ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הרדיפה אחר רגשות והישגים רוחניים היא חלק מהחיים היהודיים כפי שהייתה תמיד. אך למאמץ הזה יכול להיות גם חיסרון. כשמציבים את רף ההישגים הרוחניים גבוה מדי, מי שחש שהוא לא מצליח להגיע (וקרוב לוודאי שרובנו כאלה) לשיאים הרוחניים שהוא הציב לעצמו, חש אכזבה, תסכול ולפעמים אפילו דיכאון. בספורט תחרותי נוהגים לומר שהשחקן צריך לשחק תמיד במסגרת המגבלות שלו, במסגרת יכולתו. אדם צריך לדעת מה הוא באמת מסוגל להשיג, ומזה להפיק את המיטב. השתדלות גדולה מדי, השלכת הכדור מהר יותר ממה שצריך, עלולה להוביל לתבוסה ולהפסד.
שנותיי בתחום החינוך לימדו אותי שזה נכון גם בתחום הזה. כאשר קובעים לתלמיד מטרות לא מציאותיות ותובעים ממנו להשיג אותן, התוצאה הסופית עלולה להיות תחושת כישלון, חוסר ביטחון עצמי ואפילו רפיון ידיים שיביא את התלמיד שלא להשתדל להשיג גם מה שהוא כן מסוגל להשיג. בתחום הזה, כמו ברוב תחומי החיים, לפעמים כל המוסיף גורע. גם כאן יש להחיל את כלל הזהב של היהדות שדוגלת באיזון ופרופורציות, במתינות ובהכרת המציאות.
תאמרו לי שהתלמוד עצמו הרי אומר שאדם צריך לשאול את עצמו כל הזמן מתי תגיע ישתוו התנהגותו ומעשיו לאלה של אבותיו: "מתי יגיעו מעשיי למעשה אבותיי, אברהם יצחק ויעקב?". טוב, אנשים כאברהם, יצחק ויעקב כבר לא יהיו בקרבנו. למען האמת המנהיגות של הדור שלנו לא מצליחה להגיע אפילו לגדולתם של הרבנים מהמאה הקודמת, לא באישיות ולא בהישגים. הרעיון של ירידת הדורות מאז מעמד הר סיני הוא חלק מהמסורת מהשקפת העולם שלנו.
אם כך, מה משמעות דברי התלמוד שאומרים שעלינו לשאוף לכך שמעשינו יהיו כמעשי אבותינו? שאלה זו הטרידה את חכמי ישראל דורות רבים. היו כאלה שהבינו את הדברים כפשוטם ומשום כך תמיד היו במצב שלא הצליחו להשיג את המטרה. היו אחרים שפירשו את הדברים כמסר שנועד ללמד אותנו ענווה. גם אם ההישגים שלנו גדולים מאוד בעינינו, אסור לנו להיכנס לתחושה של יהירות בגלל ההצלחה שלנו, שהרי עוד לא השגנו את המטרה של השתוות לאברהם, ליצחק וליעקב בהישגים.
פרשנות נוספת, שגם היא לא מקבלת אותם כפשוטם, אומרת שהדברים נועדו לדרבן אותנו לשאוף להצליח יותר ולעודד אותנו לצמיחה רוחנית מתמדת.
לא משנה איך נתמודד עם דברי התלמוד, עובדה היא שהשתדלות מופרזת היא מתכון לאסון בכל תחומי החיים. במקום אחר בתלמוד אמרו חז"ל "תפסת מרובה לא תפסת". כשמנסים לתפוס יותר מדי, לא תופסים כלום, ואם מלכתחילה מנסים לתפוס משהו ריאלי יש יותר סיכוי להצליח.
אחת הבעיות שיש לנו כיחידים, כזוגות, כארגונים וכאומה היא הציפיות הבלתי מציאותיות שיש לנו ואכזבות שאנחנו תמיד נוחלים כאשר המציאות לא עונה על הציפיות האלה שלנו. אנשים מתייאשים כאשר התפילות שלהם לא נענות, והברכות לא מתקיימות. הם חשים שהחיים אינם הוגנים כאשר הקב"ה לא מגיב בצורה חיובית למאמץ ולהתפתחות הרוחנית שלהם. התעלות רוחנית היא אופוריה זמנית בלבד, במקרה טוב. כששואפים כל הזמן לתחושת התעלות, הרבה פעמים התוצאה היא דווקא תחושה של דכדוך ודיכאון. כולנו צריכים להשתפר בתפילה, במעשים טובים, בשמירת המצוות וביחסים שבין אדם לחברו. אך רק לעתים נדירות השיפור הזה מתרחש בגלל התגלות פתאומית או השתדלות דרמתית. לרוב הוא תוצר של עבודה קשה, התמדה ומחויבות, תוצאה ושל הערכה כנה ומציאותית שהאדם מעריך את כישוריו ואת יכולתו לפעול במסגרת המגבלות שלו.
העולם היהודי היום מוצף בפנטזיות וסיפורים על עבר שלא היה קיים כפי שהוא מתואר, תופעה שרק מגבירה את הלחץ ומעלה את הרף הרוחני עוד ועוד. התוצאה היא אכזבות בלתי נמנעות. בעולם הבא לא ישאלו מדוע לא היינו כמו אנשים אחרים מזמן אחר וממקום אחר אלא רק מדוע לא הפקנו את המיטב מעצמנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
