ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
כפי שכבר כתבנו בעבר, רוב הציבור בארץ ישראל בעת החדשה (מזה כמאה ועשרים שנה) סומך על "היתר המכירה" כפתרון לכלל בדיעבד, כל עוד אין ברירה אחרת, הלכתית ומעשית.
השבוע נסביר מהם החסרונות של פתרון זה וכיצד התגברו על חלק מהם בשנים האחרונות. נסביר גם מדוע בצער רב, תוך תפילה לקב"ה להחזרת עטרת השמיטה ליושנה, אנו נאלצים להמליץ לציבור לקנות תוצרת חקלאית זו. בשבוע הבא בעה"י, נסביר למה יש לתמוך בחקלאים המעבדים את שדותיהם על פי הדרכת הרבנים הפוסקים ולא לקנות תוצרת נכרים.
המצב הקשה של החקלאים היהודים בארץ ישראל , בזמן חידוש ההתישבות החקלאית בעת החדשה, הוחמר עוד יותר כאשר נאלצו להתמודד עם שאלת שמירת מצוות השמיטה. גדולי ישראל ניסו למצא מזור למצוקותיהם. אז עלתה האפשרות למכור את האדמות לנכרי כדי להפקיע את האיסור לעבד את האדמות בשנה השביעית. הצעה זו עוררה פולמוס הלכתי נוקב שחצה קוים. גם תומך גדול בציונות כמו ה"נצי"ב" התנגד לה. בסופו של דבר, גדולי עולם כמו הרי"א ספקטור מקובנא, הרב יהושע מקוטנא, הראי"ה קוק (ובעקבותיו כל הרבנים הראשיים), רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק, והרב שלמה זלמן אוירבך (תוך תביעה לשיפורים שכבר בוצעו בשנים האחרונות) תמכו בשיטה זו.
היתר המכירה נסמך על העקרונות ההלכתיים הבאים:
א. כיון ששמיטה בזמן הזה מדרבנן, לרוב רובם של הפוסקים, "יש קנין לגוי להפקיע את הארץ מחיובה במצוות שביעית" (עיינו בסוגיא גיטין מז ע"א, מבוא ל"שבת הארץ" לראי"ה קוק פ' יא וב"חוות בנימין" למו"ר הגר"ש ישראלי ח"ג סימן קא בחליפת המכתבים עם הגרש"ז אוירבך).
ב. קדושתה של הארץ וחיוב ההתיישבות בה אינם תלויים בשאלה אם יש חיוב במצוות התלויות בארץ (מבוא ל"שבת הארץ" פ' טו).
ג.אין איסור "לא תחנם" (האיסור מדאורייתא לחזק אחיזתם של נכרים בארץ ישראל) במכירה לזמן, שמטרתה חיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל.
ד. אין איסור "ספיחין" ודין "שמור ונעבד" בתוצרת חקלאית שגודלה על פי היתר הלכתי (כדעת המהר"י קורקוס ואפילו לדעת החזו"א שביעית סי' ס"ק ו, במקום שהמכירה נעשתה בדרך המועילה).
ה. ארבעת המלאכות האסורות מדאורייתא לא יעשו, גם אחרי ההיתר, באופן אסור.
בשנים האחרונות נעשו שיפורים רבים מבחינה הלכתית בנושא זה. נזכיר כמה מהם:
א. כנסת ישראל חוקקה חוק מיוחד הפוטר עסקת מקרקעין הנוגעת לשמיטה מחובת רישום בספרי הטאבו.
ב. המכירה לא נעשית באמצעות הרשאה ושליחות (מה שמבטל חלק ניכר מטענותיו של ה"חזון איש" כנגד ההיתר).
ג. חוזה המכירה עבר שיפורים רבים כולל ביטול האפשרות ש"נסיך סעודי" ישלם עבור הקרקעות ולא יחזיר אותן.
ד. הממונים מטעם הרבנות הראשית על הנושא הרב אברהם יוסף והרב זאב ויטמן בדקו לעומק את שאלת הבעלות של כל מוכר, וישבו עם בעלי הקרקעות שהבינו היטב את משמעות המכירה, כך שגם הטענות בדבר אי גמירות דעת נפלו.
יתרונה הנוסף של שיטה זו כי היא איננה פוגעת בהתיישבות היהודית בארץ ישראל בימינו. היא מאפשרת המשך אספקה של פירות וירקות, כולל יצוא, לאורך כל השנה, במחירים סבירים. שיטה זו הינה הפתרון היחיד אשר מביא בחשבון את צרכי הכלל ולא רק את רצונו של היחיד לנסות ולהדר מבחינה פרטית.
למרות הכל, נחזור ונזכיר כי "היתר" זה ניתן בדיעבד ויש חובה בכל שנת שמיטה לבחון את הצורך בשימוש בו. יש ב"היתר" זה משום ביטול חלקי של "תורת שמיטה". הקרקעות אינן שובתות, האדם איננו שובת ואין כל משמעות סוציאלית לשנת השמיטה.
על כן נחזור על דברינו, כי יש להמשיך ולהתפלל, שנזכה בקרוב לשמור שמיטה מן התורה,
בהידור ובשמחה, יחד עם חיזוק התישבותנו בנחלת יעקב אבינו. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
