ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים" (מלכים א ב' יא)
לפסוק זה מקבילה המופיעה בתחילת ספר שמואל ב, שם מצינו:
"בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ: בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ה' ד-ה)
השאלה, להיכן נעלמו ששה חודשים מהפסוק בספר מלכים? הטרידה את חז"ל והראשונים. מצאנו כמה ניסיונות לתרצה:
התלמוד הירושלמי (ראש השנה פ"א ה"א) בשם רבי יהודה בי רבי מתרץ "טכנית": "חשבון מרובה בולע לחשבון ממועט" בעקבותיו הולכים גם הרלב"ג והרד"ק.
דעה אחרת בירושלמי מתרצת: "רבי יצחק בר קצצתה בשם רבי יונה שלשים ושתים ומחצה היו אלא בשביל לחלוק לו כבוד לירושלים הוא מונה אותן שלימות".
לעומת זאת מצינו שלש דעות אחרות בחז"ל, הרואות בהשמטת ששת החדשים מן הסיכום ביקורת על דוד. לפיהן ששה חודשים לא נמנו למלכות דוד בגלל הסיבות הבאות:
א. "אמר רב יהודה אמר רב:
ששה חדשים נצטרע דוד, ונסתלקה הימנו שכינה, ופירשו ממנו סנהדרין... דכתיב והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה, ... והני ששה חדשים - לא קחשיב, שמע מינה נצטרע" (סנהדרין דף קז עמוד א/ ב). לדעה זו, לאחר מעשה בת שבע ואוריה, נצטרע דוד. "מצורע חשוב כמת" ועל כן, לא נמנתה חצי שנה זו בסיכום ימי מלכותו.
ב. "רב חונא אמר כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט" (ירושלמי שם). לדעה זו, משך הזמן של מרד אבשלום לא נתפרש במקומו. מחסרונם של ששת החודשים מהמנין המסכם את שנות מלכות דוד, מוכח שהמרד החזיק מעמד חצי שנה. באותה תקופה דוד איננו נחשב כנשיא=מלך המתכפר בשעיר כמפורש בתורה "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא ... וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים" (ויקרא ד' כב-כג).
ג.
"אמר רבי יודן בי רבי שלום כתיב "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם" (מלכים א י"א טז). אמר לו הקב"ה אני אמרתי לך "אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (דברים ב' ה)
וביקשת להתגרות בם, חייך שאינן נימנין לך" (ירושלמי שם). לדעה זו, אותם חודשים שיואב נלחם באדומים בשליחות דוד, כנגד הוראת התורה, אינם נחשבים למנין שנותיו של דוד כמלך. (נעיר במאמר מוסגר, כי מהבבלי - בבא בתרא כא ע"ב, מוכח שהחטא היה בכך שיואב הרג רק את הזכרים ולא את הנקבות, ואכמ"ל).
ניתן להציע כי הדעות חלוקות בשאלה, האם ניתן להדיח מלך שנמשח על ידי נביא ומלכותו אושרה בידי העם? לדעה הראשונה בירושלמי, היא דעת רב חונא (רב הונא בלשון הבבלי), ה"עם נתן והעם לקח". ברגע שהעם מורד ואיננו מכיר במלכות, המלך מאבד את מעמדו גם מבחינה הלכתית. הוא נחשב כ"הדיוט" גם לענין "קרבנות" (ולא רק לעניין זה). גם המשיחה הנבואית איננה יכולה לשמש "כמגן משוח בשמן" מפני הביקורת הציבורית. יתכן וזו גם דעת הרמב"ם והרשב"ם המבססים את דין "דינא דמלכותא דינא" על הסכמת העם. אפילו מרד שאיננו מבוסס על טענות הלכתיות צודקות, גורר אחריו תוצאה זו.
לעומת זאת, לפי הבבלי בשם רב יהודה ורב ולפי דעת רבי יודן ברבי שלום בירושלמי, חטאים חמורים גוררים ביקורת נוקבת ישירה ועקיפה. אומנם הדחה תתכן רק בידי נביא, כמו במקרה של שאול או ירבעם. מרד עממי, גם אם יהיה נרחב, איננו מדיח את המלך ממעמדו על פי ההלכה.
לפי זה ברור שמנהיג אשר נבחר על ידי העם בלבד,
לכולי עלמא ניתן להדיחו, בדרכים שנקבעו בחוק על ידי נציגיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
