזית. כשם שגם ליהודים מבטן ומלידה אין לתת שום חסינות כאשר הם משתפי פעולה עם שונאינו בין בהפרעה לחיילי צה"ל במחסומים ובין בדבורי הסתה כנגד זכויותינו הבסיסיות על ארצנו ועל עתידנו היהודי בארץ.
רק כאשר יהיה ברור שאין הגנה אוטומטית לפורעים ומסיתים למיניהם נוכל לקוות שחריגות אלו יקטנו לכמות מזערית שלא תוכל להזיק במשהו לחיים בריאים הן לבני עמנו והן לכל הנאמנים לנו.
הפרעות בפקיעין - מראה לחברה הישראלית
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
הרב הלל משקלוב זצוק"ל, בעל המחבר ספר "פאת השולחן" על הלכות התלויות בארץ, מספר בהקדמה לספרו על הסבל שעברו הוא וחבריו בבואם להתיישב בצפת עיר הקודש. הרב, שהיה מבחירי תלמידיו של הגר"א קיים עם חבריו את הציווי של הגר"א לעלות לארץ ישראל בפועל ממש. בעלייתם הם קיימו את מאמר רבי שמעון בר יוחאי: "ארץ ישראל נקנית בייסורים". הייסורים שלהם היו הדרוזים.
אחרי הרעש הגדול בצפת - רעידת האדמה שגבתה כל כך הרבה קורבנות והותירה כל כך הרבה פצועים כואבים, השכנים הדרוזים לא באו לעזור, הם באו ליהנות מפרי האסון, לרצוח, לחלל ספרי קודש, לשלול שלל ולבוז ביזה. בקום המדינה חל מהפך, הדרוזים הפכו להיות אוהבינו, לוחמים ומשרתים בצה"ל, ואפילו עלו לדרגות הגבוהות ביותר - אלופי משנה וסגני אלופים. מה הפך את הדרוזים מאויבינו לאוהבינו?
מקובל לומר כי הדרוזים תמיד הולכים עם החזק. כשהיינו חזקים נלחמו תושבי רמת הגולן הדרוזים לקבל תעודת זהות כחולה. באותו היום, שהדרוזים ראו שהסורים יודעים יותר טוב מאיתנו מה הם רוצים מעצמם. הם שרפו את תעודות הזהות הישראליות שלהם.
זה לא הסתכם בכך. אלוף משנה זהאר עטאף הרשה לעצמו לפגוע בחיילת יהודיה שתחת פיקודו. הוא לא פחד. הוא חזר על דפוס ההתנהגות של הדרוזים מימות עליית תלמידי הגר"א. סגן אלוף אל - היב הרשה לעצמו למסור מידע לסורים בעת מלחמה, לבגוד בצבא שנתן לו משכורת, כבוד, אמון ודרגה כל כך בכירה. הוא הרשה לעצמו לסייע לאויב הסורי בעת מלחמה. אפשר לומר שזה מעשה של יחידים, אבל הפרעות שהיו בפקיעין לימדו אותנו שזו תופעה. הפורעים ששרפו בתים של יהודים הפכו להיות גיבורים, אלה שהשיבו את הכבוד האבוד של הדרוזים למקומו.
האמת היא שהבעיה היא לא שלהם. הבעיה היא שלנו. אם הדרוזים מרשים לעצמם להצביע בל"ד בהמוניהם, אם הדרוזים מרשים לעצמם לשרוף בתים של יהודים בפקיעין, אם הדרוזים שובים שוטרת יהודיה בלי לחשוש לחייהם, אנחנו אלה שצריכים לעשות חשיבה מחודשת. מלכתחילה הנאמנות שלהם הייתה "על תנאי", על תנאי שנהיה חזקים. עכשיו שאנחנו משדרים חולשה - הם לא איתנו . הם מזהים שהכוח העולה הוא ערביי הגליל. מדינת ישראל נכנעת לערבים. מערכת המשפט לא מעיזה לכפות עליהם את החוק, בתים שנבנים על אדמת מדינה לא נהרסים, גניבת בקר וצאן וציוד חקלאי לא מטופלת במגזר הזה. מאז ועדת אור המשטרה מפחדת לטפל בפורעים שלהם. הם זיהו את החזק. הם הולכים עם החזק וזה לא אנחנו.
המסקנה היא אחת - צריך להיות חזקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
