ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
אחד מיודעי הנגן המוכשרים ביותר היה חסיד צעיר, שכמה מניגוניו התקבלו בעבר אצל הרבי. הוא שילב בהם פרקי הלל ותפילות של הימים הנוראים. כיצד הגיע הצעיר למדרגתו זו? יש אומרים שקולו היה עולה ומסתלסל לגבהים שאף אחד לא הגיע אליהם, ויש טוענים שמדובר בייחוס אבות, וכי סבו היודע נגן עמד לשיר בפני הרבי הזקן, וכמה מניגוניו מושרים גם היום.
יום אחד הגיע לאותו חסיד צו גיוס מהצבא הפולני. היו שתדלנים שפיזרו כספי שוחד כדי למנוע את הגזירה. החסיד עצמו קיבל עליו סיגופים, והעיקר: ברכתו של הרבי היתה נתונה לו. אבל כל אלה לא הועילו ביום פקודה, והוא נלקח אל הצבא. לפני שהיה עליו להתייצב בפני הממונים, הגיע החסיד לרבי, שנאנח ואמר: "כפי הנראה, רוצים משמיים להעמידך בפני ניסיונות. ברכתי נתונה לך שתעמוד בהם ותזכור בכל שעה את סלונים".
חלפו שנתיים, והצעיר הגיע בערב חג השבועות לחצרו של הרבי, כשהוא לבוש במדי צבא. הרבי שמח לקראתו וקיבל אותו ליחידות בחדרו. הוא שהה אצל הרבי שעה ארוכה, בשעה שחסידים רבים המתינו בחוץ לברכתו של הרבי בערב החג.
חג מתן תורה נפתח בהתלהבות, בשירה ובריקודים. החסידים הסתופפו סביב שולחנו של הרבי, ניגנו ניגונים ישנים וגם חדשים, ושמעו תורה מפי הצדיק בחרדת קודש ובשמחת הלב.
הגיעה האשמורת השלישית של הלילה. אור הכוכבים החל לדעוך, ויריעת השמיים החלה להחוויר, כאילו הוכנה תפאורה מיוחדת לכבוד הרבי וקהל חסידיו העומדים לפתוח בניגון החדש לכבוד חג השבועות. כל החסידים היו דרוכים לדעת ניגונו של מי יתקבל השנה בלבו של הרבי. מי המאושר שניגונו ילווה את הרבי הקדוש לבית הטבילה?
הרבי תלה שתי עיניים שופעות אהבה בצעיר הלבוש מדי צבא, ואמר לו בפני כל החסידים: "ספר כיצד נולד בלבך הניגון ששמעתי מפיך בשעת ההתייחדות". החייל נעמד על רגליו, והחל לספר:"כשהלכתי לצבא, אמרתי בלבי: הולך אני לחיות בין נוכרים, ובהם עוינים, אבל את סלונים אזכור. אעשה כל אשר מפקדי הצבא יטילו עליי, אבל לא אחלל את השבת, ובשר פיגול לא יבוא אל פי. עברו עליי ימים קשים, ולמרות הכל הצלחתי לכבוש את לב מפקדיי והם התייחסו אליי בכבוד. חוץ ממפקד אחד נמוך-דרגה בשם פלדבל, שונא ישראל שנטפל אליי וממש ירד לחיי.
"פעם אחת, בשבת לפני חג השבועות, ציווה עליי פלדבל ללכת לגינה שליד הקסרקטין, לחפור באדמה ולהכין ערוגות. אותו צורר ידע שאני נזהר בחילול שבת. אמרתי לו שעם כל הכבוד הראוי, היום שבת ואסור לי לחלל אותה. הצורר התרתח והעליל עליי כי פגעתי בכבוד המלכות. נשפטתי, ונגזר כי אספוג מאה מלקות.
"הצורר קבע את יום ביצוע גזר הדין לחג שבועות, ופקד שכל החיילים היהודים שנמצאים בגדודי יהיו נוכחים בשעה שילקוני עם מגלב, למען יראו וייראו. ציוו עליי לפשוט את בגדיי ולהשתטח על הארץ, העמידו עשרה חיילים גויים, ופקדו עליהם שכל אחד ילקה אותי עשר מלקות בכל כוחו. "כששכבתי על הארץ, לבי רעד מפחד לקראת המכה הראשונה. אז נזכרתי בחג השבועות שחל היום ובניגונים ששרים בסלונים. לפתע החל להתנגן בלבי ניגון חדש, והתחלתי לשיר אותו מתוך שמחה על כך שזכיתי להיענש מפני שלא הסכמתי לחלל את השבת.
"בעודי מזמר, נחתה עליי המכה הראשונה. נחרדתי, אבל קולי הלך וגבר. שרתי בכל כוחותיי: 'לפיכך, לפיכך אנחנו חייבים להלל...', והמכות המשיכו לנחות עליי בזו אחר זו. אבל כמעט ולא חשתי כאב. הייתי שקוע לגמרי בתוך הניגון. לאחר סיום מאה המלקות, העידו בפניי כמה מהמלקים, שהניגון המס את לבבם, והם לא היו מסוגלים להלקותני בכל כוחם".
הרב מסלונים עמד על רגליו בכוונה לצעוד לעבר המקווה, והורה לחסיד באוזני כולם: "אמור את הניגון, ובניגון זה נקבל את התורה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
