ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
מאיר הרים בתרועת ניצחון את בקבוק מי ים התיכון, שסחב על גבו בשלושת הימים האחרונים, ושפך את תכולתו לתוך הכינרת. אחר רכן, שלה אבן מקרקעית הימה, והניחה בתרמילו ליד האבן שנטל מחוף הים התיכון. שני האבנים יהיו המזכרת שלו ממסע ה"מִיָם אל ים".
שלמה, חברו הטוב, התבונן במעשיו, ושאל: "תגיד, אתה לוקח מהטיול גם 'משהו רוחני' למזכרת"?
שלמה, חברו הטוב, התבונן במעשיו, ושאל: "תגיד, אתה לוקח מהטיול גם 'משהו רוחני' למזכרת"?
קשר נשמתי לאדמת הארץ
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת 'לך-לך'
לחפש תועלת בטיול בארץ ישראל זה כמו לחפש תועלת באהבת אשתך. אנחנו קשורים בנשמה שלנו לאדמה הזאת, ולכן זה רק טבעי שנטייל בה. כל חיפוש של תועלת רק ממעט את הערך העצמי של הטיול לצורך עצמו.
מהפסוק "נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה" (ישעיהו מ"ב), לומדת הגמרא: "אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רבי יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא" (כתובות קי"א). ואפשר לדקדק שבמיוחד המטייל בארץ ישראל זוכה לחיי עולם הבא, שהרי הגמרא אומרת כל המהלך ולא כל ההולך, מפני שההולך יש לו מטרה להגיע ואילו המהלך מטרתו לטייל בלבד.
המימרא הזאת אף נפסקה להלכה, והטיול בארץ ישראל נחשב למצוה המצדיקה הפלגה באוניה גם סמוך לשבת (שו"ע רמ"ח, ד' במגן אברהם). וכך פוסק גם הרב צבי יהודה זצ"ל בתשובה לשאלה וזה לשונו: "אם הטיול בארץ ישראל הוא בכלל מצוה? בודאי שכן, שהרי לימדונו רבותינו ז"ל שהמהלך ד' אמות בארץ ישראל הנהו בן עולם הבא. ומכאן שזה בודאי בכלל מצוה, אמנם במצוות יש קלות ויש חמורות, ולימדונו רבותינו ז"ל הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" (תחומין ג' עמוד 385).
וכן כותב הרמב"ם (מלכים ו'): "גדולי החכמים היו מנשקים על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין על עפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". (אני ממליץ על מערת חריטון בכדי לקיים את הרמב"ם הנ"ל - הזחילה הארוכה בנבכי המערה עוזרת להתגלגל בעפרה ולנשק את אבניה בהידור רב.)
נסיים בדברי ר' ישראל משקלוב באגרת - "אמת מה נפלא חיבת ארצנו! אמת מה נאה קודש זיו הדר ישיבתה והליכתה. גם בחורבנה אין דמיונה, בשממותה אין כמותה, בשלוותה אין דכוותה, טוב עפרה ואבניה, טוב תבואתה ופירותיה וירקותיה, טוב זכות אויריה, טוב השגת תורתיה, טוב ריבוי מצוותיה, טוב טהרת קדושתיה, טוב הליכות ד' אמותיה, מצלת אנשים ומביאם לחיי עולם הבא בדרכיה... התורה שיבחה ברבת שבחיה, התורה ריממה ברוב רוממותיה, ומי יכול לפאר גודל פאר המלכה בכל חלקיה"!
להתאהב בארצנו הקדושה
הרב יעקב סביר שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר 'אלון מורה'
ה' מצווה את אברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית י"ג). מכאן לומד ר' אליעזר שהילוך בקרקע קונה (=מלשון קניין) אותה, אבל חכמים חולקים וסוברים שהילוך אינו דרך לקנות קרקע. שואלת הגמרא: אם הילוך לא מועיל, מדוע מצווה ה' את אברהם להתהלך בארץ? ומשיבה הגמרא: אברהם הצטווה ללכת בארץ, כדי שתהיה נוחה להיכבש לפני בניו (בבא בתרא ק').
לכאורה מדובר במחלוקת טכנית-הלכתית אודות קניין קרקע. אך אפשר ללמוד ממנה יסוד פסיכולוגי רוחני - מה יוצרת הליכה בארץ בנפש האדם ההולך. בנושא זה לא חולקים חכמים עם ר' אליעזר - עניין זה הוא מוסכם על דעת הכל.
כל פעולה שאדם עושה מורכבת משני גורמים, האחד הוא הגורם הטכני והשני הוא הגורם הנפשי. למשל, בכדי ללמוד צריך תנאים מתאימים: צריך ספרים, כלי כתיבה וכתה נוחה, אבל צריך גם רצון ועניין בלימוד. הצד הרוחני חשוב ומועיל יותר להשגת המטרה מן הגורמים הטכניים. מי שלא רוצה ללמוד, לא יצליח ללמוד גם עם ספרים דיגיטאליים בתוך כתה ממוזגת, ומי שרוצה ומשתוקק ללמוד יצליח ללמוד גם בתנאים לא תנאים.
עצם ההליכה בארץ ישראל יוצרת קשר נפשי מיוחד בין האדם לבין הקרקע . מי שהלך ברגליו, התאמץ הזיע והגיע לפסגת הר שומם יאהב את ההר, ישמח לחזור אליו שוב ויתרפק על רגביו. תיקון המאיסה בארץ חמדה של המרגלים הוא להתאהב בארץ . כיצד יכול אדם לאהוב את ארץ ישראל? ראשית עליו ללמוד על הארץ, על המיוחדות שלה, על קדושתה, על המצוה החשובה של ישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות.
אבל בכך לא די - אם לא ילך בשביליה, אם לא יעפיל בהריה, אם לא יטבול במעיינותיה וישתכשך בנחליה, יחסר לו מימד עיקרי באפשרות לקיים הלכה למעשה את מצוות ישוב הארץ . רק על ידי הטיול המעשי נוצרת אינטראקציה - קשר גומלין מיוחד בין האדם לבין הארץ, קשר שלא יוכל להיווצר בשום אופן אחר. בשפה של יומיום אנו קוראים לזה אהבת הארץ. כשיש קושי אמיתי ליישב את הארץ, רק האוהב אותה יוכל להתרומם מעל כל הצרות והקשיים, ולדבוק ברגבי אדמת קודשה. באהבתה ישגה תמיד.
יתרונות החופש הגדול
הרב אברהם וסרמן שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר 'רמת גן'
בתשובתי אתייחס לרווחים הרוחניים, שיכולים לצמוח מכלל החופש הגדול ולא רק מהטיולים. אמנם יש מחנכים רבים שטוענים, בצדק, שהחופש הגדול בעייתי במיוחד, ומביא נסיונות רבים ואף מכשולים קשים. אך בכל זאת יש בחופש כמה צדדים חיוביים :
עבודת ה' מרצון - עיקר גדול וראשון הוא השחרור מכפיה חיצונית בעשיית מעשים טובים. הנער אינו מתפלל כיון שביה"ס או הישיבה מכריחים אלא כיון שהוא רוצה. הוא קם בבוקר לתפילה לא מאימת העונש והאיחור אלא מחמת שהתפילה בציבור חשובה לו. במלים מסורתיות זו עבודת ה' מאהבה ולא רק מיראה. הוא הדין בלימוד התורה שאינו נעשה על מנת להיבחן אחר כך אלא מאהבת הלימוד.
התמודדות - מי שמצליח בהתמודדות עם הניסיונות השונים מרוויח אישיות חזקה יותר וחיסון מהשפעות זרות.
מנוחה - השחרור מעול עושה טוב לנפש הנלחצת מהמטלות בזמן הלימודים, ומקבלת את סיפוקה במנוחה ורגיעה.
מעשים טובים - בחופש יש זמן גם למעשים טובים שבמשך השנה קשה לבצעם, אם בעזרה לבני משפחה קשישים או בפעילות חסד והתנדבות שמארגנות תנועות הנוער ורכזי הנוער.
חיזוק הקשר המשפחתי - בחופש יש זמן גם לרענון וחיזוק הקשר המשפחתי בין בני דודים וקרובים נוספים, שהלחץ במהלך השנה לא תמיד מאפשר אותו.
אוורור - הרמב"ם הבחין בצורך הנפשי שבאוורור המזדמן דווקא למי שמתמיד בלימודו וכתב: "כי הנפש תלאה והמחשבה תעכר בהתמדת העיון בדברים הקשים, כמו שיתעייף הגוף בהתעסקו במלאכות המייגעות עד שינוח וישקוט. כן תצטרך הנפש גם כן להירגע ולעסוק במנוחת החושים כמו ההסתכלות בציורים ובדברים הנאים. כמו שאמרו כי חלשו רבנן מגירסא..." (הקדמה למסכת אבות פרק ה).
ישיבת הארץ - ילדים רבים ומשפחותיהם מנצלים את החופש לטיול במרחבי ארץ ישראל וזוכים בזה לקיים חלק נוסף ממצות ישיבת הארץ והחיבור אליה, ועל זה נאמר : "כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (כתובות קי"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
